סרטן גינקולוגי וחרדה

חשוב ללמוד את החששות הספציפיים של אישה עם סרטן השד
כדי להבין טוב יותר את החרדה מסרטן השד, חשוב ללמוד את החששות הספציפיים של אישה עם סרטן השד.
במאמר של היום נדבר על חרדה ומצבים פסיכולוגיים נוספים שעלולים להשפיע על נשים עם סרטן גינקולוגי. כדי למנוע את ההשלכות השליליות על בריאות האישה, הטיפול הוא חיוני.

האם חולות סרטן סובלות יותר מחולי סרטן גברים? זו השאלה שננסה לענות עליה היום על ידי התבוננות במחקרים על שינויים במצב הרוח וחרדה בחולי סרטן גינקולוגיים. ניתוח זה יעזור לקבוע אם גישה מבוססת מגדר לסרטן יכולה להועיל לחולים.

סרטן, בכל צורותיו, הוא אירוע חיים מלחיץ המשפיע על כל היבט בחיי החולה. גורמים רבים משפיעים על החוויה הייחודית של כל חולה סרטן: תמיכת המשפחה והמעגל החברתי שלו, גיל, משאבים זמינים וכו' . ספרות מדעית מעידה גם על כך שמגדר יכול לשחק תפקיד בחוויית החולה.

ההבדלים בחוויית הסרטן לגברים ולנשים

הרגישות כלפי סוגים מסוימים של סרטן שונה בין גברים לנשים. זה עשוי להיות רלוונטי כשמדובר בהבנה מדוע פרספקטיבה מבוססת מגדר חשובה.

Borras (2015) קובעת שגידולים גינקולוגיים (כאשר סרטן השד נכלל בקטגוריה זו) מהווים 40% מכלל הגידולים בנשים. עבור גברים, רק 22% אחוז מהגידולים שלהם נובעים מסרטן הערמונית, ואחריו סרטן ריאות וסרטן המעי הגס.

כמו כן, ישנם הבדלים בשיעורי ההישרדות בין חולי סרטן לגברים. בספרד, לסוג הסרטן השכיח ביותר בנשים, סרטן השד, יש שיעור הישרדות של 83.8% לחמש שנים. ובעוד שלסרטן הערמונית יש שיעור הישרדות של 84.7%, שיעור סרטן הריאות יורד ל-10% בלבד. סרטן הריאות מהווה 50% מסך הגידולים שנמצאו בגברים. כתוצאה מכך, נראה שנשים חולות סרטן מתות בתדירות נמוכה יותר מגברים חולי סרטן, אם כי חשוב לציין שהתנאים אינם זהים.

הדרישות של סרטן השד

העובדה שסרטן השד הוא אחד מגורמי המוות העיקריים בנשים הופכת אותו לרלוונטי לגבי הטיפול בסרטן. מצבם של אנשים משתנים, כך שהדרישות של הסרטן שלהם משתנות גם כן.

במקרה של סרטן השד, שהוא הסרטן השכיח ביותר בנשים, נראה כי המגדר (שהינו קטגוריה חברתית ותרבותית) משחק תפקיד חשוב.

לפי canicali, goncalvez, pire, costa, and costa (2012), סרטן השד כרוך בשינויים באורח החיים הנגרמים מאי נוחות גופנית ושינויים בדימוי העצמי של המטופלת.

מחברים אלה הבחינו שלנשים עם סרטן השד יש גם הערכה עצמית נמוכה והפחתה משמעותית בחשק המיני.

מחברים אלה מתייחסים למחקרים אחרים המצביעים על כך שקיימת שכיחות קלינית משמעותית של חרדה ודיכאון בחולות סרטן שד. הם מדברים על תסמינים כמו מתח, פחד לא מוגדר ודאגות כלליות.

חששות של מטופלים בשלב טרום ניתוח

Olivares (2004) חוקר את ההיבטים הפסיכולוגיים של סרטן גינקולוגי. אחת מהן, חרדה, מתגלה כמנבאת החלמה עבור מטופלים לאחר ניתוח.

חרדה בקרב חולות סרטן השד רלוונטית מכיוון שלפי חוקרת זו, למטופלים עם רמות גבוהות יותר של חרדה לפני ניתוח היו רמות גבוהות יותר של כאב ואי נוחות לאחר הניתוח. הם גם נזקקו ליותר תרופות ודרשו אשפוזים ארוכים יותר.

Salmon (1992), כמו Olivares (2004), מצא קשר חיובי בין חרדה לפני ניתוח לבין המדד של חרדה לאחר ניתוח. הוא גם מצא קשר ליניארי חיובי עם דיכאון לאחר ניתוח.

ממה מודאגות נשים חולות סרטן?

כדי להבין טוב יותר את החרדה מסרטן השד, חשוב ללמוד את החששות הספציפיים של אישה עם סרטן השד.

