קנאה ופסיביות-אגרסיביות

קנאה ופסיבית-אגרסיביות מרכיבים סוג של היגיון אפל שכמה פסיכולוגים ואנתרופולוגים מאמינים שהוא בגנים שלנו
קנאה ופסיבית-אגרסיביות מרכיבים סוג של היגיון אפל שכמה פסיכולוגים ואנתרופולוגים מאמינים שהוא בגנים שלנו.
רכושנות ושליטה לעולם לא צריכים להיות חלק מאהבת אדם אחר. עם זאת, קנאה מעוררת לעתים קרובות התנהגויות פסיביות-אגרסיביות אצל זוגות, מה שעלול להוביל לערנות יתר, חוסר אמון ואפילו סחיטה.

קנאה ופסיביות-אגרסיביות הולכים לרוב יד ביד. מנקודת מבט פסיכולוגית, רגשות אלו מורכבים ועלולים להיות קטלניים עבור מערכת יחסים. גם גורמים נוספים כמו פחד נטישה, השפלה וכמובן כעס באים לידי ביטוי במצבים אלו. קנאה, כידוע, משפיעה על אנשים מכל הגילאים, התרבויות והמינים, ויכולה להוביל למצבים מסוכנים והרסניים.

משהו שתמיד בולט במחזותיו של שייקספיר הוא יכולתו של המחבר לתאר את כל הקליידוסקופ של הרגשות האנושיים. אחד ממחזותיו המפורסמים עד היום הוא אותלו, שהוא חקירה מעמיקה של קנאה. בסיפור הקלאסי הזה, יש לנו את אחד הנבלים הייחודיים וגם המקיאווליים בכל הזמנים: יאגו.

משרתו המיומן והזדוני של אותלו פותח מזימה להטריף את אותלו על ידי כך שהוא מאמין שאשתו, דסדמונה, לא נאמנה. יאגו מסמל את הקול הפנימי האובססיבי והמסוכן שמתדלק את אש הקנאה הכפייתית.

הוא מייצג בצורה מושלמת את המוח האובססיבי והחסר אמון. הוא מהדהד ומגביר את קנאתו של אותלו, מה שמוביל בסופו של דבר למותו.

יאגו בוודאי היה אחת הדמויות החשובות ביותר של שייקספיר, בהתחשב בכך שהוא נתן לנבל כמעט 1100 שורות במחזה. זה כמעט כמו המלט או ריצ'רד השלישי, למשל.

כפי שאמר מישל דה מונטיין, חווית קנאה היא מחלת הרוח והאויב הגרוע ביותר שלנו.

קנאה ופסיביות-אגרסיביות

קנאה ופסיבית-אגרסיביות לרוב הולכים יחד מסיבה מאוד קונקרטית. אנשים קנאים אינם מבטאים באופן ישיר וגלוי את קנאתם. במילים אחרות, אנשים בדרך כלל לא הולכים אל האחרים המשמעותיים שלהם ואומרים שהם מרגישים נעלבים כשהם מדברים עם אנשים אחרים או שהם כועסים ומושפלים כשבני הזוג שלהם מחייכים ומבלים עם אנשים אחרים.

במקום זאת, בני זוג קנאים עוסקים בדרך כלל בהתנהגויות פסיביות-אגרסיביות. במקום לבטא את עצמם בצורה ברורה, הם מקללים, מתמרנים, מאיימים ומשפילים את האחרים המשמעותיים שלהם. ענישה עקיפה והטיפול השקט שכיחים מאוד.

התנהגות אגרסיבית כזו מתחילה בפאסיביות אך במצבים מסוימים היא עלולה להוביל להתנהגויות אקטיביות ומזיקות יותר.

בואו נעמיק קצת יותר.

קנאה ואלטר אגו

קנאה ופסיביות-אגרסיביות
קנאה ופסיביות-אגרסיביות.

יאגו ואותלו הם ייצוג מושלם של היבט מעניין של קנאה, כלומר שהיא מתבטאת כמו אלטר אגו. זה כאילו היה קול חיצוני שמשכנע אותך במשהו ואז חוטף אותך. הדברים שאתה עושה תחת השפעת הקנאה הם הדברים שה"נורמלי" לעולם לא תעשה.

הקול הקנאי והחיצוני הזה מזין את הפחד שלך מנטישה ובגידה. זה גורם לך לחוסר אמון ולעתים קרובות גורם לך לראות סכנות במקום שאין כאלה. מבעד לעדשה של קנאה, רעיונות מטורפים נראים פתאום הגיוניים.

מחקר של דר. דיוויד דסטנו באוניברסיטת קליפורניה מדגים שהקול הזה מסמל את "האני המאוים". זה החלק בך שמרגיש מופר ויכול לעורר התנהגות פסיבית-אגרסיבית.

האם קנאה ופסיבית-אגרסיביות הם חלק מהמבנה הגנטי שלך?

חלק מהתיאוריות מדברות על בסיס גנטי להתנהגות מסוג זה. קנאה ופסיביות-אגרסיביות מרכיבים סוג של היגיון אפל שכמה פסיכולוגים ואנתרופולוגים מאמינים שהוא בגנים שלנו. גישה זו טוענת שבני אדם הם תוצאה של אבולוציה המבוססת על הישרדות והזדווגות.

תחרות חברתית, יחד עם הפחד להיבגד ולגמור לבד, מעוררות שורה שלמה של רגשות ומחשבות. המוח הופך להיות ערני ואובססיבי. הכעס משתלט. משם, אתה רואה אגרסיביות התנהגותית ואת הסיכון הברור הכרוך בכך.

האם אפשר לנהל את הקנאה שלך?

לסיכום, המפתח להתמודדות עם קנאה טמון בהבנת עובדה ברורה: נאמנות מוחלטת ומתמשכת לא קיימת. לאהוב מישהו פירושו לסמוך עליו. זה לא קשור לחזקה. אהבה בריאה מניחה בצד כעס, שליטה וערנות יתר.

עם זאת, לפעמים, התנהגות קנאית של אדם היא למעשה פתולוגית, והמצוקה שלו קשורה לאשליות פסיכולוגיות. במקרה של קנאה פתולוגית, טיפול פסיכולוגי הוא המפתח. לפיכך, התשובה לשאלה על ניהול קנאה היא שכל אדם הוא ייחודי ולכן הפתרון/הטיפול שלו יהיה שונה.

מטפלים עשויים להתמקד בהפחתת התנהגות שליטה (כגון הסתכלות בטלפון של בן הזוג) או ביטול הפעלה של חשיבה אובססיבית. חיזוק ההערכה העצמית של הפרט והפחתת החרדה והפחד מנטישה יכולים להיות גם חשובים. עם זאת, הדבר היחיד שמשותף לכל מטופל הוא שהם צריכים להיות מוכנים לשנות. הם צריכים להיות מודעים לכך שהקנאה שלהם מונעת מהם לנהל מערכת יחסים בריאה. למרות שנקודה זו עשויה להיראות ברורה, חשוב לזכור.