לכידות קבוצתית: הקשר בין לכידות לביצועים

לכידות קבוצתית היא הבסיס לתופעות קבוצתיות
לכידות קבוצתית היא הבסיס לתופעות קבוצתיות, כגון אינטראקציה, נורמות, לחץ, קונפורמיות, זהות קבוצתית, חשיבה קבוצתית, ביצועים, כוח ומנהיגות.
לכידות קבוצתית היא אחד המרכיבים החשובים ביותר כדי להבין כיצד קבוצה יכולה להיווצר, כיצד היא משפיעה על חבריה, וההשלכות של חברות זו במשתנים שונים (כגון ביצועים). המאמר הנוכחי מציג מחקרים, כמו פרדיגמת המינימום של הקבוצה, כדי להסביר מהי לכידות וכיצד היא קשורה לביצועים הכוללים של קבוצה.

אלמנטים רבים מאפיינים את המבנה של קבוצה, כגון סדר, חלוקה היררכית, השפעה, יוקרה ובידול. למרות שרוב האנשים יודעים זאת, האמת היא שתפעול קבוצה מבוסס על חלוקה ותצורה של אלמנטים מסוימים, כמו תפקידים, נורמות ולכידות קבוצתית. כל האלמנטים הללו פועלים כמו "דבק" שהופך אנשים רגילים לקבוצה.

כך אנשים יכולים להתכנס ולקרוא לעצמם קבוצה. עם זאת, זה לא בהכרח יהפוך אותה לקבוצה כשלעצמה. קבוצות דורשות זהות משותפת, מבנה ותלות הדדית. בהתבסס על משתנים אלה, ניתן לומר בוודאות שהלכידות הקבוצתית שונה.

לכן, לכידות היא ה"דבק" של קבוצה. כעת, מספר סוגי לכידות יכולים להתבטא בקבוצה. בוא נראה מה הם.

  • לכידות על ידי משיכה אישית. ללכידות זו יש בסיס בתלות הדדית, שאותה נוכל להגדיר ככוח המחזיק את חברי הקבוצה יחד. זה מגיע כתוצאה מהאינטרסים המשותפים והפניות ההדדיות בתוך חברי הקבוצה. לכידות זו עלולה להתרחש בין חברי בית הספר.
  • לכידות לפי מטרות. הבסיס לסוג זה של לכידות הוא הרצון להישאר בקבוצה כי זה מקל על השגת מטרות. בדרך כלל, חברי הקבוצה חושבים שיהיה קשה מדי להשיג את מטרותיהם מחוץ לקבוצה. כתוצאה מכך, הם נשארים בקבוצה כל עוד יש משימות ותחומי עניין מסוימים. לכידות זו עשויה להתקיים בסביבות עבודה, למשל.
  • לכידות לפי משיכה קבוצתית. בקבוצות אחרות, הלכידות יכולה להתבסס על כמה מעניינות או אטרקטיביות הפעילויות שהקבוצה עושה. במקרה הזה, ההיכרות בתוך הקבוצה או המטרות שניתן להשיג דרכה לא ממש משנה. הלכידות קיימת כי אנשים אוהבים את הארגון והעבודה שהקבוצה מבצעת. זו הסיבה שבגללה חברי הקבוצה בוחרים להישאר. לכידות זו יכולה להתבטא בחברות הפונות אלינו מעבר למטרות או יעדים אישיים, כמו גם בעמותות, בין היתר.

הפרדיגמות של לכידות קבוצתית

העולם הוא מקום גלובלי מאוד עם חברות גדולות שמפותחות כהרף עין. עם זאת, לפעמים אנשים לא מחשיבים אלמנטים חשובים של פסיכולוגיה אישית וקבוצתית לטובת יתרונות גדולים יותר.

מנהלי חברה מבקשים מהעובדים את הביצועים הטובים ביותר, אך לעיתים הם עושים זאת באמצעות שימוש בכלים מיותרים או בתרחישים שאינם עובדים. במובן מסוים, הם לא מסיימים לשכלל או לשלב את האלמנטים הזקוקים לשיפור. זה יכול להיות המקרה של לכידות קבוצתית.

חיפזון וארגון לקוי יכולים לעזור לקונגלומרט של אנשים לעבוד יחד כדי להשיג את התוצאות הטובות ביותר. למרות שניתן להציע תמריצים לעשות את זה כך, נראה שזה פתרון נבון ללמוד את הקשר בין לכידות קבוצתית לביצועים כדי לדעת אם המשתנה הבלתי תלוי הזה ישנה את התלוי.

לשם כך, נדבר על לכידות קבוצתית המבוססת על תלות הדדית, זהות משותפת ומבנה. כמה פרדיגמות מעצבות את הרעיון של לכידות קבוצתית, שמסבירות זאת באמצעות ניסויים. כעת, אמרו ניסויים עזרו לחוקרים להסיק שלכידות רלוונטית מאוד בכל הנוגע לניבוי התנהגות וביצועים של אנשים.

הפרדיגמה הקבוצתית המינימלית: זהות משותפת

בפרדיגמת הקבוצה המינימלית (Tajfel et al., 1971), החוקרים שאלו את השאלה הבאה:

מה התנאי המינימלי לקבוצה של אנשים מבודדים כדי להיחשב כקבוצה?

