טירוף ריבוי משימות: יותר מדי דברים בבת אחת

משימות ודברים שצריך לעשות
הדברים האלה מצמצמים את המרחקים בינינו, אבל באותו זמן הם מכבידים עלינו עם הסחות דעת, משימות ודברים שצריך לעשות.

אנחנו חיים בעולם מהיר להפליא. התחבורה והתקשורת בין אנשים ומקומות התפתחו כך שנוכל להיות קרובים מתמיד בזמן הקצר ביותר.

אנחנו מתרגלים יותר ויותר לחיים מלאים במסכים, הודעות, צלילים ושיחות שמתקיימות בבת אחת. הדברים האלה מצמצמים את המרחקים בינינו, אבל באותו זמן הם מכבידים עלינו עם הסחות דעת, משימות ודברים שצריך לעשות.

אז מהן ההשלכות של ריבוי משימות? מה קורה לנו כשאנחנו מנסים לעשות יותר מדי דברים בבת אחת?

ריבוי משימות: מה קורה כשאנחנו עושים יותר מדי דברים בבת אחת?

ריבוי משימות מנסה לקחת על עצמו משימות רבות ושונות בו-זמנית. זה למעשה יכול לגרום לנו להיות פחות פרודוקטיביים ממה שיש לנו את הפוטנציאל להיות. אם אנו מבצעים ריבוי משימות, איננו מסוגלים להתרכז במשימה אחת ולבצע אותה עד הסוף.

בחברה שהפכה ליותר ויותר מיידית, אנחנו צריכים תשובות ותוצאות מהירות ומדויקות. באוקיינוס המידע הזה, עלינו לבחור את המשימות הרלוונטיות ביותר ולרכז בהן את כל תשומת הלב שלנו.

למוח האנושי, אותו איבר שהוא כל כך מדהים ומסתורי, יש גבולות. נראה שניהול כמות גדולה של מידע גורם לנו להתמוטט לתוך עצמנו וגורם לנו לעשות יותר טעויות בכל מה שאנו מנסים לעשות.

התוצאה היא שבסופו של יום אנחנו עלולים לשבת, אחרי שישבנו כל היום, ולהרגיש כאילו לא באמת עשינו שום דבר כל היום אבל עדיין מרגישים מותשים.

איכות על פני כמות

כדי להימנע מהרגשה שאנחנו שבשבת שמסתובבת בחסדי הרוח, עלינו לתכנן את היום שלנו ולתת לעצמנו יעדים מציאותיים. מטרות אלו צריכות להיות ברורות ובעלות קושי בינוני.

על מנת לעשות זאת בצורה יעילה, תמיד טוב שיש אג'נדה או מתכנן בהישג יד שבו נוכל לרשום ולסמן את הדברים שכבר עשינו, ולפרט באופן מקיף מה עוד עלינו לעשות.

זה יכול גם לעזור לסווג את הפעילויות/משימות היומיומיות הללו. לדוגמה:

  • עבודה: משימות מציאותיות שיש לבצע בעבודה
  • חברתי: הודעות למשפחה וחברים, התחייבויות מתוכננות, עדכון רשתות חברתיות
  • פנאי: ספורט, ריקוד, מוזיקה, מדיטציה וכו'...

על ידי כך, אנו הופכים את היום שלנו ואת המשימות שלנו לקונקרטיות יותר. אנחנו מסוגלים לארגן את עצמנו בצורה יעילה יותר, כך שנוכל למקסם את התפוקה שלנו, ולעולם לא מרגישים שאנחנו מפגרים או שוכחים משהו.

אם אנחנו רוצים לעשות הכל, לא נעשה כלום

אנחנו לא יכולים לעשות הכל. זו מציאות שכולנו חייבים לקבל. לפעמים אנחנו מציבים לעצמנו יותר מדי יעדים שאנחנו מצפים מעצמנו לסיים ביום אחד בלבד. עם זאת, התוכנית עשויה להיות לא מציאותית ולעולם לא נספיק הכל.

