תסמונת פינוצ'יו: שקרנים פתולוגיים

אבל שקרנים פתולוגיים משקרים בלי לדעת אפילו למה
יש אנשים שמשקרים במודע כדי להשיג תועלת כלשהי, אבל שקרנים פתולוגיים משקרים בלי לדעת אפילו למה.

תסמונת פינוקיו ידועה בפסיכיאטריה בשם "שקר פתולוגי" או גם בשם "מיתומניה". כמה חוקרים של המוח האנושי מצביעים על כך שפתולוגיה זו מאופיינת בכפייה בלתי נמנעת לשקר.

כאשר אנו צופים במישהו בגיל הבגרות שממלא את חייו בשקרים וברמאות, אז אנו מוצאים את עצמנו מתמודדים עם בעיה רצינית.

יש אנשים שמשקרים במודע כדי להשיג תועלת כלשהי, אבל שקרנים פתולוגיים משקרים בלי לדעת אפילו למה. השקרים שלהם ספונטניים ולא מתוכננים. ברגע שהם נכנסים לתוך הדינמיקה הזו של כשל והונאה, נראה שהם לא יכולים להפסיק. הם יכולים אפילו לשמור על השקרים שלהם במשך שנים בכל פעם. השקרן הפתולוגי יודע שהם משקרים, אבל הם לא יכולים למנוע את עצמם מלעשות זאת. בסופו של דבר הם מאמינים באגדות של עצמם.

איך לזהות שקרן פתולוגי

  • הסיפורים שהם מספרים אינם אשליות, ואינם נכונים לחלוטין. הם נוטים שיש בתוכם עקבות של האמת.
  • הנטייה לשקר היא קבועה, כי זו תכונת אישיות ואינה קשורה למצבים חיצוניים או לסביבתם החברתית.
  • הסיפורים והשקרים שלהם נוטים לתאר את השקרן באור חיובי וחיובי.
  • השקרן הכפייתי באמת מאמין שהאירועים המדומים התרחשו. הם מכחישים בכל עת שהאירועים הללו הם פנטזיות של דעתם.

מיתומניה אינה קטלנית אבל היא רחוקה מלהיות בלתי מזיקה. יש לו תופעות לוואי ברמות שונות. בתוך התחום החברתי, המיתומנים נוטים לאבד את אמינותם ולעתים קרובות מתויג כ"מספר סיפורים". בתוך משפחתם, הם מוגדרים כאדם חסר מוניטין וככזה שאסור לתת בו אמון. עם מכרים וחברים, הם נוטים להתרחק או שהאדם נוטה להתרחק מהקבוצה.

הטיפול היחיד לאנשים עם תסמונת מסוג זה הוא פסיכותרפיה. אמנם כיום, אין מחקרים בתחום זה שיכולים להבטיח את הריפוי הסופי של החולה.