למרות שקל לראות שבאופן כללי, מחלה זו היא מקור ללחץ ופחד, מחקר משנת 2018 שנערך על ידי Mota, Aldana, Bohorquez, Martinez ו-Peralta מזהה את הגורמים הספציפיים שיוצרים חרדה אצל חולות סרטן. חלק מהגורמים העיקריים הם:

  • תפיסה של קרבת המוות.
  • אמונות מוטעות לגבי סרטן.
  • הציפייה לסבל שלך.
  • הציפייה לסבל של המשפחה והחבר שלך.
  • תחושה של איבוד שליטה.
  • משבר אמונה וצורך להתעלות.
  • להיות זהיר מדי או לא מספיק זהיר.
  • חוסר או עודף של גירוי.
  • מצבים רפואיים: אנרגיה נמוכה, בחילות, אנורקסיה, הקאות וכו'.
ואחריו סרטן ריאות וסרטן המעי הגס
עבור גברים, רק 22% אחוז מהגידולים שלהם נובעים מסרטן הערמונית, ואחריו סרטן ריאות וסרטן המעי הגס.

סוג החרדה שחולה יחווה שונה בהתאם לגילו ולסוג הסרטן שיש לו. לדוגמה, נשים שעברו כריתת שד לעיתים קרובות מדווחות על תסכול, עצב והפרעות חרדה ודיכאון.

עבור חולות סרטן השד, סוג החרדה שהם חווים מפריע לרוב בחיי המשפחה והחברה.

דימוי גוף ומיניות לאחר סרטן

חולי סרטן רבים חווים חרדה בנוסף למחלה שכבר יש להם. בנוסף, נשים עם סרטן גינקולוגי חוות שינויים פיזיולוגיים הממלאים תפקיד חשוב ברווחתן שלאחר הסרטן.

על פי garcia-viniegras and gonzalez (2007), ביטחון עצמי, יציבות רגשית, כוח, רגשות חיוביים והערכה עצמית גורמים להערכה העצמית של האדם במהלך חייו. לאחר סרטן, נשים רבות נאבקות עם חלק מהגורמים הללו.

Sebastian, Manos, Bueno, and Mateos (2007) טוענים כי בעוד שסרטן כרוך בדרך כלל בניתוח ולעיתים קרובות מביא לשינויים גופניים, הקונוטציות הפסיכו-סוציאליות של אותם שינויים פיזיים יכולים להיות משמעותיים במיוחד עבור נשים.

זה בגלל שבחברה שלנו, השדיים חשובים לנשיות. נשים רבות מרגישות, למשל, שאיבוד אחד מהשדיים שלהן אומר שהן מאבדות את מה שזה אומר להיות נשית.

לא רק זה, נראה שהשדיים ממלאים תפקיד מכריע ביכולתה של אישה למשוך ולשמור על בני זוג מיניים. ניתוח או טיפול בסרטן השד בדרך כלל משפיע על כך בצורה כלשהי.

האם חולות סרטן השד הן היחידות עם בעיות מיניות?

נשים עם כל סוג של סרטן גינקולוגי יכולות לחוות עצב, בעיות תדמיתיות, בעיות מיניות וחרדה. בעיות אלו אינן בלעדיות לחולי סרטן השד.

Olivares (2005) דן בדיכאון, חרדה ובעיות מין כרוניות בחולי סרטן צוואר הרחם חמש שנים לאחר הטיפול. המחקר הראה כי עבור חולות סרטן הרחם, 55% מהנשים סבלו מקשיים במין ו-33% מהנשים לא קיימו יחסי מין בכלל לאחר הטיפול.

לבריאות הנפש יש חשיבות מכרעת לבריאותם הגופנית של חולי סרטן גינקולוגיים

כל טיפול רפואי כרוך בנסיבות שונות עבור המטופל. ראינו שפחד, עצב, חרדה ודימוי עצמי נמוך הם גורמים שכיחים עבור חולים עם סרטן גינקולוגי.

חשוב גם לציין ששינויים פסיכולוגיים אלו יכולים למעשה להשפיע על אופן התפתחות המחלה. עם זאת בחשבון, זה נראה חיוני יותר לוודא שגם חולות סרטן יקבלו את הטיפול הנפשי המתאים.

הטיפול לא צריך לכלול רק כימותרפיה. נשים זקוקות למשאבים להתמודדות עם החרדה שהן חשות לפני כל התערבות רפואית; תוכניות חינוך לבריאות הנפש לשבור מיתוסים קונבנציונליים, כמו האמונה שהשדיים והנרתיק של אישה מגדירים את המיניות והנשיות שלה; ולהפוך את הביטחון העצמי ובניית הערכה עצמית לחלק ממטרות הטיפול.

המטרה הסופית לא צריכה להיות רק הבריאות הפיזית של המטופלת אלא גם רווחתה הכללית.