התמכרות לפעילות גופנית היא אובססיה לא בריאה

התמכרות לפעילות גופנית מלווה באובססיה לאכול בריא או לעקוב אחר דיאטות כדי לעלות או לרדת מסת שריר
התמכרות לפעילות גופנית מלווה באובססיה לאכול בריא או לעקוב אחר דיאטות כדי לעלות או לרדת מסת שריר.
פעילות גופנית עלולה להפוך להתמכרות לא בריאה ולתרגול המשמש כדי לברוח מבעיות אחרות.

האם אפשר להתמכר לפעילות גופנית? נראה שהכל מעיד שהתשובה היא כן. זה קורה כאשר פעילות גופנית הופכת למרכז חייו של אדם. יתר על כן, הם מאבדים שליטה על תחומים אחרים בחייהם בגלל ה"צורך" לעסוק בספורט על מנת להרגיש טוב. זו התמכרות לפעילות גופנית.

במקרים אלו, אנשים מרבים להשתמש בספורט כ"נתיב בריחה" מבעיות אחרות בחייהם. זה בגלל שפעילות גופנית גורמת להם להרגיש טוב. לכן, בסופו של דבר הם משתמשים בפעילות גופנית כאמצעי לווסת את עצמם מבחינה רגשית. אחרים עשויים לבצע פעילות גופנית עקב הצורך בגירוי מתמיד, תחושות של חוסר ביטחון או סיבות אחרות.

התמכרות לפעילות גופנית יכולה להוביל בסופו של דבר לדיסמורפיה בשרירים. מדובר בהפרעה פסיכולוגית הכרוכה בעיוות של דימוי הגוף.

במאמר זה, אנו מגלים ממה מורכבת התמכרות לפעילות גופנית, ואת הסימפטומים העיקריים שלה, הגורמים וההשלכות שלה.

התמכרות לפעילות גופנית

התמכרות לפעילות גופנית היא התמכרות התנהגותית. דיוויד גונזלס-קוטר, חוקר בפקולטה לפעילות גופנית ומדעי הספורט באוניברסיטת אלצ'ה (ספרד) מסביר שהתמכרות לפעילות גופנית היא תופעה עדכנית יחסית. מסיבה זו, עדיין יש מעט נתונים זמינים בנושא.

לדברי גונזלס, כתוצאה מההפרעה ה"חדשה" הזו, גדלו הפציעות המגיעות לטיפול ראשוני עקב התמכרות לפעילות גופנית. בנוסף, הוא מציין שהתמכרות לאימון גופני עשויה להיות ראשונית או משנית. זה עיקרי כשהספורט עצמו מייצר את ההתמכרות. מצד שני, זה משני, כאשר זה נובע ממצב אחר (למשל, הפרעת אכילה).

הפרעה זו אינה כלולה כעת ב- DSM-5 (מדריך אבחון וסטטיסטי של הפרעות נפשיות). עם זאת, הכללתו העתידית נחקרת.

שחרור אנדורפינים

במהלך פעילות גופנית, אנשים משחררים כמויות גדולות של אנדורפינים. זה גורם להם לרצות לחזור על הפעולה מכיוון שהיא מייצרת תחושות של רווחה וסיפוק.

צריך להזכיר שלעשות ספורט זה לא רע. להיפך, זה מאוד בריא. עם זאת, זה כאשר אנשים מתמכרים לזה, זה יכול בסופו של דבר לגרום לאי נוחות, וכתוצאה מכך, להוכיח שהוא מזיק.

להתמכר למשהו או למישהו מרמז על איבוד שליטה על מצב. יתר על כן, אתה מרגיש שאתה "צריך" כל מה שאתה מכור אליו כדי לחיות או להיות "בסדר" בדרך כלל. עם זאת, זה לא המקרה.

תסמינים של התמכרות לפעילות גופנית

כאשר אדם מתמכר לפעילות גופנית, הוא מציג קבוצה של סימפטומים או התנהגויות. למשל, הם מאמצים אורח חיים מאוד ספציפי, הכולל שגרות ספורט ופעילות גופנית מסוימות (ולרוב גם דיאטות). שגרות אלה הן לעתים קרובות אובססיביות ומוגזמות. יתר על כן, האדם מרגיש רע אם הוא לא דבק ב"תוכנית המבוססת שלו".

