ניתוק מוסרי וסלוח לעצמך

ניתוק מוסרי הוא סוג של צעיף מעל התודעה שלך
ניתוק מוסרי הוא סוג של צעיף מעל התודעה שלך.
אם התנהגת רע כלפי מישהו אחר ואתה רוצה לעשות שלום עם זה, לסלוח לעצמך הוא המפתח. אין דרך אחרת לקבל את אחריותך למעשיך ולתקן את הנזק ככל האפשר.

לסלוח לעצמך יכול להיות תהליך מסובך. זה מושג מאוד רלוונטי ברמה האישית והחברתית, במיוחד באזורי עימות גבוה או בזמן מלחמה. אם אתה לא סולח לעצמך, אתה יוצר מחסום כמעט בלתי חדיר לחיים רגשיים מלאים ולהגשמת הפוטנציאל שלך. עם זאת, קל יותר לומר זאת מאשר לעשות זאת, בשל מנגנון המכונה "ניתוק מוסרי".

ניתוק מוסרי הוא סוג של צעיף מעל התודעה שלך. זה גורם למשהו שפעם נחשב לא מוסרי פתאום להיראות מקובל. זה סוג של הונאה עצמית שיכולה לפתוח דלתות לזוועות, במידה רבה או פחותה. כמו כן, זה לא מאפשר לסלוח לעצמך.

"האם לא מגיע לכולנו סליחה? אני מקווה שכן; אני מאמין שכן. סליחה אומרת לא פחות על אופיו של האדם המעניק אותה כמו על האדם המקבל אותה. לימוד לסלוח עשוי להיות הקשה ביותר מבין המעשים האנושיים, ו הדבר הקרוב ביותר לאלוהות."

-ג'סטין קרונין-

ניתוק מוסרי

אתה לא נולד עם תחושת מוסר או מערכת של עקרונות אתיים. אתה מפתח אותם עם הזמן, והם משתנים בהתאם לחברה שבה אתה חי. ככל שאתה גדל, אתה רוכש עקרונות וסטנדרטים של התנהגות המאפשרים לך להגיב למצבים המודרכים על ידי הערכים שלמדת מההתנסויות שלך. עקרונות אלו מתפקדים כדרך לשמר רווחה קולקטיבית ואינדיבידואלית.

עם זאת, סוגים אלה של מערכות ערכים ועקרונות אתיים אינם קבועים. בנסיבות מסוימות, ניתן להשעות אותם. לדוגמה, בתקופות מלחמה, מותר לקחת חיים של מישהו אחר, למרות שזה נחשב כשגוי, חוטא ובלתי חוקי בנסיבות רגילות.

שבירה זו עם מערכת הערכים הרווחת מובילה לניתוק מוסרי. אם משתמשים שוב בדוגמה המלחמה, הרג או הונאה של מישהו מפסיקים להיות שגויים מבחינה מוסרית. בנסיבות מיוחדות אלה, הסטנדרטים המוסריים והאתיים שהיו בעבר אינם חלים.

מנגנוני הניתוק המוסרי

בשל מנגנון המכונה "ניתוק מוסרי"
עם זאת, קל יותר לומר זאת מאשר לעשות זאת, בשל מנגנון המכונה "ניתוק מוסרי".

מחקרים מראים כי ניתוק מוסרי מופעל בארבע דרכים. כולם קשורים לשינוי בפרספקטיבה, והם מצדיקים התנהגויות שלא היו נסבלות אחרת. ארבעת המנגנונים של ניתוק מוסרי הם הבאים:

  • פיזור אחריות. זה קורה כאשר מעשה מגונה מוסרית של מישהו מגובה על ידי קבוצת אנשים. העובדה שגם אחרים עושים את זה מדללת את האחריות האישית.
  • העברת אחריות. זה קורה כאשר מישהו מטיל את האחריות למעשיו על אדם אחר. הם רק מצייתים לפקודות, נמנעים מעונש, סומכים על מה שמישהו אחר אומר להם וכו'.
  • מזעור ההשלכות. כשאתה מנסה להמעיט כמה נזק גרמת כדרך להצדיק את מעשיך.
  • הכפשת הקורבן. המושג הזה מוכר מאוד לכולנו, במיוחד בקנה מידה גדול יותר. זה כאשר אדם או קבוצה מצדיקים את הנזק שהם גורמים למישהו בטענה שהם ראויים לכך.

סליחה עצמית

אם כן, מדוע ניתוק מוסרי קשור לסליחה עצמית? בתור התחלה, אי אפשר לסלוח על משהו שלא הוכר כטעות או מעשה לא מוסרי. אם אתה רוצה לסלוח לעצמך, אתה צריך קודם כל להפסיק להצדיק או לצמצם את מה שעשית. אחרת, זה יהיה בלתי אפשרי עבורך לעשות זאת.

זה חשוב כי במוקדם או במאוחר, התוקף יצטרך לחזור למערכת הערכים ולעקרונות האתיים שהם מבטלים זמנית. זה מה שקורה כשחיילים חוזרים הביתה ממלחמה, למשל. כשעומדים מול הניתוק המוסרי שלהם, נפתחת סוג של ריקנות.

יש דרכים שונות להתמודד עם הריקנות הזו. הכחשת העובדות או הסתרת השתתפותך באירועים או נקודת מבט צינית של מה שקרה. בנוסף, ניתן לחוש גם תחושת חרטה סוחפת, שמובילה להלקאה עצמית והענשה עצמית.

הסליחה מאפשרת לך להמשיך הלאה

לאחר כמה קונפליקטים, ניתוק מוסרי יכול להפוך את זה לבלתי אפשרי לתפקד כרגיל. כאן, הדבר הטוב ביותר לבריאות הנפשית שלך הוא ליצור תנאים המקלים על סליחה עצמית ומאפשרים לך לתקן.

אם לא תעשה זאת, או שתהפוך למתחזה או שתהיה משותק לחלוטין מאשמה. אבל אף אחד מהם לא פותר את הבעיה. שני הדרכים מחמירים את המצב ויש להם מחיר רגשי גבוה מאוד.

סליחה עצמית מתחילה כאשר אתה לוקח אחריות על המעשים שלך מבלי למצוא תירוצים. ברגע שאתה עושה את זה, הגיע הזמן לתקן את הנזק בדרך כלשהי, גם אם זה רק סמלי. בקשת סליחה היא חלק חשוב נוסף בריפוי. התהליך הזה הוא הדרך היחידה לעשות שלום עם העבר ולהמשיך הלאה.