אמהות מותשות ותסמונת שחיקה

תסמונת השחיקה שמפתחות אמהות מותשות היא בעצם מתח אקוטי או כרוני מאוד
תסמונת השחיקה שמפתחות אמהות מותשות היא בעצם מתח אקוטי או כרוני מאוד.

אנחנו תמיד רוצים שהכל יהיה תחת שליטה, וכשנראה שסוף סוף הגענו לשם, אנחנו בסופו של דבר נכנעים לעייפות. הניסיון ליישב בין עבודה, משפחה, חיי האהבה שלנו, הבית והחברים היא בעיה מורכבת יותר ויותר. החיים שלנו נעשים עמוסים יותר ויותר ככל שחולפות השנים. יותר ויותר אחריות נערמת על הצלחת שלנו ואנחנו רוצים לפגוש את כולם. מכאן נובעת תסמונת השחיקה.

בין הנפגעים ביותר מתסמונת זו הם אבות ואמהות, שלעתים רואים את האינטרסים שלהם בצד אחד לטובת ילדיהם. אם זה אתה, אז הגיע הזמן לפעול. אם נזניח את עצמנו, פרדוקסאלי ככל שזה נראה, בסופו של דבר נהייה מותשים, ללא כוח. בסופו של דבר גם נזניח את ילדינו.

אמהות מותשות עם תסמונת שחיקה

אנשים הסובלים מתסמונת זו חווים מתח עז ומזיק עקב ניסיונותיהם הכושלים ליישב את חיי המשפחה והחברה שלהם. זה משפיע בעיקר על אמהות, שכן הן אלו שטיפלו באופן מסורתי בילדים. למרבה המזל, כעת אבות לוקחים תפקיד פעיל יותר כעת. החיסרון של זה הוא שגם הם מושפעים מלחץ.

תסמונת השחיקה שמפתחות אמהות מותשות היא בעצם מתח אקוטי או כרוני מאוד. זה בא עם התחושה שהכל מתחיל להיות יותר מדי עבורם. הם מרגישים שהכל משתבש ויוצא משליטתם.

הדבר המוזר הוא שתחושת הלחץ למעשה מחזיקה אותנו בחיים. זו תוצאה של שחרור אדרנלין או קורטיזול, הורמונים שבעבר עזרו לנו להישאר בחיים או לברוח על חיינו מטורף. הבעיה מגיעה כשהאיום הזה לא באמת קיים.

אמהות מותשות עם תסמונת שחיקה
אמהות מותשות עם תסמונת שחיקה.

כיום הגורמים ללחץ שלנו שונים מאוד, אבל הגוף שלנו ממשיך להכין אותנו למצבים פרימיטיביים של הישרדות. לכן חיוני לקבוע סדרי עדיפויות טובים.

מהם הגורמים לתסמונת שחיקה?

כפי שאמרנו, הגורם העיקרי לתסמונת שחיקה הוא הלחץ של ג'אגלינג בין תחומי החיים השונים. משפחה, חברים, עבודה ומערכות יחסים כולם חיוניים. עם זאת, כאשר איננו מצליחים ליישב ביניהם, אנו מתוסכלים וכועסים.

למרות שזה אולי נראה מגוחך, לעתים קרובות אנו חושבים שאנו מסוגלים להגיע מוקדם לעבודה, לטפל בילדים שלנו, לחיות חיים בריאים, להיפגש עם המשפחה פעם בשבוע, לצאת בלילה עם חברים - ועדיין להצליח לישון.. למרבה הצער, אנחנו לא גיבורי על. אנחנו צריכים ללמוד לארגן את הזמן שלנו בצורה מציאותית יותר.

איך אני יודע אם יש לי את זה?

איך אתה יכול לדעת אם אתה תשוש וסובל מתסמונת שחיקה? התשובה פשוטה. אם אתה לא יכול לישון כמו שצריך, אם אתה נהיה אובססיבי בחשיבה שלך, ואם אתה מאשים את כולם סביבך בבעיות שלך. אתה נמצא במצב שינה, לא מתעסק בחייך החברתיים ובמקום זאת פשוט ישן על הספה. זה יוביל לבידוד. אנשים אהובים עשויים להפסיק לסמוך עליך, ואתה תתחיל להרגיש לבד ואשמה.

מה עלינו לעשות עם תסמונת שחיקה?

כדי לפתור את הבעיה, יש כמה דברים עיקריים שעלינו לקחת בחשבון:

  • בואו נקבל את זה שאנחנו לא יכולים לעשות הכל. אנחנו לא מסוגלים לעשות כל מה שאנחנו רוצים. לפעמים אנחנו חושבים שיש לנו זמן גם לכל האחריות והפנאי שלנו, אבל זה לא תמיד נכון.
  • זה אומר כמובן שעלינו להתחיל להאציל. אנחנו לא צריכים לפחד להשאיר אחריות אחרת בידי אחרים כאשר הבריאות שלנו על כף המאזניים. אז נוכל לנוח ולאסוף את המשימות האלה בחזרה כשנרגיש חזקים יותר.
  • יש דברים שפשוט אי אפשר להאציל, ולמרות שלא נאהב את הרעיון, אולי נצטרך לוותר על כמה מהדברים שאנחנו באמת אוהבים. אם אין לנו זמן לנקות ולשמור על הבית שלנו, אולי לא כדאי שנחשוב לקנות בית גדול יותר. או עד כמה שהילדים רוצים חיית מחמד, אם אין לנו זמן לעצמנו אז אולי זה לא רעיון כל כך טוב.
  • כדי לארגן את חיינו, עלינו קודם כל לארגן את המוח שלנו; עלינו לקבוע סדרי עדיפויות. אולי יש היבטים בחיינו שנראים לנו חיוניים, אבל במציאות הם לא. חשוב לחשוב מה נוכל להסתדר בלעדיו.
  • אל תאשים את עצמך (או אחרים). אשמה היא תחושה שמונעת מאיתנו להתקדם. זכרו שלמרות שהכוונות שלנו עשויות להיות טובות כשמנסים ליישב דברים, אם אז לא נעמוד ביעדים שלנו, אז חשוב לא להאשים את עצמנו. במקום זאת, עלינו לנסות למצוא פתרונות ולא להאשים את האנשים סביבנו, גם אם זה מרגיש טוב.

תהנה מהדברים הקטנים

אנחנו לא צריכים להרגיש כישלון רק בגלל שאין לנו הכל בשליטה. אנחנו יכולים להתאים למוח שלנו יותר מאשר בידיים שלנו, וזה לא דבר רע. למעשה, המטרה העיקרית שלנו צריכה להיות למצוא זמן ליהנות מהרגעים הקטנים, גם בעצמנו וגם עם אחרים. בואו נמצא שלווה ונפיץ אותו.