האם ניתן להשתמש בטכנולוגיות חדשות ככלים טיפוליים?

תחום הפסיכולוגיה משתמש ביותר ויותר טכנולוגיות חדשות ככלים טיפוליים
תחום הפסיכולוגיה משתמש ביותר ויותר טכנולוגיות חדשות ככלים טיפוליים, שכן יש להן יתרונות חשובים שונים.

טכנולוגיות חדשות שינו את המנהגים, ההרגלים ודרכי החיים שלנו. היום אנחנו אפילו לא יכולים לצאת מהבית בלי הסמארטפונים, ואנחנו בודקים כל הזמן את המיילים והרשתות החברתיות שלנו. הטכנולוגיות החדשות הללו כאן כדי להישאר, כי בין היתר - בנינו את חיינו סביבן.

יש טונות של אנשים נוסטלגיים שמוותרים על צורות התקשורת החדשות הללו ועל מה שהן מרמזות. אבל אי אפשר להכחיש - איתם איכות החיים שלנו יכולה להיות הרבה יותר טובה (אם כי לא בהכרח). תחום הפסיכולוגיה משתמש ביותר ויותר טכנולוגיות חדשות ככלים טיפוליים, שכן יש להן יתרונות חשובים שונים.

לפעמים משתמשים בטכנולוגיה חדשה בגלל שהיא מפחיתה עלויות, בגלל שהיא מאפשרת לאנשים עם חיים עמוסים או שנוסעים הרבה לגשת לשירותים, או בגלל שהיא יכולה לדמות מצבים שונים לטיפול בחשיפה בצורה מבוקרת מאוד. אנשים מתחילים ליישם כלים טכנולוגיים בפסיכולוגיה לטיפול בהפרעות שונות, כגון פוביות ספציפיות, מחלת אלצהיימר, הפרעות חרדה ו- OCD.

מציאות מדומה

מנקודת מבט קוגניטיבית התנהגותית, אסטרטגיה אחת לטיפול בפוביות ספציפיות היא חשיפה למושא הפחד. עם זאת, עם פוביות מסוימות, חשיפה ממשית יכולה להיות קשה או אפילו מסוכנת, וזו הסיבה שחלק מהפסיכולוגים החלו להשתמש בטכנולוגיה. כדי לטפל בפחד טיסה, למשל, הם משתמשים בסימולטורים של טיסה הדומים מאוד לסוג הטייסים שבאימונים.

מציאות מדומה יכולה להיות דרך שימושית לעשות קירובים עוקבים כלפי האובייקט או הסיטואציה המפחידים. זה יכול להיות מיושם על פחד מבעלי חיים, גבהים, או אפילו דיבור בפני קהל. שיטה זו נמצאת בשימוש תכוף יותר ככל שהדמיות וירטואליות הופכות למציאותיות יותר.

יתרון נוסף של מציאות מדומה הוא האפשרות לקבל טיפול בבית. ברור שהטכנולוגיה לא יכולה להחליף מטפלים מיומנים, אבל היא יכולה להקל על המשימות שהלקוח יכול לעבוד עליהן בבית. זה משאב שיכול להיות חסכוני ביחס לזמן ולפעמים אפילו לכסף. זה לא הכלי היחיד שניתן להשתמש בו לטיפול בפוביות, אבל הוא מהווה השלמה טובה לטיפול.

גירוי קוגניטיבי במחשב

זה לא הכלי היחיד שניתן להשתמש בו לטיפול בפוביות
זה לא הכלי היחיד שניתן להשתמש בו לטיפול בפוביות, אבל הוא מהווה השלמה טובה לטיפול.

גירוי קוגניטיבי הוא סוג של התערבות שמטרתה להפעיל פונקציות קוגניטיביות מסוימות. זה יכול לשמש כדי לחזק או לשפר תפקודים שאולי הושפעו מהפרעה. אסטרטגיה זו משמשת בדרך כלל אצל אנשים עם דמנציה ועובדת עם זיכרון, שפה ותפקודים קשורים.

פותחו תוכניות גירוי קוגניטיבי רבות המשתמשות בטאבלטים ובמחשבים. בתחילה, טיפול בדמנציה היה המטרה העיקרית, אך כיום הם משמשים גם להפרעות אחרות, כמו הפרעות קשב וריכוז, שבץ מוחי ופגיעות מוחיות. שיטה זו מגוונת מאוד ומאפשרת התאמה אישית של הטיפול בעלות נמוכה.

עבור אוכלוסיות מבוגרות, שימוש בטכנולוגיות חדשות הוא סוג של גירוי בפני עצמו, שכן עליהם ללמוד כיצד להשתמש בהן. מחקרים מדעיים רבים משתמשים בגירוי קוגניטיבי עם טכנולוגיות חדשות עם תוצאות חיוביות.

נקודות מבט עתידיות לשימוש בטכנולוגיות בפסיכותרפיה

הטכנולוגיה מבטיחה להיות נוכחת יותר ויותר בתרגול הפסיכותרפיה. לדוגמה, יש כבר פסיכולוגים שמציעים מפגשי טיפול בסקייפ, וכבר יש אפליקציות שתוכננו במיוחד כדי לעקוב אחר מצב הרוח שלך. אתה יכול למצוא טונות של אפליקציות שמבטיחות לשפר את הבריאות הנפשית שלך. עם המספר ההולך וגדל של טכנולוגיות המוצעות, חשוב להיות מסוגל לזהות אילו מהן יעזרו לך.

לא כל האפליקציות מקיימות את ההבטחה הראשונית לשיפור הבריאות הנפשית שלך. כאשר אתה בוחר אחד, חפש מחקרים שתומכים בו. בכל מקרה, אפליקציות לעולם לא יכולות להוות תחליף למקצוען. הם יכולים להיות שימושיים ככלים ומשאבים, והם יכולים להקל או לחזק את השפעות הטיפול, אבל הם לעולם לא יחליפו פסיכולוג אמיתי.

לבסוף, ברצוננו להדגיש את תפקידה של הטכנולוגיה בניהול מבחנים פסיכומטריים. זה יכול להאיץ באופן דרסטי את שלב ההערכה ולדווח מיד על התוצאות. כך הפסיכולוג לא צריך "לדרג" את המבחן, הוא יכול פשוט לפרש את התוצאות ולשלב אותן עם תוצאות והערכות אחרות של המבחן. לכן, הם יכולים להשקיע יותר זמן ביצירת כלי הערכה מדויק.