לידה בכבוד: לא עוד אלימות מיילדותית

ללדת בכבוד ובהשגחת איש מקצוע מכבד אינה זכות או פרס מיוחד
ללדת בכבוד ובהשגחת איש מקצוע מכבד אינה זכות או פרס מיוחד.

אלימות מיילדותית מותירה חותם עמוק על הסובלים ממנה. לידה היא לא רק מעשה פיזי; הוא עמוס ברגשות, ספקות ותקוות, וזו יכולה להיות חוויה לא נעימה לחלוטין אם האישה מרגישה שמתייחסים אליה כלא יותר מאשר כלי נושא תוכן שיש לרוקן.

משפטים כמו "אל תצעק", "זה לא כל כך נורא" ו"תירגע או שאתה הולך לגרום למשהו להשתבש" הם משפטים שמתייחסים לאישה כמו ילדה, גורמים לה להרגיש לעג וחסר אונים, ומבטלים. הביטוי ההגיוני לחלוטין של כאב ובלבול ברגע מכריע בחייה.

כדי להיות איש מקצוע רפואי טוב, זה לא מספיק להיות בעל ידע טכני. זה כרוך גם בטיפול במטופלים בכבוד, באמפתיה ובהבנה המגיעים להם, לכל הפחות.

קיצוצים רבים במגזר הבריאות מייצרים גידול של אירועים מעוררי התנגדות ביחסי רופא - מטופל. הסיבה לכך היא שרופאים עלולים להרגיש מותשים ומאומצים מדי, והמטופלים עשויים לתפוס זאת כרופאים שאינם סימפטיים או חסרי עניין.

ללדת בכבוד ובהשגחת איש מקצוע מכבד אינה זכות או פרס מיוחד. ללדת בכבוד היא זכות.

מקורה של אלימות מיילדותית

החברה אומרת לנשים, כמעט כחובה מרומזת, שעליהן להביא ילדים לעולם. עם זאת, כאשר נשים מתמודדות עם בעיות הקשורות ללידה, הן לרוב אינן מטופלות כפי שהן אמורות להיות. זה נראה לא רק בחדר הלידה, אלא בכל ההיבטים של בריאות הרבייה של נשים.

זה לא מוזר שחלק מהנשים מרגישות נמשכות לסוגי טיפול אחרים שאינם עומדים בפרוטוקול הרפואי הפורמלי, מכיוון שלעתים קרובות הן חשות חוסר שליטה על כל החלטה חשובה בתהליך ההריון והלידה; למרות שהם מסתכנים שלא יקבלו את הטיפול הרפואי והערבויות הבריאותיות הקפדניות והמיוחדות של בית חולים.

נשים בשנות השלושים לחייהן שקיבלו החלטה נחרצת שלא להביא ילדים לעולם ורוצות לקשור את הצינורות שלהן נתונות לחקירה מתמדת לגבי החלטתן הפרטית הנוגעת לחיי המין והרבייה שלהן.

אם יום אחד הם יתחרטו על ההחלטה הזו, זה יהיה משהו שהם יצטרכו להתמודד איתו ולהתגבר עליו, בדיוק כמו כל החלטה אחרת בחיים. מניעת החלטות חופשיות של אנשים אחרים היא מעיקה, לא מייעצת.

הייתם חושבים שההחלטה להביא תינוק לעולם תהיה בחירה אישית של האדם. עם זאת, נשים לרוב זוכות ליחס סמכותי מסביבתן, כאילו הייתה להן כושר שיפוט מופחת.

לידה כרוכה במשקל רגשי רב ובכאב פיזי

לידה היא רגע שכל אישה בהריון מייחלת לו ומקווה. לאחר הריון מלא בשינויים פיזיים ופסיכולוגיים עמוקים, האישה רוצה שהכל יעבור חלק. העניין הוא שהרצון שהכל יעבור כשורה אינו מצטמצם לפשוט הימנעות מסיבוכים רפואיים כלשהם.

הוקעת אלימות מיילדותית אינה פירושה דמוניזציה לכל אנשי מקצוע הבריאות או להטיל ספק בכל הפרוטוקולים שלהם
הוקעת אלימות מיילדותית אינה פירושה דמוניזציה לכל אנשי מקצוע הבריאות או להטיל ספק בכל הפרוטוקולים שלהם.

