אשליה של שליטה בטיפול: סיבה רעה לסיים אותו

יש לנו אשליה של שליטה, אבל האם אנחנו באמת שולטים
יש לנו אשליה של שליטה, אבל האם אנחנו באמת שולטים?

ישנם רגעים בחיינו שבהם אנו שואלים את עצמנו אם זה אולי רעיון טוב ללכת לפסיכולוג. יש לנו ספקות ופחדים, ואנו מבקשים עצות מאנשים סביבנו. אולי אנחנו אפילו מחפשים תרופות אלטרנטיביות וטיפולים פסאודו-מדעיים בשביל שקט נפשי. אנחנו הולכים למומחים שמחפשים יציאה. לפעמים, הרווחה הרגשית שלנו יכולה להיות כה עמוקה שאנו מתחילים לחשוב שאיבדנו כל אור ותקווה. יש לנו אשליה של שליטה, אבל האם אנחנו באמת שולטים?

לאחר שדיברנו על המטרות שלנו עם מטפל, אנחנו מתחילים עם אנרגיה וכוונה. ההר שנראה גבוה מדי מתחיל להיראות נגיש. אנחנו מרגישים שאנחנו משתפרים ואנחנו אפילו אומרים לעצמנו שאנחנו מתקדמים, ואנחנו מאמינים בזה יותר ויותר... עכשיו, המשפטים "אני יכול לעשות את זה", "שום דבר רע עדיין לא קרה", "זמנים טובים מגיעים עם רע" מקפץ לנו סביב הראש... מתי הגיע הזמן להפסיק את הטיפול?

אשליה של שליטה

אשליית השליטה היא דבר ידוע בקרב פסיכולוגים, ואנשים מודעים לה למרות שאולי לא אמרו זאת במילים. אנו מפתחים דרכים להטעות את עצמנו, בין שאר כלי החשיבה והחשיבה.

שליטה היא אחד הרעיונות הידועים ביותר. זו התחושה של שליטה או שליטה בדברים שאינם תלויים בנו באמת. דוגמה ברורה לכך היא מהמר. הם מאמינים שהם משתמשים באסטרטגיות למשחקים בלתי נשלטים (כגון רולטה).

במהלך הטיפול, ובמיוחד עם מחלות מסוימות, רעיון השליטה מסוכן. במפגשים טיפוליים, האשליה הזו היא אחת הבעיות שעלולות לעלות. זה הגיוני שכאשר אנו משתחררים מהקשרים ומשרשראות המחשבות השליליות שלנו, אנו מתחילים לפקפק אם אנו זקוקים יותר לעזרה.

אשליה של שליטה
אשליה של שליטה.

לחשוב, "עכשיו אני יותר טוב" זה משהו חיובי, אבל אנחנו חייבים להשוות את זה למציאות ולעולם לא לאבד פרספקטיבה. זוהי אחת המטרות שעל מטפלים לעבוד עליהן במהלך הטיפול. מכל הסיבות האפשריות שבגללן אדם יכול לעזוב את הטיפול, אשליית השליטה היא אחת המזיקות ביותר בגלל ההשלכות שיש להישנות לא מוכנות.

חשיבות המעקב בטיפול

כאשר אנו מתחילים להשיג תוצאות בטיפול, אנו עוקבים אחר הצעדים הבאים, ואף מציגים את המטרות שלנו ומקבלים החלטות לגבי איך אנו מרגישים. זה משהו מאוד חיובי.

עם זאת, הפסקת מחשבות מזיקות והרגלים רעים אינה אומרת שאנו "שולטים" בהם. זה כאשר אנחנו צריכים לשים לב במהלך הטיפול ולא לנטוש את מה שעשה אותנו טובים יותר. אם פתרנו את הבעיה הראשונית, עדיף לתכנן תכנית מניעה שתאפשר לנו לשמור על תוצאות הטיפול. אחרת, ייתכן שלא נפתח באופן מלא אסטרטגיות להשתפר או להישאר טוב יותר.

"מעל הכל, אל תשקר לעצמך. האיש שמשקר לעצמו ומקשיב לשקר של עצמו מגיע למצב שהוא לא יכול להבחין את האמת בתוכו, או סביבו, ולכן מאבד כל כבוד לעצמו ולאחרים..ואין לו כבוד הוא מפסיק לאהוב".

-פיודור דוסטוייבסקי-

מה קורה אם יש לנו קרוב משפחה או מישהו קרוב אלינו שנמצא בשלב הזה? זה אידיאלי כדי לחזק את השמירה על הרגלים ואסטרטגיות חדשים שעזרו להם להגיע לשם. עקוב אחר הונאה עצמית. המטפל יקבע בהדרגה מפגשים דו-שבועיים, חודשיים, רבעוניים וחצי-שנתיים לפני השחרור הסופי.

יחל תהליך ה"ניטור" והפיקוח. יכול להיות שאני מתחיל לפקפק בטובתי, או שאהובי כן. זה מסוכן אם רק נגיד "אני בסדר" כשאנחנו צריכים להתעמת עם האשליה הזו של שליטה, ולבחון מקרוב את הדרך שעברה ולא את המטרה שהושגה. זכרו שהמטרה היא תוצאה של הצעדים הקטנים שננקטו בדרך.