פסיכולוגיה של הסליחה: איך שחרור של חרטה מאפשר לנו להתקדם

הפסיכולוגיה של הסליחה
הפסיכולוגיה של הסליחה, למעשה, מציעה לנו את האסטרטגיות המתאימות לנו כדי שנוכל לנקוט בצעדים הבאים.

הפסיכולוגיה של הסליחה היא גם סוג של ניתוק. הכוונה היא למעשה אומץ שלם שבו אנשים משאירים בצד את הטינה שאוכלת אותם, שהם שבויים בה, כדי לקבל את מה שקרה ולאפשר לנו להתקדם.

זהו גם מבנה מחדש של ה"אני", דרך פסיכולוגית לתיקון נזקים ורגשות שליליים כדי למצוא שלווה פנימית לאט לאט ומיום ליום.

בכל פעם שאנו מחפשים מחקרים והתייחסויות ביחס לפסיכולוגיה של הסליחה, אנו מוצאים בעיקר עבודות ומסמכים הקשורים לצמיחה אישית, חקר המוסר ואפילו עולם הדת או הרוחניות. אבל האם יש מחקרים מדעיים על המשמעות של סליחה, איך לסלוח ומה זה דורש מאיתנו פיזית ורגשית כדי לעשות את הצעד הזה?

החלש לא יכול לסלוח. סליחה היא תכונה של החזק.

-מהטמה גנדי-

התשובה, כמובן, היא "כן". למעשה, לאגודה הפסיכולוגית האירופית יש מספר עבודות וחקירות על מהי סליחה ומה לא, וכיצד החברות שלנו רוויות הסכסוכים ההיסטוריות לא תמיד הצליחו להתקדם במובן הזה. זהו מימד שבתורו הוא המפתח לרווחה הנפשית שלנו.

למעשה, וזה נוח לזכור, לרבים מאיתנו יכול להיות שבב על הכתף, בעיה עם איזו עובדה בעברנו שמקטינה את האושר הנוכחי שלנו. בתורו, זה מקטין את היכולת הפוטנציאלית שלנו לבנות הווה הרבה יותר מספק. איכשהו, אנחנו שומרים על נתח קטן של טינה כלפי משהו או מישהו שהיינו צריכים לוותר עליהם כדי להתחיל לרפא.

סלחו על מנת להימנע מבלאי אישי

הדרך הטובה ביותר להתעמק בתחום זה של הפסיכולוגיה היא על ידי הבחנה מהי סליחה ומהי לא. לסלוח, מלכתחילה, אין פירושו לומר למישהו שמה שקרה בכל רגע נתון היה בסדר או לא. אין זה אומר לקבל את האירוע או להשלים עם מי שפגע בנו. ובמיוחד זה לא אומר שאנחנו צריכים להכריח את עצמנו להרגיש קרבה או רחמים כלפי אותו אדם.

הפסיכולוגיה של הסליחה, למעשה, מציעה לנו את האסטרטגיות המתאימות כדי שנוכל לבצע את הצעדים הבאים:

  • נניח שדברים קרו בצורה המסוימת הזו. שום דבר שקרה באותו רגע מסוים בעברנו אינו ניתן לשינוי. לכן, עלינו להפסיק לחשוב או לדמיין איך הדברים היו יכולים להיות אילו פעלנו אחרת. זה גורם לנו לאבד אנרגיה, אומץ ובריאות.

לסלוח זה ללמוד "להרפות", להמציא מחדש "אתה" חדש שמניח את העבר אבל שמוצא כוח לנצל את ההווה.

הפסיכולוגיה של הסליחה אומרת לנו בתורה שאיננו מחויבים להבין או לקבל את הערכים או המחשבות של האדם שפגע בנו. לסלוח זה לא להציע רחמים או לחפש הצדקות למה שאנו סובלים. לעולם אל לוותר על כבודנו.

  • מדובר יותר בהקלה על האבל של הטינה, בהורדת שכבות של כעס, בעוצמת הייאוש והחסימה הזו שמונעת מאיתנו לנשום. בשביל זה צריך שנפסיק לשנוא את מי שפגע בנו.
הפסיכולוגיה של הסליחה היא גם סוג של ניתוק
הפסיכולוגיה של הסליחה היא גם סוג של ניתוק.

