האם חיידקי מעיים יכולים להשפיע על הרגשות שלך?
כבר מאות שנים השתמשנו באמרה " Mens sana in corpore sano " (נפש בריאה בגוף בריא.) ולמרות שהמשמעות שאנו נותנים לה כעת שונה באופן משמעותי מהמקור, מחקרים מראים שגוף בריא הוא הבית של נפש בריאה ברמות רבות ושונות. בין העדויות המגבות את התיאוריה הזו נמצא מחקר חשוב מהשנים האחרונות. מחקר זה בוחן את הקשר בין חיידקי המעי, המוח והרגשות.
לפני זמן קצר יחסית, מדענים מצאו קשר מפתיע בין רגשות לבין חיידקי המעיים שלנו. למעשה, חיידקי מעיים הפכו לנושא חם עבור חוקרים בשנים האחרונות.
הקשר ההדוק בין המעי למוח
כולנו מכירים את התחושה שיש פרפרים בבטן. מחקרים אחרונים מצאו שיש אמת במטאפורה זו. מאז תחילת המאה ה-21, מדענים בחנו את הקשר בין החיידקים שחיים במעיים שלנו, לבין בריאות הנפש.
עם זאת, זה לא בדיוק תחום מחקר חדש. בתחילת המאה ה-20, רופאים ומדענים כתבו רבות על הקשר הזה. הם דנו כיצד התוכן של המעי הגס, במיוחד החיידקים המזיקים שחיים שם, יכול לתרום לעייפות, דיכאון ונוירוזה.
מדענים דחו בתחילה את המחקרים הראשונים וההשערות לגבי השפעת חיידקי המעי על המוח כפסאודו-מדעיים. עם זאת, לפני כ-15 שנה הם החלו לבחון מחדש את הקשר בין המעי למוח. בעוד החוקרים ממשיכים לחקור את הנושא הזה, הם מגלים שהתקשורת בין המוח למעי היא למעשה דו-סטרי.
המוח משפיע על תפקודי מערכת החיסון כמו גם מערכת העיכול. פונקציות אלו יכולות למעשה לשנות את הרכב המיקרוביום של המעי. כמו כן, חיידקים במעיים מייצרים תרכובות נוירואקטיביות, נוירוטרנסמיטורים ומטבוליטים אחרים הפועלים על המוח.
במחקרים על עכברים, חוקרים גילו שחלק מהתרכובות הללו יכולות להשפיע על החדירות של מחסום הדם-מוח. מחסום זה הוא שמונע מחומרים מזיקים בדם להיכנס למוח.
חיידקי מעיים ומצב רוח
לפני מספר שנים, הקהילה המדעית החלה לחקור את ההשפעה הקונקרטית שיכולה להיות לחיידקי המעי על הרגשות. הם גילו שהמיקרואורגניזמים במעיים שלנו מפרישים מספר רב של חומרים כימיים.
בין אלה ישנם אותם חומרים שבהם הנוירונים שלנו משתמשים כדי לתקשר ולווסת את מצב הרוח שלנו. אלה כוללים דופמין, סרוטונין וחומצה גמא-אמינובוטירית (GABA). נראה כי חומרים אלו ממלאים תפקיד בהפרעות מעיים החופפות לרמות גבוהות של דיכאון וחרדה חמורים.
בנוסף, אנחנו יודעים מזה זמן מה שחלק גדול מהאספקה הנוירוכימית שלנו מקורו במעיים. זה המקום שבו האותות הכימיים הללו מווסתים את התיאבון ותחושות המלאות והעיכול. עם זאת, רק לפני מספר שנים החל המחקר לקחת בחשבון את תפקידם של חיידקים בשחרור החומרים הכימיים המיוחדים הללו.
תפקידן של אינטראקציות מוח-מעי-מיקרוביוטה
לאחרונה, חוקרים ב-UCLA זיהו את המיקרוביוטה של המעיים המקיימת אינטראקציה עם אזורי המוח הקשורים למצב רוח והתנהגות. זו יכולה להיות הפעם הראשונה שמדענים מזהים את ההבדלים ההתנהגותיים והנוירוביולוגיים הקשורים להרכב החיידקים בבני אדם בריאים. בעבר מדענים ערכו את כל המחקרים בתחום זה על בעלי חיים.
מחקר זה מאשר שאינטראקציות המוח-מעי-מיקרוביוטה יכולות למלא תפקיד חשוב בבריאות ובהתנהגות שלנו. מחקרים קודמים מצביעים על כך שהמיקרוביוטה (קהילת המיקרואורגניזמים במעי) יכולה להשפיע על התנהגות ורגשות.
אבל האם למעי יש השפעה על המוח או למוח על המעיים? לא ברור אם למעיים יש השפעה על המוח והתפתחותו, או להיפך. חוקרים מזהירים כי קשה להסיק מסקנות סיבתיות כי מדובר בתחום צעיר. רוב המחקרים בקנה מידה גדול בנושא זה עדיין בעיצומם.
חשיבותם של חיידקי המעי
המחקר על השפעת חיידקי המעי על המוח נמשך. יש לנו הרבה מה לגלות ולהבהיר. עד כה, קווי החקירה השונים מסבירים את הדברים הבאים:
- המיקרוביוטה של המעי היא אוכלוסייה גדולה שחשובה לחילוף חומרים בריא ולתפקוד המוח.
- קווי התקשורת של המעי-מוח כוללים קשרים עצביים.
- מיקרוביוטה של המעיים חשובה במהלך התפתחות מוקדמת ויכולה להשפיע על "החיווט" של מעגלי הלחץ במוח.
- לפרוביוטיקה, או "חיידקים טובים" יכולה להיות השפעה מועילה על תסמינים הקשורים למצב הרוח.
אין ספק שהמיקרוביוטה ממלאת תפקיד חשוב בבריאותנו ובמצב הרוח שלנו. עלינו לחשוב על זה כחלק ממערכת תקשורת מורכבת ורבת פנים. יש צורך לשמור על איזון בריא במוח. לכן, בעודנו מחכים לפרסום מחקרים נוספים, עלינו לטפל בגופנו ולהקשיב למסרים שהם שולחים לנו.
