סוף הוא רק עוד התחלה

סופים שמזכירים לנו שסוף אחד הוא רק עוד התחלה
סופים שמזכירים לנו שסוף אחד הוא רק עוד התחלה.

תמיד אהבתי סופים פתוחים בקולנוע, בטלוויזיה ובספרות. סופים שגורמים לנו לדמיין איך הסיפור עשוי להימשך. כשאנחנו יודעים שהסיפור לא הסתיים לגמרי.

עוד פרק אחד נכתב, זה הכל, מסיים שלב אחד כדי להיות מסוגל להתחיל אחר. סופים שמזכירים לנו שסוף אחד הוא רק עוד התחלה.

החיים שלנו מלאים במחזורים שמתחילים ונגמרים. אז נחיה התחלות וסופים רבים. את חלקם נחווה ממקור ראשון ויהיו שלבים בחיינו שלנו, ואחרים נחווה דרך סיפוריהם של אחרים, בין אם הם סיפורים אמיתיים או לא.

נחווה ממקור ראשון את סיפורי האהבה והפרידות שלנו, את המעבר או הכישלון שלנו במדעים או במתמטיקה, נפילות כשאנחנו לומדים ללכת או לרכוב על אופניים, את החברים שרכשנו בדרך ואחרים שאנחנו מאבדים...

ומאחרים סביבנו, נלמד דרך הסיפורים שהם מספרים לנו על החוויות שלהם. וכמובן יש לנו הזדמנות ללמוד מהדמויות בספרים ובסרטים.

"צריכים להיות לנו הרבה סופים, כדי שנוכל לקבל התחלות רבות".

-לורה צ'יקה-

סוף ספר

שוב אני סוגר את הכריכה וחוזר מהסוף חזרה להתחלה, מהעמוד האחורי לכריכה. לגלות מחדש את הכותרת, לשים לב לאיור בחזית, להחזיק את הספר בזרועותי ולבלות כמה דקות בשתיקה... בעוד מוחי מטייל שוב במילותיו, בדפיו ובסיפורו.

אבל אני חייב לחזור למציאות, בין אם אני אוהב את זה או לא. הסוף הגיע. זה תמיד טעים כל כך מר-מתוק כשאתה שקוע בסיפור והמסע שלו התערבב בשקט לתוך שלך.

זה לא משנה אם הסיפורים האלה מסופרים על ידי סרטים, ספרים או סדרות טלוויזיה. סיפורים ארוכים או קצרים, בין אם שעות, ימים, חודשים או אפילו שנים. לא משנה מה המקרה, כולם מגיעים לסופם, לסופם המפחד אך הצפוי באותה מידה.

לפעמים זה סוף פתוח. זה נותן כנפיים לדמיון שלך להמשיך את הסיפור כשלא נשארו סצנות או מילים. במקרים אחרים, זה פשוט סוף פתאומי.

כמו כשתסריטאים של סדרת טלוויזיה שובתים. או שסופר רוצה לעשות יותר ספר אבל אף פעם לא מרוצה ממנו. או אפילו אחד מהסופים האלה שלא מרגישים כמו סוף. אחרי סיפור פנטסטי, האדם שהניע את המיתרים ידע בדיוק איך לסיים אותו.

"לא כל הסופים מאושרים. אבל כל הסיומים הם התחלות חדשות עם הזדמנויות חדשות להיות מאושר".

-אלברט אורינה-

תגיד שלום ואז תתחיל בהרפתקה החדשה שלך

סוף אחד הוא רק עוד התחלה
סוף אחד הוא רק עוד התחלה.

סופים עצובים או שמחים, סופים שאי אפשר אפילו להגדיר, אבל סופים בסופו של יום. סופים שלא מסמנים יותר מהתחלות חדשות.

הגיע הזמן להתעורר ולהיפרד מהסיפור שימשיך לחיות בזיכרון שלך. ואז לצאת להרפתקאות חדשות.

כשספר סגור, סרט מסתיים, הגיע הזמן למצוא סיפורים חדשים ולאפשר לדמויות אחרות ללמד אותנו איך לחלום ולחיות. כמו כל סוף, סוף הוא רק עוד התחלה. הזדמנות לפתוח את עצמנו לדברים חדשים ולא ידועים.

להיפרד זה אף פעם לא קל, אבל זה הכרחי.

סוף אחד הוא רק עוד התחלה

אף פעם לא קל להגיע לסוף של סיפור שמצית את התשוקה שלנו. זה אפילו לא קל כשאנחנו מדברים על סיפורים בדיוניים, כשהדמויות נגעו לליבנו.

אז זה אפילו יותר קשה כשאנחנו חייבים לקבל את זה שהחיים הם מחזוריים, ויש זמן לכל דבר. וכשמשהו מגיע לסופו, אין לנו ברירה אלא לקבל את זה שהוא לא ימשיך ולפתוח את עצמנו להזדמנויות חדשות.

הכל מתחיל ונגמר, אפילו החיים. כל יצור חי נולד ומת. ובמהלך החיים הוא עובר כמה שלבים של צמיחה והתפתחות. כבני אדם, מרגע שנכנסנו להריון, אנו מתחילים לגדול.

וכדי שנולד, תשעה חודשים לאחר מכן, ההיריון חייב להסתיים. בואו נסתכל על העולם כמו תינוקות ונמשיך לגדול. מילדים ועד מתבגרים, אחר כך לבגרות, ולבסוף, הזקנה תמצא אותנו.

כל התחלה של שלב חדש מקושרת לסיומו של השלב הקודם. סוף אחד הוא רק עוד התחלה. לא יותר... ובאותה מידה, לא פחות.

"בכל פעם שמשהו עוזב, הוא מפנה מקום למה שאחריו".

-חורחה בוקאי-