הגיון ורגש: איזון שמניב החלטות טובות

הדבר הטוב ביותר לעשות הוא לשלב הגיון ורגש כדי לקבל החלטות טובות
לכן, הדבר הטוב ביותר לעשות הוא לשלב הגיון ורגש כדי לקבל החלטות טובות.

יש אנשים המאמינים שההחלטות הטובות ביותר מגיעות ממקום של הגיון. עם זאת, קבלת החלטות לאחר שהנחנו את הרגשות שלנו בצד אינה תמיד יעילה או אפילו אפשרית. קבלת החלטות אך ורק עם הרגשות שלנו תוך שכחת ההיגיון אינה ערובה גם לתוצאות טובות. לכן, הדבר הטוב ביותר לעשות הוא לשלב הגיון ורגש כדי לקבל החלטות טובות.

מציאת איזון טוב בין הצדדים הרציונליים והרגשיים שלנו היא המפתח לקבלת החלטות טובות יותר. יחד עם זאת, האיזון הזה נובע מניסיון חיים והרבה טעויות עבר.

לכן, אולי ההחלטה האינטליגנטית הראשונה שאנו יכולים לקבל היא לא להעמיד את ההיגיון והרגשות זה מול זה. אם נחשוב על זה, ברוב המקרים, הלב והנפש בדרך כלל הולכים באותה דרך. עם זאת, הפרדת שכל ורגש היא משהו שאנו עושים לעתים קרובות מדי.

האם קיימות החלטות נכונות?

כולנו רוצים לקבל את ההחלטות הנכונות, הטובות ביותר. אבל מהי החלטה נכונה? זו שאלה שקשה לענות עליה. יש אנשים שאומרים שהחלטה נכונה היא זו שהכי מועילה לנו. עם זאת, זה לא תמיד ברור. אם כן, כל אחד היה בוחר את ההחלטה המתאימה לו ביותר ללא קשר להשלכות שיהיו לו על אנשים אחרים.

לדוגמה, כאשר אנו מתאהבים, הרגשות מתחזקים ונוטים להשתלט על ההחלטות שלנו. כשאנחנו מתאהבים, אנחנו איכשהו נעשים עיוורים וחירשים. האם זה מה שהכי מועיל לנו?

רגשות עדיין משפיעים על ההחלטות שלנו, גם כשאנחנו לא מאוהבים. ניתן לראות את חשיבות הרגשות בפציעות מוחיות בקורטקס האורביטופרונטלי. אזור זה ממלא תפקיד בתפקוד האמיגדלה. האמיגדלה היא גם חלק מהמערכת הרגשית שלנו. לפיכך, מטופלים שיש להם פציעות בקליפת המוח האורביטו-פרונטלית אינם מקבלים החלטות עם הרגשות שלהם כמו אנשים רגילים.

הפרדה בין היגיון לרגש

מה היינו חושבים על אדם שקיבל החלטות רציונליות גרידא? אם היינו יודעים שלאדם אכפת רק מעצמו, לא היינו בוטחים באדם הזה. עם זאת, אנחנו רוצים לסמוך רק על אנשים רציונליים. או שלא?

מציאת איזון טוב בין הצדדים הרציונליים והרגשיים שלנו היא המפתח לקבלת החלטות טובות יותר
מציאת איזון טוב בין הצדדים הרציונליים והרגשיים שלנו היא המפתח לקבלת החלטות טובות יותר.

האמת היא שהאמפתיה, היכולת לתפוס רגשות של אחרים, היא מה שגורם לנו לסמוך על אנשים אחרים יותר מאשר ברציונליות שלהם. אנו נסמוך על אנשים שמסוגלים לחייך או להתרגש איתנו או להתעצבן כשמשהו רע קורה לנו יותר מאנשים רציונליים.

אנחנו יכולים לראות את זה אצל בני נוער. בשלב זה, אנו נוטים לקבל החלטות הכרוכות בסיכונים גדולים. לכן גיל ההתבגרות נחשב לשלב קשה מאוד שבו בני נוער מתעלמים מהוריהם. הסיבה, או לפחות אחת מהסיבות, נמצאת בתוך קליפת המוח הקדם-מצחית.

קליפת המוח האורביטופרונטלית, שלא הבשילה לחלוטין, נמצאת בחלק זה של המוח. מכיוון שהוא לא התבגר, הוא עדיין לא שולט ברגשות בצורה יעילה. לכן, קבלת החלטות מושפעת מרגשות. למרבה המזל, החוויות בשלב החיים הזה יגרמו לחלק זה של המוח לבגר בסופו של דבר.

תפקידם של רגשות בקבלת החלטות

נראה שיש סתירה. אנחנו אומרים שהדרך הטובה ביותר לקבל החלטות היא לשלב בין שכל ורגש, אבל עד כה דיברנו רק על איך רגשות משפיעים עלינו לרעה. כדי להבין את תפקידם של רגשות, יש צורך להבין שהם סמנים סומטיים.

סמנים סומטיים הם רגשות המנחים אותנו בעת קבלת החלטות. סמנים אלו עוזרים לנו להחליט איזו אפשרות תהיה הטובה ביותר עבור האינטרסים שלנו, במיוחד כאשר אנו מתמודדים עם כל כך הרבה דברים שאנחנו לא יכולים להחליט מה הכי טוב. סמנים סומטיים הם גם אינטואיציות שצברנו מחוויות העבר. אינטואיציות אלו מזהירות אותנו מפני השלכות אפשריות כאשר אנו מתחילים להרהר בכמה החלטות.

למשל, אם נלך ברחוב שבו נשדדנו מזמן, תהיה לנו הרגשה שהיינו צריכים ללכת ברחוב אחר. אינטואיציות אלו אינן תמיד מודעות. לכן, אנו עשויים למעשה ללכת ברחוב אחר מבלי לדעת מה גרם לנו לעשות זאת.

למזלנו, יחד עם האינטואיציה מגיעים תהליכים רציונליים המאפשרים לנו לשקול את היתרונות והחסרונות. הדואליות בין התבונה לרגש היא מה שמנחה את ההחלטות שלנו ומה שגורם לנו להתקדם, לשמור על התקווה שלנו בחיים ולהמשיך להיות מי שאנחנו.