אני חזק כי פעם הייתי חלש

אני חזק כי פעם הייתי חלש
אני חזק כי פעם הייתי חלש, אני על המשמר כי בגדו בי, אני צוחק כי פעם הייתי עצוב, ואני חי בהווה כי העתיד אינו ברור.

אני חזק כי פעם הייתי חלש, אני על המשמר כי בגדו בי, אני צוחק כי פעם הייתי עצוב, ואני חי בהווה כי העתיד אינו ברור.

פגעתי בתחתית הסלע והרגשתי את החספוס של הקרקע שנהגתי ללכת עליה. החיים היו קשים עליי. הייתי, אני ותמיד אהיה אדם פגיע. באמת נפצעתי. הלב שלי נשבר בגלל חוסר צדק ובגידה. התחמקתי ממעט מאוד מהמכות ממה שקיבלתי.

אני כל כך סובל מפחד וחוסר תקווה שלא הייתה לי ברירה אלא להתעמת איתם. לא נתתי לסבל להשתלט על חיי, אבל אני עדיין נאבקת להיפטר מהעומס שגרם לחוסר האיזון הרגשי שעברתי.

קמתי מכל זה, ובגלל זה אתה רואה לפניך עכשיו אדם חזק שהיו לו ועוד יהיו לו רגעי חולשה. אני לא יכול לברוח מהם ואני מוכן לקבל באומץ את מה שצופן לי העתיד.

הבנתי שאנחנו יכולים ללמוד הרבה כשאנחנו מתמודדים עם רגעים קשים. אנחנו לא יכולים לעבור לעמוד הראשון של הספר שלנו ולעשות הכל שוב, אז חשוב למצוא דרך להיוולד מחדש ולהמשיך לכתוב את הסיפורים שלנו.

דמעות מרפאות את הנשמה

רק תן לי להיות חלש ולבכות היום, ומחר אהיה שוב חזק. לפעמים אנחנו צריכים לבכות ואנחנו לא יודעים למה. אנחנו נוטים להדחיק את הדמעות שלנו מחשש ממה שאחרים עלולים לחשוב או פשוט בגלל שאנחנו חושבים שהבכי הופך אותנו לחלשים יותר. אבל באמצעות בכי, אנו מסוגלים להביע את אשר בליבנו.

לפעמים אנשים בוכים, לא בגלל שהם חלשים, אלא בגלל שהם השקיעו כל כך הרבה זמן להיות חזקים וזה גם שוחק אותם..

רק תן לי להיות חלש ולבכות היום, ומחר אהיה שוב חזק
רק תן לי להיות חלש ולבכות היום, ומחר אהיה שוב חזק.

באופן כללי, כשאנחנו צריכים לבכות, זה טוב לעשות זאת, כי בדרך כלשהי זה יעזור לנו להפיג את החרדה שהבעיות שלנו מעוררות.

לומדים ממצוקה

"התחלתי להרגיש את הרצון לחיות שוב כשגיליתי שהחיים שלי יכולים לקבל כל משמעות שאני רוצה לתת להם".

פאולו קואלו

החיים הם כמו שביל מלא בפרחים וגם באבנים. הרגעים הטובים והרעים נמצאים שם כדי שנוכל לעשות איתם מה שאנחנו צריכים. עלינו להיות חזקים ולקבל את הדברים שאנו לומדים, להתגבר על הסערות ולשחרר את עצמנו מהטינה והכאב: זו חוסן.

כאשר אנו מתמודדים עם מצוקה, משהו מאלץ את האני הפנימי שלנו להתפתח. זה משהו שאנשים שסבלו הרבה יודעים היטב, כי אחרי שעברנו תקופה קשה, אנחנו חושבים בצורה ברורה יותר על הגבולות שלנו ועל היכולות שלנו.

זה ההבדל בין בית ספר לחיים. בבית הספר, קודם מלמדים אותך שיעור, ואחר כך בודקים אותך על זה. בחיים אתה נבחן ואז אתה לומד את הלקח.

הרגעים הרעים בחיים ברורים; אתה צריך לחפש את הטובים.

אף אחד לא יכול לחזור ולהתחיל מחדש, אבל כל אחד יכול להתחיל עכשיו וליצור סוף חדש.

הכל בחיים הוא זמני, אז תהנה מהדברים הטובים כי הם לא יימשכו לנצח. ואם המצב ישתבש, אל תדאג, כי הם גם לא יימשכו לנצח. כישלונות וסבל הם חלק מכל יום, ולכן עלינו להיות פתוחים ללמוד מכאב, כי איננו יכולים להימנע ממנו גם אם נרצה בכך.

אנשים אומרים שהכאב חולף לאחר שלמדת ממנו, אם כי נותרו צלקות פיזיות ונפשיות. זה לא שאנשים שסבלו כבשו את הפחדים והכאב שלהם, אלא רק שהם למדו שאי אפשר לרפא פצעים שלא מכירים בהם.