האישה רוצה ללדת בתחושת אכפתיות, מתוך ידיעה שהצירים הכואבים לה לא ממוזערים או נלעגים. נטמענו ברעיון שלנשים יש הורמונים יתר פעילות ואינן יכולות לחשוב בעצמן. רעיון זה אינו נכון; אלא זו נבואה שמגשימה את עצמה. אם עובדי הבריאות יתייחסו לאישה כהיסטרית מההתחלה, היא עלולה בסופו של דבר להתנהג כך.

אלימות מיילדותית כוללת שלילת מידע, ביצוע ניתוחים קיסריים מיותרים, הזרקת סמים כשלא ישים, והתעללות מילולית ופיזית באישה ההרה לפני, במהלך ואחרי הלידה.

אם מישהו מציין שמתנשאים אליו ומתייחסים אליו בזלזול, זה רק מגביר את התסכול והכאב שלו. תלונות הן דרך להתגונן בתגובה ליחס לא מתחשב ומשפיל שכזה. למרות שזה עשוי להיראות כמו הגזמה, זה בהחלט לא. נשים רבות הסובלות מדיכאון לאחר לידה מזהות את הטיפול שקיבלו על ידי אנשי מקצוע בתחום הבריאות כגורם מתח ראשוני במהלך ההריון, הלידה או לאחר הלידה.

זה נפוץ מאוד שנשים מרגישות לבד ומוצפות בתפקידן החדש כאם, ושתחושת ריקנות ועצב משתלטת עליהן לאחר הלידה. אם הם מקבלים טיפול דה-הומניזצי של עובדי בריאות, הרגשות הללו מודגשות.

הם ציפו כבר חודשים, אבל אף אחד לא הזהיר אותם שהם יסבלו מתהליך הסתגלות כל כך קשה, או שהרצון לבכות כל הזמן הוא דבר שכיח וטבעי. בשלב זה, הם עלולים להתחיל להרגיש אשמים, והם עשויים אפילו להרגיש לא מובנים עמוקות על ידי הסביבה שלהם. זה לא קורה בכל המקרים, אבל זה קורה לעתים קרובות מספיק כדי להיות ראוי לתשומת לב.

המידע שלאחר הלידה המסופק על ידי אנשי מקצוע רפואיים הוא נכס חזק מול האתגרים שתפקידה החדש של אישה כאם יציג. לא ליידע אותם כראוי הוא סוג של אדישות ורשלנות.

בניית גשרים בין נשים לאנשי רפואה

אנחנו לא אומרים שקבלת יחס חם ואמפתי יכולה למנוע 100% מהעצב או חוסר התקווה המורגשים במהלך ההריון, הלידה ואחרי הלידה, אבל זה בהחלט מרכך ומצמצם אותו. ישנן יוזמות רבות שמובילות אנשי מקצוע רפואיים ומטופלים שסבלו מאלימות מיילדותית למניעת טיפול דה-הומניסטי במהלך הלידה.

היוזמות השונות בספרד כוללות קווים מנחים ללידה וטיפול נורמליים שאושרו על ידי משרד הבריאות או על ידי הפדרציה של איגודי המיילדות של ספרד (FAME, ראשי התיבות שלה בספרדית), וכן יוזמת Baby-Friendly Hospital Initiative (BFHI, או IHAN בספרדית) מאת UNICEF.

ישנם אנשי מקצוע רבים העוסקים בנושא זה שעושים עבודה פנטסטית בטיפול וליווי של נשים רווקות, או נשים ובני זוגן, כך שמידע זה אינו נתפס כבלעדי, אלא כתנאי הכרחי לטיפול מכובד. תהליך טבעי אך לעיתים סותר.

ייתכנו סתירות או נקודות מבט שונות, אך בנחישות ובייעוד, עובדי הבריאות יידעו לספק את המידע המתאים למטופל. זה הכרחי שהמטופל ירגיש כחלק פעיל בתהליך החשוב הזה שישנה את חייו לנצח. הוקעת אלימות מיילדותית אינה פירושה דמוניזציה לכל אנשי מקצוע הבריאות או להטיל ספק בכל הפרוטוקולים שלהם. למעשה, זה בדיוק הפוך.

להוקיע טיפול דה-אנושי, לרצות ללדת בכבוד ולרצות לקבל יחס טוב מאנשי מקצוע רפואיים, זה פשוט לרצות שאנשי המקצוע הללו יהיו חלק חיובי מאחד הרגעים החשובים בחייו. טיפול באנשי מקצוע שלא רק עושים את עבודתם, אלא עושים אותה באחריות, מבטיח את רווחתו הפיזית והנפשית של המטופל.

7 תסמינים של אנדומטריוזיס שאתה צריך לדעת