בנוסף, הם עשויים לאכול כמות בלתי מוגבלת של חלבונים ופחמימות, במיוחד במקרים של דיסמורפיה בשרירים. הם עשויים גם לקחת סטרואידים. מדובר בחומרים הממריצים את גדילת השרירים והשלד ופיתוח תכונות מיניות גבריות.

יש הבדל בין התמכרות לפעילות גופנית לבין דיסמורפיה בשרירים
עם זאת, יש הבדל בין התמכרות לפעילות גופנית לבין דיסמורפיה בשרירים.

עם זאת, יש הבדל בין התמכרות לפעילות גופנית לבין דיסמורפיה בשרירים. התמכרות לפעילות גופנית מלווה באובססיה לאכול בריא או לעקוב אחר דיאטות כדי לעלות או לרדת מסת שריר. במקרה של דיסמורפיה בשרירים, האובססיה היא תמיד להעלות מסת שריר.

גורמים להתמכרות לפעילות גופנית

למה אנשים מתמכרים לפעילות גופנית? ישנן סיבות שונות:

  • הצורך "להתנתק" מבעיה מסוימת. הם רואים בפעילות גופנית נתיב מילוט.
  • החיפוש אחר תחושות כדי "לחפות" על קושי אחר.
  • אובססיה לפיזי.
  • חוסר ביטחון
  • הצורך בגירוי מתמיד. הם משיגים זאת באמצעות האנדורפינים המשתחררים מפעילות גופנית.

ביחס לסיבה האחרונה, אנו יודעים שתרגול של פעילות גופנית מעורר שחרור של אנדורפינים. חומרים אלו מתייחסים לתהליכים של הנאה וסיפוק. עם זאת, כאשר אדם עושה הרבה פעילות גופנית, הגוף עלול בסופו של דבר "להתרגל" לתחושות הללו. לכן, בטווח הארוך, זה בסופו של דבר "צריך" אותם.

מצד שני, כאשר אנדורפינים משתחררים, הם מייצרים תגובה משכך כאבים. זה מרגיע תחושות לא נעימות ומשפר את הרווחה. זו הסיבה שהתנהגויות שבהן משתחררים אנדורפינים נוטים יותר ליצור התמכרות. זה בדיוק המקרה בהתמכרות לפעילות גופנית.

הסברים נוספים: חיזוק חיובי והפעלה

השערה מסבירה נוספת להתמכרות לפעילות גופנית היא זו שקשורה להפעלת מערכת העצבים הסימפתטית. לפי השערה זו, אנשים העוסקים בפעילות גופנית נוטים להעלות את רמתו על מנת להגיע למצב מלא של הפעלה של מערכת זו.

הסבר אפשרי נוסף קשור לעלייה בטמפרטורה בעת פעילות גופנית. במקרה זה, פעילות גופנית יוצרת מצב של רגיעה וירידה בחרדה. עם הזמן, אנשים רוצים להרגיש שוב את תחושות הרווחה הללו. מסיבה זו, זה הופך לגורם בשמירה על התמכרותם לפעילות גופנית.

דיסמורפיה בשרירים

התמכרות לספורט עלולה להוביל (אם כי לא תמיד) לדיסמורפיה בשרירים (המכונה גם קומפלקס אדוניס). הפרעה זו מאופיינת באובססיה לא בריאה לעלייה במסת שריר. יתר על כן, הסובלים חווים תמונה מעוותת של גופם.

עם זאת, חשוב להבדיל בין התמכרות לפעילות גופנית לבין דיסמורפיה בשרירים. למרות שפעמים רבות הם עשויים להיות קשורים, הם לא בדיוק אותו הדבר. למעשה, דיסמורפיה בשרירים היא הפרעה שכיחה למדי בקרב מפתחי גוף.

מתי יש לפנות לעזרה מקצועית?

אנשים צריכים לפנות לעזרה מקצועית אם התרגול של פעילות גופנית מפריע להם בחיי היומיום. או, אם הם חווים את התחושה שהם לא בשליטה. למשל, הם עשויים להרגיש צורך גדול להתאמן כדי להיות בריאים. בנוסף, אם הם לא מתאמנים, הם מרגישים מאוד אי נוחות ומצב הרוח שלהם מושפע לרעה.

עם זאת, כל אדם צריך להחליט בעצמו מתי ואיך לבקש עזרה. הדבר החשוב ביותר הוא להקשיב למה שהגוף והנפש שלהם מנסים להגיד להם.

"האושר טמון, קודם כל, בבריאות".

-ג'ורג' וויליאם קרטיס-