3 מפתחות כדי להימנע משקרים
"לשקר זה קל. אני עושה את זה כבר יותר מ-50 שנה וזה קל מאוד אם אתה יודע איך לעשות את זה". ג'יימס רנדי, אחד הקוסמים הטובים בהיסטוריה צוטט באחד הראיונות שלו. עם זאת, לדעת איך לומר שקר ולהעביר אותו לאמת זו משימה לא פשוטה. במיוחד בגלל שהמוח שלנו לעתים קרובות לא בנוח עם לבגוד באחת התכונות שרובנו היינו רוצים לאצור: כנות.
מצד שני, כשמישהו משקר ואנחנו תופסים אותו, סביר להניח שאנחנו מרגישים קטנים ופגיעים. הם גורמים לנו לחוסר אמון בעולם וגורמים לנו ליצור מעטפת מגן ששוברת אותנו פנימה. בגלל זה, אנחנו עלולים לאבד את ההזדמנות ליהנות מזמנים טובים עם אנשים נהדרים על ידי ספק בכל מה שהם אומרים לנו.
באוניברסיטת לוס אנג'לס בשנת 2004, מחקר מצא שאפילו האנשים הכי ישרים משקרים כמה פעמים ביום כשהם מבצעים הרגלים יומיומיים. יתרה מכך, כמעט כולנו משקרים, מבלי לומר את המידע שמסתיר. זוהי צורה מקובלת ועדינה יותר של שקר.
"שקר יהיה חסר משמעות אם האמת לא הייתה נתפסת כמסוכנת."
-אלפרד אדלר-
קביעת השלכות מוצקות מונעת שקר
בתוך יחסים אישיים מומחים מסכימים שמניעה היא אחד המפתחות. אבל מה קורה כשכבר הפכנו לשקרנים מקצועיים? הדרך היחידה למנוע מאדם להמשיך לשקר היא על ידי קביעת השלכות נחרצות שגורמות לנושא הנדון להפסיק לרמות.
לשם כך, לפני קביעת השלכות כאלה, התנאי המקדים הוא לגלות מי משקר. כיום, לימודי חברה רבים מציעים לנו כלים וסימנים לביצועו. הכרת המאפיינים המצביעים על שקרן מייצגת את המפתח למניעתם.
כדי להתחיל, נדגיש את אחת התכונות העיקריות של אלה שמסתירים מידע או משנים את האמת ונמצאים כל הזמן במגננה. בשל כך, הם נרתעים משיתוף פעולה ונותנים הסברים להימנעות מלהיראות כשקופות וכנות. להמשך, אם תצטרפו אלינו, נעמיק מעט בנושא זה.
קשר עין
נהוג שכאשר מסתירים מידע מסוים, אנו חוסמים את עצמנו הן פנימי והן חיצוני והמחוות שלנו מתחילות להיראות לא טבעיות. כך, לאנשים שמכירים אותנו, למרות שהם לא יודעים לומר למה, יש לרוב הרגשה שמשהו לא בסדר. העובדה שהם חושדים בדברינו או מייחסים אותם לגורמים אחרים תלויה בגורמים רבים, החל מה"תהילה" שלנו ועד לעובדה שמה שאנו אומרים סביר פחות או יותר.
כך, שקרנים טובים ומיומנים למדו איכשהו לשלוט בשפת הגוף שלהם או, אם הם מרגישים שהם לא מסוגלים לעשות זאת, הם משתמשים באמצעים אחרים (שיחה, מייל, פתק...) כדי להימנע מפתיחת חשדות.
עם זאת, בעלי מיומנות פחותה נוקטים בדרך כלל ביטוי לא טבעי כפוי ונמנעים מלשבת מול השואלים אותם וממילא נוקטים בעמדת הגנה. בנפשם הם מדמיינים דרכים רבות שבהן הם יכולים להיתפס ולכן מרגישים מחויבים להיות מוכנים לנסות למנוע את זה.
כשאנחנו משקרים, השימוש במילים מעורפלות גורם לנו להתרחק מהעובדות. בנוסף, חוסר הפירוט הזה נועד להקשות על מישהו לחקור בצורה מצפונית את מה ששיקרנו לגביו. מצד שני, היא מונעת צירוף מקרים מקרי שמעלה חשד לסתירה. לבסוף, העובדה של אי מסירת פרטים מאלצת אותנו לאגור פחות מידע בזיכרון שלנו.
נכון שכולם, גם האנשים הכי כנים, עושים טעויות ואי דיוקים. אבל ברור שאם נבקש הסברים לא יהיה אכפת לנו לתת אותם במידת הצורך. להיפך, כאשר אנו נתקלים באדם שמשקר, האדם הזה יעשה הכל כדי לא לתת הסברים. נהוג שהם חוסמים את עצמם. גם כשהמידע ייצא הם ינסו לתקן אותו במהירות.
"הרוח יוצרת באופן טבעי והרצון אוהב באופן טבעי; כך שבהיעדר חפצים אמיתיים, עליו לדבוק בשקר".
-בלייז פסקל-
כוחה של הונאה עצמית
איך אדם יכול לדעת ולא לדעת מידע בו זמנית? איך נמנע מלממש דברים? לפעמים זה נראה כאילו... עוד »
