התאבדות: גורמי סיכון ושיטות מניעה

גורמי הגנה מוגדרים כגורמים שמקטינים את הסבירות להתאבדות גם כאשר קיימים מספר גורמי סיכון
גורמי הגנה מוגדרים כגורמים שמקטינים את הסבירות להתאבדות גם כאשר קיימים מספר גורמי סיכון.

למה גורמי סיכון להתאבדות הפכו לנושא שאנחנו לא מדברים עליו? למה זה טאבו? כדי לפתור כל בעיה, הצעד הראשון הוא לקבל מידע לגבי הבעיה. אם אתה לא מבין את הבעיה עד הסוף, אי אפשר למצוא פתרון יעיל.

כתוצאה מכך, חשוב לדבר על התאבדות. חלק מהדיון צריך לכלול את גורמי הסיכון הקשורים להתנהגות אובדנית, הן באופן אינדיבידואלי והן מבחינה סביבתית. חשוב לא פחות לזהות שיטות שיכולות לסייע במניעת התאבדות. באמצעות דיון פתוח, קל יותר להבין את הנושא ולדעת מה אנחנו יכולים לעשות בנידון.

התאבדות: אחת הבעיות החברתיות החמורות ביותר

לפי ארגון הבריאות העולמי, התאבדות היא בין 15 גורמי המוות המובילים בעולם והיא הגורם המוביל למוות אלים. לספרד, למרות שהיא לא בין המדינות עם שיעורי ההתאבדות הגבוהים ביותר, יש מגמה הולכת וגוברת.

ההערכה היא שתשעה אנשים מתאבדים בכל יום בספרד. זה הפך לבעיה רצינית של בריאות הציבור. יותר ממיליון אנשים מתאבדים בשנה ברחבי העולם. נתונים אלו גדלו בשנים האחרונות. יתר על כן, ההערכה היא שהמספרים ימשיכו לעלות.

לשיעור ההתאבדויות יש השלכות משמעותיות על האוכלוסייה כולה. ההשפעות הפסיכולוגיות והחברתיות של התאבדות משפיעות ישירות על הקרובים ביותר לקורבן. מוות של אדם אהוב יכול להשפיע על חברים ובני משפחה מבחינה רגשית, חברתית וכלכלית.

זו הסיבה שחשוב יותר ויותר ללמוד ולזהות גורמי סיכון להתאבדות. לאחר זיהוי והבנת הגורמים, ניתן ליישם תוכניות מניעה והתערבות. הצורך במניעה חשוב במיוחד כאשר לוקחים בחשבון שהתאבדות היא אחת משלושת הסיבות העיקריות למוות בקרב מתבגרים בין הגילאים 15 עד 24.

כיצד נוכל למנוע התאבדות?

הפרעות נפשיות הן אחד מגורמי הסיכון החשובים והנפוצים ביותר להתאבדות
הפרעות נפשיות הן אחד מגורמי הסיכון החשובים והנפוצים ביותר להתאבדות.

כדי למצוא בהצלחה אמצעי מניעה, ראשית עלינו לזהות גורמי סיכון להתאבדות. זיהוי גורמי סיכון יכול לעזור לנו להבין איך ומתי להתערב. למרות זאת, לא הכל יכול להתבסס על גורמים אלה. יש עוד הרבה דברים חשובים שצריך לקחת בחשבון, כמו איזה סוג אדם הוא הקורבן הפוטנציאלי, באיזה שלב בחיים הם נמצאים וכל אירועי חיים מלחיצים שמתרחשים שיכולים לעורר התנהגות אובדנית.

הפרעות נפשיות הן אחד מגורמי הסיכון החשובים והנפוצים ביותר להתאבדות. בשל כך, הוקדשה תשומת לב מיוחדת לחקר גורם זה בהתנהגות אובדנית. מחקרים אלו הם רבים ובוצעו לאורך זמן. כמה הפרעות שנחקרו בשילוב עם התאבדות הן הפרעה דו-קוטבית, דיכאון והפרעות פסיכוטיות (לדוגמה, סכיזופרניה). להלן גורמי סיכון פוטנציאליים נוספים:

  • ניסיונות התאבדות קודמים.
  • היסטוריה משפחתית של התנהגות אובדנית.
  • אירוע חיים מלחיץ, כמו גירושין או קשיים כלכליים.
  • תמיכה חברתית ומשפחתית לא מספקת או לא קיימת.

למרות מה שהזכרנו לעיל, ישנם גם גורמי הגנה. גורמי הגנה מוגדרים כגורמים שמקטינים את הסבירות להתאבדות גם כאשר קיימים מספר גורמי סיכון. בתוך גורמי הגנה אלה נמצאים:

  • יכולת לקיים קשרים חברתיים.
  • ביטחון עצמי.
  • יש ילדים.
  • תמיכה חברתית או משפחתית איכותית.

אפשרויות טובות למניעת התאבדות

בהתבסס על מידע זה, אנו יכולים להסיק כי התאבדות היא יותר מקבוצה של גורמים בודדים. כתוצאה מכך, הפרעה נפשית לבדה אינה גורמת להתאבדות. גם הסביבה משחקת תפקיד גדול.

באותו אופן, ישנם גורמי הגנה הן ברמה האישית והן ברמה הסביבתית. זה מועיל. ככל שלאדם יש יותר הגנה מפני התאבדות, כך קטן הסיכוי שהוא ימשיך בהתנהגות אובדנית. זה גם קל יותר למנוע התאבדות אצל מישהו שיש לו יותר גורמי הגנה.

כל האמור לעיל יכול לעזור להפוך את שיעורי ההתאבדות הגוברים. לכן, אפשרות טובה למניעת התאבדות תהיה לתכנן תוכניות מניעה המיועדות לאנשים שבשל מצבם מתאימות לפרופיל של מישהו שנמצא בסיכון. תוכנית זו יכולה גם לשפר את כל גורמי ההגנה הקיימים או לפתח גורמים חדשים.