מצד שני, ישנו היבט חשוב שאנחנו בדרך כלל שוכחים. סליחה היא אבן היסוד של כל מערכת יחסים, בין אם זו זוגיות, חברות וכו'. זכרו שלא כולם רואים את הדברים כמונו. למעשה, יש הרבה תפיסות, גישות ודעות כמו שיש ימים בשנה.

לפעמים, אנו מניחים שפעולות מסוימות הן עלבון או מעשי בוז כאשר זו באמת אי הסכמה או אי הבנה פשוטה.

לפיכך, וכדי להפסיק לראות בגידות היכן שאין כאלה, עלינו להיות מסוגלים להרחיב את תחושת ההבנה שלנו ואת יכולת הסליחה שלנו.

פסיכולוגיה של סליחה: מפתח לבריאות

ד"ר בוב אנרייט מאוניברסיטת ויסקונסין הוא אחד המומחים המפורסמים ביותר. לאחר יותר משלושה עשורים שניתח מקרים, ערך מחקרים וכתיבת ספרים בנושא, הוא הגיע למסקנה על משהו שיכול למשוך את תשומת לבנו. לא כולם יכולים להשיג זאת; לא כולנו מסוגלים לעשות את הצעד להציע סליחה. הסיבה לכך נעוצה באמונה שסליחה היא סוג של חולשה.

זו טעות. אחד הרעיונות הטובים ביותר בפסיכולוגיה של הסליחה הוא שעושה את זה, נקיטת הצעד הזה, נותן לנו את ההזדמנות לשלב בתוכנו ערכים ואסטרטגיות חדשות נגד מתח וחרדה. זה גם מאפשר לנו להתקדם עם יותר חופש בהווה. סליחה היא מעשה של אומץ וכוח.

כמו כן, ד"ר אנרייט מזכיר לנו שיש סיבות רבות לעשות את הצעד לקראת הסליחה. הטוב ביותר נוגע לבריאות שלנו. ישנם מחקרים רבים המראים את הקשר ההדוק בין סליחה להפחתת חרדות, דיכאון והפרעות אחרות המפחיתות לחלוטין את איכות החיים שלנו.

האדם שנשאר, יום אחר יום, לכוד במעגל זיכרון, במגדל הרעוע של הטינה ובאותה שנאה מתמשכת כלפי העבר, מפתח מתח כרוני מאומללותו. לאף אחד לא מגיע לחיות ככה. אין רגש רעיל יותר מכעס בשילוב שנאה.

בואו ליישם כמה מהאסטרטגיות הבאות כדי להקל על דרך הסליחה:

  • סליחה היא לא לשכוח, היא ללמוד לחשוב טוב יותר, להבין שאנחנו לא מחויבים להקל על פיוס, אלא לקבל את מה שקרה בלי להרגיש "חלש" לעשות את הצעד הזה. לסלוח זה להשתחרר ממשאות רבות שאיננו ראויים לשאת כל החיים.
  • החרטה גוזלת את האנרגיה שלנו, את הרוח והתקווה שלנו. לכן עלינו ללמוד לסלוח כדי לשרוד, לחיות בכבוד רב יותר.
  • כתיבה טיפולית וניהול יומן יכולים לעזור לנו.
  • עלינו להבין גם שהזמן כשלעצמו אינו עוזר. לתת לימים, לחודשים ולשנים לעבור לא ימנע מאיתנו לשנוא או לשכוח את מה שקרה. בואו לא נשאיר למחר את אי הנוחות שאנו חשים היום.
  • סליחה היא תהליך. זה משהו שגם אנחנו חייבים להבין. אולי לעולם לא נוכל לסלוח לחלוטין לאדם האחר, אבל אנחנו יכולים להוריד חלק ניכר מכל הטינה הזו כדי שנוכל "לנשום" קצת יותר טוב.

לסיום, כפי שאנו יכולים לראות, הפסיכולוגיה של הסליחה היא תחום רחב מאוד ויש לה קשר הדוק מאוד עם בריאות ורווחה. זוהי דיסציפלינה שמציעה לנו אסטרטגיות נפלאות ליישום בכל תחום בחיינו, בעבודה ובמערכות היחסים היומיומיות שלנו. סליחה היא אפוא אחת היכולות והמעלות הטובות ביותר להתפתח כבני אדם.