האנשים חולקו לשתי קבוצות: קבוצת קליי וקבוצת קנדינסקי, מבלי להכיר זה את זה קודם לכן. באמצעות הניסוי הזה, החוקרים רצו לראות אם כל פרט יעלה את הזהות החברתית שלו בתוך הקבוצה ויעדיף אותה למרות שלא הכיר אף אחד שם.

הקשר בין לכידות קבוצתית לביצועים
הקשר בין לכידות קבוצתית לביצועים.

התשובה הייתה כן. 77 אחוז מהאנשים בחרו באפשרות שהיטיבה עם הקבוצה שלהם מול האחרת. 15 אחוז פעלו בהון עצמי. עם זאת, הם הבחינו כי הנטייה הכללית הייתה להעדיף באופן שיטתי את כולם בקבוצה ללא קשר לשאלה אם פרט אחד נפגע.

באמצעות פרדיגמת הקבוצה המינימלית, אנו יכולים להסביר לכידות על סמך קטגוריה חברתית. במובן זה, נראה שהעובדה שכמה אנשים יכולים להפוך לחברי קבוצה ממשיים היא מרכיב מבדל מספיק כדי שקבוצה תתאחד.

תורת הזהות החברתית: תפיסה עצמית כרגולטור

שוב, Tajfel חוקר לכידות קבוצתית על ידי ניתוח מושג עצמי, משתנה חשוב בפסיכולוגיה אישית. ביסודו של דבר, תפיסה עצמית מתייחסת לדימוי של כל אדם על עצמו. כעת, ישנם שני היבטים חשובים שיש לקחת בחשבון בתפיסה עצמית.

  • זהות אישית. זהו חלק מהתפיסה העצמית הנובעת ממשמעויות ורגשות, כמו גם מחוויה רגשית אישית ומההיבטים האינטימיים ביותר של האדם.
  • זהות חברתית. זה קשור לתפיסה העצמית הנובעת מהשתייכות לקבוצות חברתיות, הקשורה למשמעות הערכית והרגשית הקשורה בה. תאמינו או לא, כמה היבטים של הדימוי שיש לאנשים על עצמם נובעים ממעמדם בקבוצות חברתיות מסוימות.

כדי להשתייך באמת לקבוצה, חשוב קודם כל להכיר את עצמך. יתרה מכך, משהו חיוני שמגדיר את החברות בקבוצה הוא החיפוש של כל חבר אחר היבטים חיוביים בזהותו. היבטים מסוימים של הקבוצה עשויים להועיל לחלק מחבריה ולהזיק לאחרים.

מתוך תיאוריה זו, לכידות קבוצתית נובעת מהצורך לשמור על תפיסה עצמית. אלה שמצטרפים לקבוצה מחפשים לטפח את התפיסה העצמית שלהם בצורה חיובית.

הקשר בין לכידות קבוצתית לביצועים

מהמחקרים והניסויים שערכה הפסיכולוגיה החברתית, ומכיר את הסיבה ללכידות קבוצתית בקבוצות מסוימות, הגענו לכמה מסקנות לגבי הקשר בין לכידות וביצועים קבוצתיים.

לפי מודל סיפוק הצרכים, לכידות קבוצתית אינה קודמת לביצוע בעבודה שמבצעת הקבוצה. למעשה, נראה שזה עובד הפוך. ביצועים מעדיפים לכידות. אם מפלגה פוליטית תנצח בבחירות במדינה, סביר שהלכידות בקבוצה זו תגדל כתוצאה מהתוצאות הטובות.

האם יש קשר בין השניים?

הנתונים מצביעים על המסקנות הבאות:

  • יש קשר משמעותי בין לכידות לבין ביצועים או פרודוקטיביות.
  • יחסים כאלה מתרחשים במיוחד בקבוצות טבעיות או קטנות.
  • הקבוצות שדורשות מידה גבוהה של אינטראקציה כדי לבצע את פעולותיהן ביעילות אינן אלו שמראות קשר גדול יותר בין לכידות לביצוע.
  • המחויבות למשימה היא המרכיב המסביר בצורה הטובה ביותר את הקשר בין לכידות לפריון.
  • משיכה בין אישית ומשיכה קבוצתית משחקות תפקיד משני.
  • כיוון האפקט גדול יותר מביצוע ללכידות מאשר להיפך, כפי שהסברנו למעלה.

לכידות קבוצתית היא הבסיס לתופעות קבוצתיות, כגון אינטראקציה, נורמות, לחץ, קונפורמיות, זהות קבוצתית, חשיבה קבוצתית, ביצועים, כוח ומנהיגות.

ככל שהלכידות גדולה יותר, כך גדל הלחץ או ההשפעה של הקבוצה על חבריה, הן בהיבטים חברתיים-רגשיים והן באלו הקשורים למשימות. מאידך, המשיכה המולידה לכידות וכתוצאה מכך גם ליכולת ההשפעה יכולה להיות משיכה הניזונה מהמאפיינים האישיים של החברים וממטרות הקבוצה.