גדלות נובעת מהענווה, לא מעליונות

אנחנו יודעים שגדולה נובעת מהענווה
במעגלים הכי אינטימיים ומלוכדים, אנחנו יודעים שגדולה נובעת מהענווה.

מה בעצם מגדיר את הגדולה? האדם, כוחו או כספו? אנו חיים בזמנים מבלבלים: חברות צרכנות סובבות סביב כסף וכתוצאה מכך - כוח. במעגלים הכי אינטימיים ומלוכדים, אנחנו יודעים שגדולה נובעת מהענווה. כיום, יותר מתמיד, האמירה של הברון דה מונטסקיו מתקיימת: "כדי להיות גדול באמת, אתה צריך להיות עם האנשים, לא לשלוט עליהם".

הבעיה נובעת מהילדות, כאשר מוטבע בנו שעלינו להחזיק את עצמנו מעל אנשים אחרים, להכניס סטריאוטיפים המעודדים תחרותיות. הקבוצות שאנו יוצרים בתוך המשפחה שלנו, ועם חברינו ועמיתינו לעבודה נגועים בחוסר סובלנות ודעות קדומות.


אם קבוצה שמרנית מאוד, היא תתפאר בערכיה ובכבוד שלה לנורמות, ותרתיע שינוי מכל סוג שהוא. אם קבוצה היא חדשנית מאוד, היא תתהדר בהיותה בקנה אחד עם הזמן והאבולוציה המודרניים, מבלי לקחת בחשבון את המקורות והמחזורים שחוזרים על עצמם שוב ושוב מעידנים עברו. כדי באמת להגיע לגדולה, עלינו להיות מסוגלים לראות ביחידים אנשים מיוחדים על כל גווניהם וטוניהם, לא כסטריאוטיפים נחותים.

"איש הכישרון נוטה באופן טבעי לביקורת, כי הוא רואה יותר דברים מגברים אחרים ורואה אותם טוב יותר".
-Barón de Montesquieu-

אנחנו שמחים יותר כשאנחנו חולקים

מה הדבר הראשון שאנחנו עושים כשאנחנו מקבלים חדשות טובות? אנחנו חולקים את זה. חשבו מתי השגת הצלחה כלשהי, כמו סיום לימודים בקולג', מציאת עבודה, חתונה. כל החדשות האלה שגורמות ללב שלנו להחסיר פעימה מספקות עוד יותר אם נשתף אותן.


כאשר אנו חולקים את החדשות שלנו, אנו נעשים אפילו יותר מאושרים מחיינו ומחוברים יותר לאנשים אחרים, וכתוצאה מכך לבריאות לאורך זמן רב יותר עבור הגוף והמוח שלנו. זה הוכח על ידי סקר התפתחות המבוגרים, המחקר הארוך והרחוק ביותר על אושר, שהחל לפני 76 שנים וממשיך היום באוניברסיטת הרווארד.

לתת או להתייחס לאנשים אחרים בצורה חובקת ובריאה
כדי לחלוק, לתת או להתייחס לאנשים אחרים בצורה חובקת ובריאה, עלינו לעבוד על הענווה שלנו.


במשך עשרות שנים ענו משתתפי המחקר על שאלונים על משפחתם, עבודתם וחייהם בקהילה. לחוקרים הייתה גם גישה לרשומות הרפואיות שלהם, וכתוצאה מכך הם הצליחו להעריך את בריאותם לא רק מנקודת המבט של המשתתפים במחקר, אלא גם באמצעות נתונים מוחשיים, כגון אלו שנאספו מהתיעוד הרפואי.

המחקר הראה שמערכות יחסים נותנות לנו אנרגיה כאשר אנו משקיעים בהן את זמננו, וכתוצאה מכך, מערכות היחסים הופכות לתוססות יותר ופחות מתישות. כדי להשיג זאת, כמובן, עלינו לשתף פעולה ולא לנסות ולהתחרות כדי להקדים את הסובבים אותנו. למרות שהנטייה החברתית בימינו היא לרוב לבודד את עצמנו, להישאר בבית ולצפות בטלוויזיה או לבלות ברשתות חברתיות, המחקרים מראים שאנו שמחים יותר כאשר אנו חולקים את זמננו עם אחרים.

"גברים עשירים רק בפרופורציה למה שהם נותנים. מי שנותן שירות מעולה מקבל פרס גדול."
-אלברט האברד-

ענווה: הסגולה המוסרית שמונעת מאיתנו להפיל אחרים

כדי לשתף, לתת או להתייחס לאנשים אחרים בצורה חובקת ובריאה, עלינו לעבוד על הענווה שלנו. ענווה היא הערך הפותח את המפתח לשלווה הפנימית ולרווחה האישית שלנו. חוסר הענווה בדורות האחרונים מפתיע ומדאיג כאחד. זה נובע, בין השאר, מהעובדה שענווה היא מאפיין לא מוערך, רדום, שנדחק לליגת המעלות חסרות התועלת בחברות התחרותיות שלנו.


מה שהחברה שלנו, והגברים שמניעים אותה עם הערכים המנוגדים שלהם, לא מבינים, זה שהענווה יוצרת גדולה. הענווה מאפשרת לנו לשלוט בהגזמות התנהגותיות, ומותירה מקום למידותיהם של אנשים אחרים להראות את עצמם ולנו להעריך אותן. זהו החיסון הטוב ביותר למנוע מאיתנו להרגיש עליונים על אנשים אחרים.

יש אנשים יהירים, נרקיסיסטים ושתלטנים, שמאמינים שהם גדולים כי יש להם דרך משלהם לפרש גדולות. אנשים אלה יכולים להשיג כוח חומרי, אבל הגישה שלהם תקשה עליהם להמשיך ולצמוח. הריקנות שנוצרת מחוסר הידיעה לזהות את המגבלות שלנו, הכל בשם ההתפתחות הנוספת, אינה מתמלאת בדברים חומריים, למרות שאנו עשויים לתפוס מדי פעם אשליות הסותרות רעיון זה.


"הדבר החשוב לשמור על עצמנו מאושרים ובריאים לאורך חיינו הוא איכות מערכות היחסים שלנו".
-רוברט ולדינגר-