מה קורה כשאנחנו עושים יותר מדי דברים בבת אחת
ריבוי משימות: מה קורה כשאנחנו עושים יותר מדי דברים בבת אחת?

אז אנחנו מתחילים להרגיש אכזבה. במקום להרגיש הישגים על מה שעשינו, אנחנו מוצאים את עצמנו אומרים דברים כמו: "לא הספקתי לעשות את זה...", "בזבזתי את הזמן שלי...", "אני לא יכול לעשות כלום... ".

עדיף לבחור פחות דברים לעשות, ולעשות כל אחד מהם היטב. חשוב גם לומר לא לדברים שאנו יודעים שלא נוכל לעשות, כולל נבון לגבי תוכניות והבטחות שאנו מבטיחים לאנשים סביבנו.

למרות שיש מקרים שבהם אנחנו חייבים להיות שם בשביל מישהו אחר, יש גם מקרים שבהם עדיף פשוט לתת הסבר כנה ולהציע אלטרנטיבה מציאותית יותר.

התמקד בכל שלב

כדי להגיע לסוף הדרך, עלינו ליהנות מכל צעד ושלב במסע. עלינו לעשות כמיטב יכולתנו ליהנות מכל תנועה שעלינו לעבור כדי להגיע למטרה, מבלי לחשוב יותר מדי על התוצאה העתידית. זה המפתח ליכולת לעשות משהו טוב.

כמובן שעלינו לשמור על תקוותנו, אך לעתים קרובות אנו צופים כישלון עתידי. במקום לעזור לנו, זה יכול לשתק אותנו ולמנוע מאיתנו לנסות משהו לגמרי.

התוצאה של ריבוי משימות היא שאנו משאירים את המשימות שיצאנו לבצע בחצי, ומשאירים שאלות ללא מענה. כשזה קורה, אנחנו יכולים להתחיל לחוש חרדה וכאילו יש לנו דברים תלויים מעלינו שצריכים להיעשות.

כשהדברים האלה מתחילים להצטבר, שילוב של מחשבות כמו "הייתי צריך לעשות את זה...", "אני לא יודע איך להתמודד עם זה..." ו"לעולם לא אצליח לעשות את זה..." לעקוף אותנו ולהפוך אותנו לבלתי יעילים עוד יותר. הם גם גורמים לתפיסה שלנו להשתנות וגורמים לנו להרגיש שאנחנו מבזבזים יותר, ויותר מדי, זמן על דבר ספציפי אחד. ספירלה כלפי מטה זו עלולה להוביל לריבוי משימות תזזיתי ולא יעיל.

להחזיר לעצמך זמן שקט

בעולם הזה המלא בגירויים שונים, לפעמים זה מרגיש כאילו שכחנו מהשתיקה. שתיקה היא הזדמנות מדהימה להרגיש חופשי.

מכוניות, אזעקות, חדשות, התראות כולם מציפים את חיי היום-יום שלנו, וגורמים למוח שלנו לשנות את המיקוד שלו כל כמה שניות כדי להיות מסוגל לטפל בכל מה שמושך את תשומת ליבו.

השתיקה, לעומת זאת, מועילה לא רק להרגעת אוזנינו, אלא גם להתרחקות מהמראות, הקולות והריחות של העיר והחיים העמוסים. השקיעה בשתיקה מאפשרת לנו להתרחק לחלוטין מכל הממריצים, מלבד שלנו.

אנחנו צריכים את המקבילה למה שאזורים כמו יערות מוגנים ואדמות ביצות צריכים: אנחנו צריכים לטפל במערכת האקולוגית הנפשית שלנו.

לסיכום, הגדר יעדים קונקרטיים, ארגנו את ימיכם ותנו לעצמכם זמן שקט כדי שתוכלו לתת לעצמכם את ההזדמנות להיות פרודוקטיביים ויעילים ככל האפשר. במקום שיהיה לך הרבה דברים שונים לעשות ולהרגיש את הלחץ של ריבוי משימות, בחר והתמקד במה שאתה רוצה, ובמה שמציאותי.