אם אתה מרגיש שלווה פנימית, עשית את ההחלטה הנכונה

תחושת השלווה הזו שיש לך עכשיו מראה שקיבלת את ההחלטה הנכונה
תחושת השלווה הזו שיש לך עכשיו מראה שקיבלת את ההחלטה הנכונה.

תחושת השלווה הזו שיש לך עכשיו מראה שקיבלת את ההחלטה הנכונה. זה אולי לא הנכון וגם לא הכי הגיוני לפי אנשים אחרים. למעשה, אולי זה אפילו לא הטוב ביותר. עם זאת, מה שברור הוא שהאופציה היא זו שעושה אותך מאושר, המפגישה את הערכים, המהויות והרגשות שלך...

זיגמונד פרויד נהג לומר שקבלת החלטה היא כמו לרכוב על סוס מירוץ. החיה תייצג את הצד הרגשי שלנו, אינסטינקטיבי, כמעט מטומטם. ואז יש לנו את הרוכב - הוא זה שאוחז במושכות ההיגיון, ושמדריך ובולם ומכוון. אז מי מהשניים מנצח בקרב? ברוב המקרים זה העיצוב הרגשי המרתק שלנו שהוא חזק יותר כשאנחנו צריכים לקבל החלטות, ושם יתקיימו מאות ומאות מרוצים אלו מדי יום...

אתה לא ה"אופציה" של אף אחד, אתה בראש סדר העדיפויות, לכן, כשאתה מקבל כל החלטה שלך, הקשב ללב שלך. כי אין דרך נכונה, יש רק דרך שעושה אותך מאושר.

החיים מלאים בבחירות. למעשה, אנו מבלים הרבה מזמננו בתרגול אומנות קבלת ההחלטות: קפה או תה, מעלית או מדרגות, להתקשר או לא להתקשר, לקחת את הרכבת או לתת לה לעבור... כדי לקבל החלטה יכול לתת לנו את אותן תחושות כאילו אנחנו עומדים לקפוץ לריק. ולכן כשאנחנו באמת צריכים לקחת אותם אנחנו צריכים מנות גדולות של אומץ ואחריות.

המשך לקרוא כדי לגלות עוד...

הבחירה הנכונה לא קיימת, רק הרצון להיות מאושר

הנרי ג'יימס כתב סיפור יוצא דופן בשם "הפינה המאושרת". בו הוא הכיר לנו את ספנסר בריידון, בחור צעיר שלאחר שהשיג הצלחה והון באירופה, חזר למולדתו אנגליה.
בבדידות ביתו הריק כעת, הוא מתחיל לתהות אם בחר היטב ואם לעזוב את שורשיו ומשפחתו הייתה ההחלטה הנכונה. בתוך כל הספקות הללו, עולה לפתע אל פני השטח האלטר אגו שלו, ה"אני האחר" שלו, שמראה לו טיפין טיפין מה היה קורה לו אם לא היה מקבל את ההחלטה הזו.

כי אין דרך נכונה, יש רק דרך שעושה אותך מאושר
כי אין דרך נכונה, יש רק דרך שעושה אותך מאושר.

השאלה אם בחרנו נכון או לא היא משהו שתמיד יישאר איתנו. עכשיו, כפי שמלמד אותנו הנרי ג'יימס בסיפור הזה, כדי לקבל החלטה אנחנו קודם כל משתמשים בלב, אבל אחריו מקרוב יש לנו אחריות. אנו משתמשים ברגשות שלנו, אחר כך בהיגיון שלנו, ובעיקר, בחובה להיות האדריכלים של הדרכים שאנו רוצים ללכת בהן.

לא תמיד יש בחירות נכונות או נתיבים עם אורות ניאון שמראים לנו היכן נמצאת הדרך אל האושר בכל יום. ההחלטה החכמה ביותר היא זו שמציעה לנו שלווה, שהולכת יד ביד עם מצפוננו וזו, בתורה, מזמינה אותנו להמשיך לקבל החלטות קוהרנטיות המבוססות על מרכיבים אלו.

אומנות קבלת החלטות נבונות מהלב

אנחנו כבר יודעים שכאשר מחליטים בין אפשרות אחת לאחרת, הרגשות הם כמו הכוכבים שלנו בתוך אוקיינוסים של ספקות. טוב גם לדעת שמבנה המוח שמקרין הכי הרבה אור בתהליך זה הוא האמיגדלה.

רצון לא משנה כלום, אבל החלטה מתחילה הכל.

לאמיגדלה יש מאות קשרים בכל המוח; זהו מבנה מכוון ומרתק שמתנהג כמו סוג של שומר, המסוגל להעריך כל גירויים, חשיבה, חוויה או אירוע מודעת או לא מודעת. לאחר הניתוח הזה, האמיגדלה מוציאה פסק דין, החלטה שתנתח בהמשך בקפידה על ידי קליפת המוח הקדמית שלנו.
מכיוון שכיום אנו יודעים שהרבה מההחלטות שלנו מתקבלות דרך הערוצים הרגשיים שלנו, כעת נראה כיצד החלטות אלו יכולות להיות קצת יותר נבונות, מדויקות ואחראיות יותר.

מפתחות לקבלת החלטות

כדי להיות מאושר אתה צריך להיות מסוגל לקבל החלטות ולעבור את מחסום הפחד. זה נכון שזה משהו שלפעמים קשה לנו מאוד, כי על ידי החלטה לעשות דברים אנחנו גם, במקביל, צריכים להחליט להשאיר הרבה דברים מאחור.

  • כשהלב שלנו מבקש מאיתנו להתערב ואז הפחד מופיע, מה שעלינו לעשות הוא להגדיר את הפחד הזה ולנסות להבין אותו. לאחר שהרגשנו את רגש הפחד הזה, אנו פונים כעת אל ההיגיון, כי ההיגיון והמחשבה המודעת הם שחייבים לבקש מאיתנו להיות אומץ ולהפיל את חומות הפחדים שלנו.
  • כאשר הרגשות שלך אומרים לך ללכת בדרך מסוימת, שאל את עצמך אם אתה מציאותי. זו שאלה שאתה חייב לשאול את עצמך, ולא אף אחד אחר. אם אתה חושב שזה יכול להיות אפשרי, אם זה משמח אותך ואתה מאמין שזה אפשרי, אז אל תיתן לשום דבר או לאף אחד לעמוד בדרכך.
  • קבל את האפשרות לכישלון. קבלו והשלימו עם העובדה שאולי דברים לא ילכו כשורה, אבל יחד עם זאת כדאי גם להבין שכדי למצוא את הדרך אל האושר לא מספיקה אפשרות אחת. זו רק דלת שמראה לך מספר דרכים אפשריות ללכת.

אומנות להיות מאושר היא לדעת להחליט בכל יום, להקשיב בכנות לקול הלב שלנו, לקבל שנעשה טעויות ונמצא בהדרגה את הדרכים הטובות ביותר שלנו, את הדרכים שלנו לשלווה פנימית.