האם הכעס שלך הרסני או פרודוקטיבי?

יש אנשים שחיים את חייהם ללא הרף בתחושה של כעס הרסני
בשל העובדה שהתגובות שלנו תלויות בחוויה האישית שלנו ובאופי האופי שלנו, יש אנשים שחיים את חייהם ללא הרף בתחושה של כעס הרסני.

"כל אחד יכול לכעוס; זה קל. אבל לכעוס על האדם הנכון, במידה הנכונה, ברגע הנכון, למטרה הנכונה, ובדרך הנכונה, זה לא קל".

-אריסטו-

כעס הוא רגש שכולנו חווים פעמים רבות במהלך חיינו. זה יכול להיות ברגעים בעלי חשיבות מינורית, כמו להיתקע בפקק, או שזה יכול לקרות במהלך עניינים הרבה יותר משמעותיים, כמו פיטורים מעבודה.

כעס, בדיוק כמו כל הרגשות, הוא הכרחי ויש לו רמות שונות של עוצמה. כעס נולד מתחושה של תסכול, של תקווה או תשוקה שלא נפתרו.

למה אנחנו כועסים?

יש הרבה סיבות וטריגרים שמניעים אותנו לכעס. זה תלוי בכל אדם. מה שמטריף אדם אחד לא בהכרח מכעיס מישהו אחר, ואנחנו עשויים גם להרגיש כעס וזעם בדרגות עוצמה שונות מאנשים אחרים.

כעס נוצר כאשר אנו רוצים משהו שחשוב לנו, ואנו נתקלים במכשול כלשהו שחוסם את דרכנו להשיג את מה שאנו רוצים.

לדוגמא: אתה באמת רוצה לצאת לקולנוע, עשית תוכנית עם האחר המשמעותי שלך, ואפילו בחרת את הסרט שאתה רוצה לראות. לאחר מכן, אותו אדם מגיע הביתה עייף מאוד ואינו רוצה יותר ללכת לקולנוע. ברגע כזה אנחנו מתוסכלים, וזה יכול להוביל אותנו לתחושת כעס.

מצב מסוג זה יכול להופיע בתחומים רבים בחיי היומיום שלנו. רגשות הכעס והתסכול שאנו מתמודדים איתם במצבים אלו נותנים לנו אנרגיה להתמודד עם המכשול שנתקלנו בו. אולם, רבים מהמכשולים הללו אינם מתוכננים, וחשוב לתעל את האנרגיה הזו כדי שלא תהפוך להתנהגות הרסנית ותייסר אותנו בהמשך.

עומס אנרגיה זה הוא מה שאנו מכנים כעס, והוא משמש פונקציה חיונית כדי שנוכל לעמוד בתסכולנו בראש ובראשונה על מנת להבטיח את הצורך או הרצון שלנו אשר אוימו.

אילו גורמים קובעים אם הכעס שלנו הרסני או לא?

האם הכעס שאנו חווים הוא הרסני - כלומר שהאנרגיה העודפת שלנו לא רק שלא מאפשרת לנו לפתור דברים, אלא למעשה מחמירה אותם - תלויה באמונות שלנו, איך נפרש את הכעס שלנו , והמסקנות שנסיק מהמכשול. זה מקור התסכול שלנו.

אילו גורמים קובעים אם הכעס שלנו הרסני או לא
אילו גורמים קובעים אם הכעס שלנו הרסני או לא?

אם אנחנו מעריכים את המכשול כמשהו שמפריע לנו בכוונה, אז אנחנו מסוגלים לשחרר מספיק אנרגיה כדי להילחם בקרב.

הגוף שלנו יפריש כמות גדולה יותר של הנוירוטרנסמיטורים אדרנלין ונוראפינפרין (נקרא גם נוראדרנלין) כדי להפעיל את חוש הערנות והנכונות שלנו להתעמת ולהילחם.

בהתאם לאמונה שיש לנו לגבי המכשול העומד בפנינו, והאם הוא פוגע ברצונותינו מרצון או בלתי רצוני, התגובה שלנו תשתנה כדי להתאים לסוג המכשול שאנו מתמודדים איתו.

כאשר המכשול נחשב כחוסם אותנו מרצונו, הכעס שלנו הוא הרסני, ונוציא את רגשותינו אל המכשול באותה דרך שאנו מאמינים שהוא משפיע עלינו, כאילו נכנסנו לקרב.

בהתחשב בכך, אם אנו מתמודדים עם אותה סצנה כמו קודם ואנו מאמינים שהחבר, החברה או בן הזוג שלנו מונעים מאיתנו בכוונה את מה שאנו רוצים, אז אנו מפנים את הכעס שלנו כלפי אותו אדם, ויוצרים קונפליקט שעלול להוביל ל תחושות חזקות של אי נוחות ואי נוחות.

בכל פעם שאנו חווים תסכול, ניתנת לנו הזדמנות להעריך, במודע או שלא, את הסיבה שיצרה אותו. באופן מיידי, אנו יכולים לתת תגובה ללא קשר אם הכוונה הייתה שלילית או לא.

בשל העובדה שהתגובות שלנו תלויות בחוויה האישית שלנו ובאופי האופי שלנו, יש אנשים שחיים את חייהם ללא הרף בתחושה של כעס הרסני. הם מפרשים את כל המכשולים והתסכולים שלהם ככוחות שנמצאים נגדם ברצון ובכוונה, בין אם זה האנשים שסביבם, או פשוט גורלם שלהם.

"אם המוח שלנו נשלט על ידי כעס, נאבד את החלק הטוב ביותר של האינטליגנציה האנושית: חוכמה, היכולת להחליט בין טוב לרע".

-דלאי לאמה-

ביבליוגרפיה:

- לוי, נ' (2000). La sabiduría de las emociones. פלאזה וג'אנס.