אל תתנו לאנשים היפים לברוח

אנחנו עדיין לא יכולים לתת לעצמנו לתת לאנשים יקרי ערך לברוח
לכן, למרות שאנחנו אנושיים ולפעמים עושים טעויות שעלולות להוביל לאי הבנות במערכות היחסים שלנו, אנחנו עדיין לא יכולים לתת לעצמנו לתת לאנשים יקרי ערך לברוח.

האנשים שהופכים את העולם שלך ליפה הם אלה שתמיד יהיו שם. כלומר, אלה שמנחמים אותך, גורמים לך לחייך, מרגיעים אותך ושומרים עליך חזק. מערכת היחסים שלך איתם איתנה, עקבית ונאמנה.

אנשים יפים הם כנים. הם אלה שלוחצים לך את הידיים, וכשהם מסתכלים לך בעיניים, הם מגיעים ללב שלך. עצם הנוכחות שלהם משמחת אותך, כי הם מכבדים אותך, כי הם לא שופטים, וכי הם תמיד באים עבורך. זו הסיבה שהם האנשים שהופכים את העולם שלך ליפה.

היזהר ואל תאבד אותם, אל תיתן להם לעזוב, ואל תסיר אותם מחייך. אל תעשה את הטעות של לנטוש אותם כשמשהו מטריד אותך או כשהם צריכים אותך. תישאר, תסלח, ותשכח.

אני אוהב אותך

יש אנשים שאנחנו פשוט אוהבים. לא מסיבה מסוימת, אלא רק בגלל שהם מציעים לנו אמון ושלווה. הם מערכות היחסים שמתפתחות בפרטים הקטנים, כנים ואמיתיים. אלה שאפשר לטפח בעזרת מבטים יודעים ומחוות קטנות, כי כל פרט הוא יצירת אמנות נהדרת.

רגשות אלה נוטים להיות הדדיים, וישנם כללים לא כתובים מסוימים שכל אדם פועל לפיהם. עם זאת, לעתים קרובות אנו שוכחים ש"אני אוהב אותך" צריך להיאמר ושהכרת תודה היא המזון הטוב ביותר לנשמה.

אנחנו לא יכולים לתת לאנשים שהופכים את העולם שלנו ליפה לברוח
אנחנו לא יכולים לתת לאנשים שהופכים את העולם שלנו ליפה לברוח.

"סוף סוף אתה מבין שהדברים הקטנים הם הכי חשובים. השיחות בשלוש לפנות בוקר, החיוכים הספונטניים, התמונות הרות אסון שגורמות לך לצחוק בקול רם, השירים בני עשר המילים שגורמים לך להזיל דמעה. הספרים ש אף אחד אחר לא יודע וזה הופך למועדפים שלך, פרח שאתה מכניס לשיער שלך, כוס קפה שאתה שותה לבד... אלה הדברים שבאמת כדאיים; הדברים הקטנטנים שמייצרים רגשות עצומים."

בין אותיות לקפאין

אז לעתים קרובות אנו מזניחים משהו חשוב וחיוני כמו הפגנת חיבתנו ותשומת לב לצרכים הרגשיים של בני הזוג שלנו בריקוד החיים.

מה שמוזנח הולך לאיבוד

הם אומרים שאהבה נמשכת כל עוד אנחנו דואגים לה. לכן, למרות שאנחנו אנושיים ולפעמים עושים טעויות שעלולות להוביל לאי הבנות במערכות היחסים שלנו, אנחנו עדיין לא יכולים לתת לעצמנו לתת לאנשים יקרי ערך לברוח.

למרבה הצער, מקובל להתעלם מהאנשים החשובים לנו מתוך עצלות גרידא, חוסר זמן או חוסר עניין מסוים המוכתם באנוכיות. אנחנו נוטים לטעות שלא להקדיש מספיק זמן כדי להדגים לאנשים האלה כמה הם באמת חשובים.

אז סביר להניח שבשלב מסוים הרגשנו שמישהו עזב אותנו בצד והשתגענו בניסיון להבין מה קרה. סוג זה של סבל מיותר, ויש הרבה שאנחנו יכולים לעשות כדי להימנע ממנו. הנה כמה דוגמאות:

  • בדרך כלל מספיק לומר כמה מילים שגורמות להם להבין שהעדרותך או הריחוק שלך אף פעם לא אומרות ששכחת אותן, ושלמרות "הנטישה הזמנית", אתה תמיד שם בשבילן.
  • למרות זאת, להראות למישהו שאכפת לנו ממנו לוקח זמן. יש להקפיד במיוחד על כך שהזוגיות תהיה בריאה ונטולת תלות ורגשות מוגזמים.
  • כל לבנה צריכה להיות מונחות בכנות מירבית; זה אומר בלי אנוכיות או מניעים נסתרים. אנחנו צריכים לזכור שאנחנו לא צריכים ליצור צרכים, אפילו לא את הצורך בחברה.
  • זה מושג באמצעות תקשורת וביטוי כן של מחשבותינו ורגשותינו. כפי שטבעי, עלינו לעשות זאת באופן שמרמז שאנחנו פשוט אומרים איך אנחנו מרגישים, לא שאנחנו חושבים שהם אחראים לכמה רע או טוב אנחנו מרגישים. אם אתם מרגישים לא בנוח לגבי משהו, העלו את הנושא מבלי להאשים אותם והבינו ששניכם מעורבים בבעיה. זה יעזור להבטיח שהקשר לא יתקרר שלא לצורך ושהוא מבוסס על אמון וכנות.
  • מערכות יחסים זקוקות לזמן וניסיון כדי להתפתח, לקיים ולצמוח. אם נפסיק להקדיש להם זמן, זה יראה חוסר עניין, וכתוצאה מכך, נדחק את האנשים החיוניים האלה.

אנחנו לא יכולים לתת לאנשים שהופכים את העולם שלנו ליפה לברוח. איתם, אנו מסוגלים להיות האני השלם שלנו, במלוא המהות שלנו ובחופש מוחלט, שהוא גם מפואר וגם נדיר. אז דאגו והעשיר את מערכות היחסים שלכם, ועשו זאת תמיד בכנות מירבית.