למה אנחנו מאמינים לחדשות מזויפות?

אנשים מאמינים גם במסרים המאשרים שדבר מסוים אפשרי אם המסרים הללו תואמים למה שהם רוצים להאמין
באופן דומה, אנשים מאמינים גם במסרים המאשרים שדבר מסוים אפשרי אם המסרים הללו תואמים למה שהם רוצים להאמין.

בימים אלה אנו חווים מגיפה של דיווחי חדשות כוזבים וחצאי אמיתות, המכונה גם "חדשות מזויפות". מידע מוטעה הוא צו היום, ואנחנו לא יודעים אם להאמין לחדשות או לא. אבל אנשים צריכים מידע, ואנחנו רוצים מידע אמיתי, במיוחד אם הוא תואם את האמונות שלנו. למרות זאת, יש יותר ויותר חדשות מזויפות בכל יום.

כדי להבין תופעה זו, נוכל לפנות לפסיכולוגיה של המוטיבציה. בנוסף לרצון המודע להשיג מידע שהוא נכון, יש לנו עוד מניעים לא מודעים שגורמים לנו לנסות (לפחות) לבדוק את האמונות שלנו. בדרך זו, אנשים יקבלו מסרים המספקים את המניעים הללו כנכונים, גם כשהם שקריים. גם הפוך יכול לקרות. אנחנו יכולים לדחות מידע כי הוא לא תואם את האמונות שלנו, גם אם הוא נכון.

הצורך בסגירה קוגניטיבית

אחד המניעים שלנו הוא הצורך בסגירות קוגניטיבית, שקשורה לאי ודאות. כאשר הצורך הזה מופעל, אנשים מרגישים לכודים במסרים פשטניים המאשרים אמיתות מוחלטות. כאילו לא די בכך, לכולנו יש צורך זה במידה רבה או פחותה שיכול להגביר את הצורך בסגירה, גם במצבים המרמזים על אי-ודאות ויוצרים אי-ודאות.

דוגמה לכך היא מסר פשטני שאומר שהמהגרים אחראים לכל הבעיות החברתיות שיש לנו. המסר הזה מחלק את העולם לאנשים טובים ורעים. אנחנו טובים והמהגרים רעים. זה גם מספק "שעיר לעזאזל" לבעיות שלנו, נותן לנו סיבה להאשים את הבעיות שלנו. בגלל זה, אנשים נוטים יותר להאמין ולקבל מסרים פשטניים בלי הרבה בדיקה.

הצורך בתוצאות ספציפיות

באופן דומה, אנשים מאמינים גם במסרים המאשרים שדבר מסוים אפשרי אם המסרים הללו תואמים למה שהם רוצים להאמין. עם זאת, אנחנו לא יכולים להאמין לכלום ולכל דבר רק בגלל שאנחנו חושבים בצורה מסוימת.

כאשר החדשות המזויפות מקוממות מדי, כמו לומר שברק אובמה היה חבר בקו קלוקס קלאן, וסותרות את מה שאנו יודעים או את מה שאנו מאמינים שהוא סביר, סביר להניח שאנשים ידחו זאת, גם אם יספק תוצאה ספציפית.

ואנחנו לא יודעים אם להאמין לחדשות או לא
מידע מוטעה הוא צו היום, ואנחנו לא יודעים אם להאמין לחדשות או לא.

למרות מה שנראה, חוסר ידע יכול לגרום לאנשים לקבל אפילו את החדשות הראוותניות ביותר. מספר מחקרים הראו שהאנשים המשכילים והמבוגרים ביותר פגיעים פחות לחדשות מזויפות. הסיבה לכך היא שיש להם יותר משאבים במונחים של יכולת קריטית בכל הנוגע לתיוג חדשות כנכונות או שגויות.

דיווחי חדשות מזויפות

במקרים בהם חוסר ידע שולט, מה שאנו עושים בדרך כלל הוא לסמוך על האנשים שאנו רואים בהם מומחים. כשהמכונית שלך לא פועלת, אתה מתקשר למכונאי מהימן. כשאתה חולה, אתה מבקר אצל רופא שאתה סומך עליו.

בעבר, ברוב נושאי ההסברה, הפוליטיקה והעולם, הישנותם של מוסדות חברתיים מכובדים (כגון סוכנות ממשלתית, נציג קונגרס, הנשיא או מקורות תקשורת המונים) נהנתה משליטה על אמינות והם היו נרחבים. מהימן.

אבל הזמנים האלה השתנו, ולא הממשלה ולא התקשורת מספקת את האמון של פעם. המשבר האחרון ומקרי השחיתות תרמו לכך שאנשים כבר לא סומכים עליהם כל כך. מול חוסר האמון הזה בתקשורת "המיינסטרים", אנשים מחפשים מקורות מידע אחרים המספקים את הצורך בסגירה ובתוצאות ספציפיות.

הרבה חדשות מזויפות

התקדמות האינטרנט והופעת הרשתות החברתיות תרמו גם לחוסר האמון שלנו במומחים ולגידול בחדשות המזויפות. הזמנים המבלבלים הללו שאנו חיים בהם, המאופיינים בשינויים מהירים ובתסיסה גוברת (למשל, עליית מעצמות אסיה כמו סין והודו, קבוצות טרור, חוסר יציבות כלכלית, משבר הפליטים וכו') גרמו לנו להזדקק למידע מעודכן. אנחנו רוצים לדעת מה קורה ברגע שזה קורה.

הדרישה הזו, יחד עם הוואקום שנוצר להתנתקות ממקורות מידע, פתחה דלת למקורות חדשותיים חדשים, בעיקר באינטרנט וברשתות חברתיות. המקורות החדשים האלה, שיש עליהם שליטה מועטה או ללא שליטה והם מונעים או מתפתים לשנות את הדעות הפוליטיות של אנשים, נוטים להיות מניפולטיביים.

תהיה התרופה אשר תהיה, מגפת המידע השגוי הנוכחית היא סיבה לדאגה, המחייבת ומצדיקה מאמץ של מוסדות חברתיים שמטרתם להחזיר את אמינותם הפגועה.