אל תבלבלו רגשות עם מציאות

אנו מתייחסים לזה שאנו יכולים לתפוס באופן אובייקטיבי באמצעות החושים שלנו
כאשר אנו מדברים על המציאות, אנו מתייחסים לזה שאנו יכולים לתפוס באופן אובייקטיבי באמצעות החושים שלנו.

כאשר אנו מדברים על המציאות, אנו מתייחסים לזה שאנו יכולים לתפוס באופן אובייקטיבי באמצעות החושים שלנו. זה לא הפרשנות הסובייקטיבית שלנו. ההבדל יכול לקבוע איך אנחנו מרגישים וחשוב מאוד לזכור אותו.

לכן, מול מצב, מה שקורה אינו זהה לאופן שבו אנו עשויים להרגיש או לחשוב עליו. עלינו לזכור זאת אם אנו רוצים לשמור על רווחה מסוימת לפני מציאויות שונות שאולי נצטרך להתמודד איתה...

יחסי המחשבה והרגש

מחשבות ורגשות קשורים באופן מכריע. הדרך שבה אנחנו מרגישים תלויה איך או מה אנחנו חושבים. הדרך בה אנו מפרשים ומעבדים עובדות חיצוניות אחראית במידה רבה לשינויים הפיזיולוגיים ולתגובות הגופניות המתרחשות בתוכנו. אנו קוראים לתגובות הללו רגשות ונוכל להעריך או לפרש אותן כנעימות, לא נעימות או ניטרליות.

לרוב איננו יודעים להבחין נכון בין רגש למחשבה. גם אם הם קשורים מאוד, הם ישויות שונות. כדאי לדעת להבדיל אם אנחנו רוצים להפעיל שליטה גדולה וטובה יותר על מצב הרוח שלנו. ההבדל חורג מההגדרות שלהם, מכיוון שהוא הולך להשפיע על האופן שבו אנו מזהים אותם ומתייחסים אליהם.

בפסיכולוגיה יש הרבה הטיות קוגניטיביות או טעויות בחשיבה שנפוצות מאוד, אבל אנחנו לא לוקחים בחשבון כשבאים להתמודד עם מצבים רעים. טעות בחשיבה יכולה להיות מוגדרת כפרשנות מוטה למה שקורה באמת. כלומר, אני חי את בניית המציאות שלי, מרוחק פחות או יותר ממה שקורה, כפונקציה של האמונות שלי ולא לפי חמשת החושים שלי.

הטעויות הללו גורמות לנו בדרך כלל לרגשות לא מתפקדים. מי שמסתכל על העולם בצורה מציאותית יותר ומקיים דיאלוג רציונלי יותר עם עצמו יהיו הרבה יותר בריאים ופונקציונליים מזה שמספר לעצמו דברים לא מציאותיים, פנטסטיים או לא הגיוניים.

השלג אינו אדום

בטיפול קורה לא פעם שאנשים אומרים לך "אני יודע ומבינה מה אתה אומר לי, אבל ככה זה וככה אני מרגיש, אני מאמין שזה אמיתי". זוהי שגיאה אופיינית מאוד בחשיבה: בלבול רגשות עם מציאות . טיעון זה יכול בסופו של דבר להחזיק בחוטי מחשבה מוטעים והתנהגויות לא מתפקדות.

האמת היא שהמציאות היא מה שהיא, לא יותר ולא פחות. עם זאת, אם אתאמץ, אוכל בסופו של דבר ליצור מציאות סובייקטיבית לפי מה שנוח לי - לטוב ולרע - גם אם זה עלול לעלות בסופו של דבר במחיר מצוין. לעתים קרובות כשאנשים אמרו לי דברים כמו, "אם אני מרגיש את זה, זה ככה," נתתי להם דוגמה של שלג אדום, אם כי כל דוגמה אחרת שקשורה לצבע היא טובה באותה מידה... מעטים האנשים שיכולים להתווכח על צבע!

עד כמה שאני "מרגיש" כאילו שלג הוא אדום
אז, עד כמה שאני "מרגיש" כאילו שלג הוא אדום, האמת היא שהוא לבן באופן טבעי.

אני אומר להם אז שהטיעון שהם משתמשים בו הוא כמו שאמרתי להם יום אחד ש"שמתי לב שהשלג הוא אדום ולא לבן, כי אני מרגיש שזה ככה, אני מרגיש שהוא אדום, ומכיוון שאני להרגיש את זה, ככה זה בשבילי". ברור שכל מי ששומע אותי אומר את זה היה אומר לי, בשפת הדיבור, שאני משוגע. אז, עד כמה שאני "מרגיש" כאילו שלג הוא אדום, האמת היא שהוא לבן באופן טבעי.

אז אותו הדבר הזה הוא מה שאנחנו עושים עם העובדות שמתרחשות בחיינו. לפעמים יש לנו השקפה נאיבית ואחרים קשה מדי, אבל קשה לנו להתבונן במציאות כפי שהיא.

אנו יכולים לראות זאת בבירור באנורקסיה נרבוזה. המטופלים מרגישים שהם נושאים יותר משקל ממה שהם באמת, אך גובהם וקומתם, בהשוואה לאוכלוסייה הרגילה, אומרים לנו שזה לא המקרה. עם זאת, הם עומדים בדרכם להרגיש ופועלים בהתאם.

תהנה מהמציאות

להיות בחיים פירושו לעבור זמנים טובים וזמנים לא כל כך טובים. זה מועיל לנו לשים לב למה שקורה בחיינו ו"להכריח את עצמנו" להסתכל מעבר, לנקות את העדשות במשקפיים לעתים קרובות. אחרת, נתרגל לראות דברים בצורה מוטה ונפסיק להעריך את ההבדל בין מה שיש למה שאנחנו חושבים שהוא.

לשם כך, עליכם לראות את השגיאות בחשיבה המופיעות במוחכם מעת לעת. היום דיברנו על בלבול בין רגשות למציאות, אבל יש הרבה אחרים: התגלמות מצב, מחשבה שאנחנו מגידי עתידות, הכללת עובדה קונקרטית וכו'.

ברגע שראיתם אותם, תצטרכו לעשות מאמץ מודע לא להחיל עוד הטיה על המציאות שתגרום לכם לראות גרסה מעוותת שלה. פילטר שנהגת להחיל על רוב המידע שקיבלת מבחוץ, שפעל בצורה מעודנת ושקטה, ושאימצת כשלך מתוך הרגל.

דוגמה יכולה להיות: "זה נכון שבגלל החוויות והאמונות שהצטברו שלי, כרגע אני מרגיש שאני אפול לדיכאון אם הוא ידחה אותי ויעזוב אותי. עם זאת, אני מבין שעובדת החזקת התחושה הזו לא לרמוז שזה בהחלט חייב להיות כך. למעשה, מה שאני עושה יהיה הרבה יותר חשוב למה שיקרה לי בהמשך הדרך".

לאט לאט, ככל שנמשיך להתאמן, נתחיל לשים לב שאנחנו הופכים מציאותיים יותר ושאנחנו מסתגלים לעולם כמו מים מסתגלים למיכלים. התוצאה היא חיים רגועים יותר, מספקים ומאושרים יותר, שבהם המציאות שאתה רואה נכונות הרבה יותר מבעבר ולא חיים מוכת רגשות פתולוגיים שבסופו של דבר חוסמים אותנו ומעכבים אותנו.