מה אומרים פוליטיקאים בשפה הלא-מילולית שלהם?
להמונים אין טווח קשב גבוה כשהם מקשיבים לפוליטיקאים. הם שומרים על המסר הכולל של המילים. הם מתמקדים בעיקר במסרים המתגלגלים בסיסמאות. מצד שני, לתדמית המנהיג יש השפעה גדולה. מומחי התקשורת של כל צד מאוד זהירים בכך. האופן שבו הפוליטיקאי מתלבש, טון הדיבור שלהם, הבעות הפנים כולם נחשבים. אפילו המחוות שלהם מובילות לתחושה ספציפית כלפיהם.
"ככל שרצונותיו של פוליטיקאי מפוקפקים יותר, באופן כללי, איכות השפה שלו הופכת לפומפוזיה יותר."
-אלדוס האקסלי-
הפוליטיקה מתערבבת יותר ויותר עם בידור. דיונים בטלוויזיה היו גורמים מכריעים במהלך בחירות במדינות רבות. לתקשורת כמעט מעולם לא הייתה השפעה כה גדולה על מספר הקולות. ורוב האזרחים מדביקים את עצמם בחוזקה למסורות ולרגשות בכל הנוגע ללקיחת חלק בפוליטיקה של ארצם.
החוקרים קלטו שבע מחוות הנפוצות אצל הפוליטיקאים שמצליחים לזכות באהדת ההמונים. גינונים אלה קיימים גם בסוגים אחרים של מנהיגים, כמו אנשי עסקים, מנהלים או "משפיענים" בטלוויזיה. הם גם קלטו מחוות אחרות שחושפות מסרים נסתרים. נספר לכם עליהם להלן.
7 המחוות היעילות שפוליטיקאים משתמשים בהם
אנשים מקשרים באופן לא מודע בין אנשים המשתמשים במחוות מסוימות לתחושה שהם בעלי עוצמה. כמובן שזה חל על מנהיגים פוליטיים. יש פוליטיקאים שעושים אותם באופן טבעי, אבל אחרים צריכים להתאמן עד שהם הופכים אותם לטבעיות. להלן ההיבטים הלא מילוליים שאנשים אלה משתמשים בהם:
- הם לא מקמטים את הגבות שלהם. גבה נינוחה מראה שליטה ושליטה במצב. זה נותן תחושת ביטחון וביטחון. מצד שני, גבה מקומטת מראה סימנים של מתח ואי נוחות.
- הם מסתכלים ישר לתוך העיניים של אנשים. או ישר למצלמה, וזה אותו דבר כשזה מגיע לטלוויזיה. אנשים נוטים יותר להאמין לאנשים שמסתכלים להם בעיניים.
- נשימה רגועה ועקבית. זהו סימן של שליטה עצמית ושכנוע לגבי מה שהם אומרים. זה אומר שהם לא מעידים על המילים שלהם, או יוצאים מנשימה. זה מצביע על כך שיש להם "ראש קריר" או שהם "מתחשבים" ואינטליגנטים.
- ידיים ואצבעות נינוחות. בניגוד למה שהרבה אנשים עשויים לחשוב, אגרופים סגורים, הצבעת אצבעות ומחוות דומות אחרות מובילים לחוסר אמון. ידיים רגועות, לעומת זאת, מעידות על אינטימיות וחום.
- לא מתעסקים ברגליים וברגליים. זה שולח מסרים של כוח, ביטחון וכנות.
- לא נוגע להם בפנים. כשאנשים רואים מישהו נוגע בפנים שלהם בזמן שהם נושאים נאום, הם מפרשים את זה כאילו האדם הזה משקר או מרגיש מבולבל.
- ברכה מדודה ומאוזנת. אנשים מדברים על איך מנהיגים אמינים תמיד נותנים גל ידידותי לכולם. אם הם מול הרבה אנשים, הם מסתכלים לכל כיוון ומנופפים.
מה שאנשים מצפים מהמנהיגים הפוליטיים שלהם בימינו הוא סוג של חבר מגונן ואמין. זה אותו דבר עם מנהיגים עסקיים או כל מי שיש לו עמדת מנהיגות וכוח.
מחוות חושפניות אחרות
פוליטיקאים ומנהיגים תמיד יוצרים השפעה חזותית בנוכחותם. זה פעולת התקשורת הראשונה שלהם עם העוקבים שלהם. עם ההשפעה החזותית הזו, ישנם ארבעה תחומים שיש להם השפעה רבה: הבעת פנים, שפת גוף, אופן לבוש וסדר. כל המרכיבים הללו הם חלק מהשפה הלא מילולית ויוצרים "רושם", כלומר, הם משאירים חותם על התפיסה שלנו.
כשיש מסר נסתר, יש אלמנטים של שפה לא מילולית שמסגירים אותו. הנה כמה מהם:
- מצמוץ מוגזם. מבחינה נוירולוגית זה אומר שהאדם נמצא בראשו חושב על דרך החוצה מכיוון שהוא מרגיש לכוד. זו מחווה נפוצה לפוליטיקאים שצריכים לדבר על נושא שהם לא מרגישים איתו בנוח.
- מתח בשרירי הלסת. זה מופיע כבעיות בקול, או כנוקשות יתר בחלק התחתון של הפנים שלהם. וזה קשור לאנשים שחוששים שאחרים יבינו מה הם חושבים או מרגישים לגבי משהו.
- עוצר לשנייה כדי לקחת נשימה. זו מחווה שמסירה את הפוליטיקאים הלא כנים. זה אומר התנגשות בין מה שהם אומרים למה שהם חושבים. שחקני פוקר עושים זאת כדי לנסות לנחש את ה"יד" של האדם האחר.
פוליטיקאים משתמשים יותר ויותר בפסיכולוגיה של ההמונים כדי להשפיע על הבוחרים שלהם. זה נשק עדין, אבל הוא מאוד יעיל. אנשים משתמשים לפעמים בשפה לא מילולית ככלי תקשורת, ופעמים אחרות כדרך למניפולציה. אם תדע לפרש את ביטויי הגוף של מנהיגים, תהיה לך עמדה טובה יותר לשלוט בהשפעה שעשויה להיות להם עליך.
