פרק זמן. סוף המשפט: נשים מהפכניות בהודו

הסטיגמות והטאבו שעדיין מקיפים את חייהן של נשים בהודו כיום
סוף המשפט מספר לנו על המנהגים, הסטריאוטיפים, הסטיגמות והטאבו שעדיין מקיפים את חייהן של נשים בהודו כיום.
בהודו מתרחשת מהפכה שקטה, שבה נשים כפריות מצאו דרך לשבור את הסטריאוטיפים והסטיגמה הנלווים לטאבו המושרש של הווסת הנשית בתרבות שלהן.

במאמר זה, אנו הולכים לדבר על סרט תיעודי נהדר שהוקרן לראשונה בנטפליקס לאחרונה. פרק זמן. סוף המשפט מספר לנו על המנהגים, הסטריאוטיפים, הסטיגמות והטאבו שעדיין מקיפים את חייהן של נשים בהודו כיום.

מדובר בטאבו שתנועות רבות בהודו נלחמות לחסל: הווסת הנשית. למרות שזה נחשב נורמלי בעולם המערבי, זה עדיין אחד המחסומים הגדולים ביותר שעומדת בפני אישה בהודו. ולעתים קרובות בדרכים בלתי נתפסות.

למרות שזה אחד ההיבטים הנשיים הבסיסיים ביותר, אנשים הסתירו, ביקרו ועשו דמוניזציה במשך מאות שנים. החדשות הטובות הן שבהודו, קבוצת נשים מצאה דרך לשנות את השקפות העולם על משהו כל כך נשי מהותי כמו הווסת.

קרב שקט

סרט תיעודי זה מתרחש באזור כפרי של האפור, הודו, ליד דלהי. ללא ספק, יש מהפכה נשית בהודו. עם זאת, אזורים כפריים עדיין נאחזים במנהגי העבר. וכמה מסורות עדיין משעבדות את האנשים האלה לעברם. לדוגמה, נשים עדיין נידונות לחיי בית ונישואים מסודרים. כמו כן, הן נושרות מבתי הספר כדי להפוך רק לאמהות ללא עתיד אחר.

לאחרונה, כמה נשים מקהילה קטנה בהפור החלו במהפכה אילמת נגד הסטיגמה הנטועה עמוק בתרבות שלהן. הווסת בתרבות ההודית היא טאבו. כיום, נשים החליטו להניח את היסודות להתעוררות שלהן.

מגבות היגייניות הפכו לחלק מהשוק ההודי רק לאחרונה. מכיוון שאתה יכול למצוא אותם רק בערים גדולות, מגבות היגייניות כמעט שאינן נגישות עבור רוב הנשים בגלל מידת העלות שלהן. פרויקט פאד הפך בית נטוש למחצה בהפור למפעל שבו נשים בכל הגילאים מייצרות בעצמן את המגבות היגייניות, אותן הן מוכרות גם בחנויות.

על ידי כך, הם מצאו דרך לפתור בעיה שברוב המקרים הייתה מכשול עיקרי למטרותיהן של רוב הנשים. הם הקימו עמותה שיתופית שבה נשים מקבלות תמורה כלכלית על עבודתן. עבור רבים, זו הפעם הראשונה שהם מקבלים תשלום בחייהם.

מחזור ונטישת לימודים

פרויקט הכרית ונשים בהודו
פרויקט הכרית ונשים בהודו.

כנראה הבעיה החמורה ביותר שהסטיגמה על הווסת לנשים בהודו היא שנשים רבות עדיין נושרות מבית הספר כשהן מקבלות מחזור ראשון.

למעשה, מדובר במסורת עתיקה המסמנת את הנקודה בה נשים מתחילות את תקופת הפוריות שלהן. לכן, הם חייבים לנטוש את כל השאר כדי להתחתן ולהוליד ילדים. אנשים בהודו עדיין רואים תקופות מבישות ומחפירות. נשים רבות רואות את עצמן טמאות, מה שמונע מהן להיכנס ולהתפלל במקדשים. למעשה, זה אפילו קורה במקדשים המקודשים לאלוהויות נשיות. זה האבסורד של הסטיגמה הזו.

למרות שנשים רבות בהודו מוצאות דרך לברוח מנישואים מוקדמים באמצעות השכלתן, רבות עוזבות את בית הספר בעצמן עקב הווסת. פעמים רבות, אין להם מקומות מתאימים לשינוי. כולם משתמשים בסמרטוטים או חתיכות בד שהם קוברים לאחר השימוש. שוב, זה משהו שהם לא יכולים לעשות בבתי ספר בנוחות או באופן פרטי.

פרויקט הכרית ונשים בהודו

הרעיון לפרויקט הכרית נולד בעיר לוס אנג'לס. ארגון ללא מטרות רווח זה גייס את הכספים הדרושים עבור מכונת המגבות היגייניות המתכלה הראשונה ב-99% שהקימה עמותת נשות הפור.

ההעצמה הכלכלית שהיא העניקה לנשים הללו הייתה משמעותית. זה עזר לספק הכנסה לנשים הללו ולמשפחותיהן. אבל היו לו גם שתי תופעות לוואי בולטות. ראשית, הנשים זכו לכבוד של הגברים בקהילה שלהן. שנית, זה עזר לשלם עבור החינוך של נשים צעירות יותר.

מותג המגבות היגייניות שלהם נקרא Fly. הם בחרו בשם הסמלי הזה בשל מטרת הפרויקט שלהם: לתת לנשים בהודו סוף סוף לפרוש כנפיים ולעוף.

התגברות על בורות

הסטיגמה סביב הווסת בהודו היא שם נרדף לבורות. בסרט התיעודי נראים צעירים מהפור שלא יודעים מהו וסת. יש הסבורים שזו מחלה שתוקפת יותר נשים מגברים.

עבור רבים מהגברים באזור, הפרויקט הזה אפשר להם להפסיק להיות בורות ולהכיר קצת יותר טוב את העולם הנשי והגברי. נשות פרויקט Pad מקווים לבטל את הסטיגמה סביב הווסת מתישהו.

פרויקט כל כך פשוט וכל כך נגיש משך את תשומת הלב של כולם. זה חולל מהפכה שלווה ומילא נשים בתקווה שהבורות והסטריאוטיפים שקיימים במשך מאות שנים יסתיימו.