התעלה האינסופית - 30 שנה מתחת לאדמה

התעלה האינסופית הוא סרט חיובי
למרות הסבל, החושך והרוע האנושי שהסרט משקף, התעלה האינסופית הוא סרט חיובי.
התעלה האינסופית יכולה לייצר תחושות שונות מאוד ממה שהיו לו אילו לא היינו נאלצים להיות מרותקים כרגע. אין ספק, הרבה יותר קשה לדמיין איך אנשים מסוימים יכולים לסבול להיות כלואים בתנאים כה מצערים בזמן הזה.

התעלה האינסופית היא מסע סוחף דרך מלחמת האזרחים הספרדית ומה שנקרא שומות. קומץ אנשים ברחבי ספרד צצו מיד לאחר החנינה הממשלתית ב-1969. הם הסתתרו במשך למעלה מ-30 שנה כדי להימנע מנקמה, לעתים קרובות בבתיהם שלהם, לאחר כיבושו של פרנקו ב-1936.

הסרט מציע פרטים מכמה מהסיפורים המדהימים ביותר על הסיוט הזה. הוא מנסח מחדש את סיפור המסתור של מה שמכונה "חפרפרת" ואשתו. היא סובלת ממצבה הנורא בצורה עמוקה והקרבה עצמית. זה סיפור נהדר על אהבה כהגנה מפני פחד.

הסרט מקבל הרבה מההשפעה שלו דרך שתי דמויות ולוקיישן אחד. על כך אחראי צוות הבמאים והמפיקים הבאסקיים האחראים לסרטים כמו לוריק והנדיה. זהו מסע רגשי אינטנסיבי, כמעט מושלם, על פחד מדיכוי פוליטי ועל פגיעות אנושית, ייאוש והתנגדות.

התעלה האינסופית - מטיסה להמתנה נצחית

רוב האקשן מתרחש בתוך 20 הדקות הראשונות של הסרט, כשהמצלמה עוקבת אחר הפוליטיקאי השמאלי והיגיניו הנבון (אנטוניו דה לה טורה). אחר כך האחרון נעצר יחד עם אסירים נוספים ונלקח משם במשאית משמר אזרחי.

בעוד אחד האנשים האחרים שנעצר מתחנן לאחד השומרים על חייו, היג'יניו מנצל את ההזדמנות לקפוץ מהמשאית ולברוח. לאחר מכן, השומרים האזרחיים רודפים אחריו כשהוא רץ באזור כפרי של אנדלוסיה.

למרבה המזל, הוא מסתתר בבאר חשוכה עמוקה לאורך כל הלילה, יחד עם שני אנשים נוספים שמתחבאים גם הם מהמשטרה, שיורים בהם מאוחר יותר מלמעלה. בינתיים, היג'יניו מצליח להתחבא באחד החורים מהבאר. ואז, דוחף את שתי הגופות הצידה, הוא עוזב למחרת בבוקר ופונה הביתה.

אשתו רוזה, תופרת בגילומה של בלן קואסטה, מחכה לו בבית. מנקודה זו ואילך, יש דרמה פסיכולוגית עמוקה בשקט ובנצחיות השעות. היגיניו לא רואה דרך אחרת מאשר להתחבא מתחת לרצפה ולחזות במתרחש בביתו, ממש כמו שומה. הוא רק צופה בבית שלו וממקום די לא נוח.

"כשכתבתי על מלחמת האזרחים בספרד שנים רבות לאחר מכן, השתמשתי במסמכים שקלטתי כשהייתי ילד, מכיוון שהרבה לא פורסמו (הרבה יותר משאבים זמינים כעת)."

-נועם חומסקי-

התעלה האינסופית - מתח לצופה

למרות שחייה של שומה היו כנראה משעממים, הם אף פעם לא הופכים להיות כאלה עבור הצופה בסרט הזה. האיום והמתח העיקריים בסרט מגיעים מגונזלו (ויסנטה ורגרה), שהסגיר את היג'יניו לשלטונות. הוא ממשיך לאיים עליו בכל עת, החל בהסרה הסדיסטית של וילונות הבית של רוזה כדי שיוכל לראות הכל מהמקום שבו הוא מסתתר.

התעלה האינסופית - מטיסה להמתנה נצחית
התעלה האינסופית - מטיסה להמתנה נצחית.

תוך ניצול שבוע הפסחא בעיר, היג'יניו עובר לגור בביתו של חמיו - מחופש לאישה מבוגרת. שם, יש לו הרבה יותר מקום לבסס את עצמו במלואו כחפרפרת שבורחת מהמשטרה של פרנקו. יש לו מיטה קטנה, מדפי ספרים קטנטנים ושולחן קטן שבו רוזה יכולה לעבוד.

ברצף טרגיקומי שמציע הפוגה מהדרמה, זוג הומוסקסואל מחליט להשתמש בביתו של חמיו של היגיניו לדייטים שלהם, תוך ניצול היעדרותה של רוזה לכמה חודשים. לאחר שהתגלו על ידי היג'יניו, הם מקימים ברית שבה הם יכולים להשתמש בבית בתמורה להבאת עיתונים וקצת אוכל.

המשלים של רוזה

רוזה מצהירה שהיא רוצה ילד, דרישה שקשה להאמין בה בנסיבות. רוזה היא אישה תקיפה, מסורה וחסרת אנוכיות. למעשה, תפקידה מורכב ויש בה כמה רבדים. היא הרבה יותר מהאישה שמסייעת להיגיניו במקום המחבוא שלו.

לפתע נאלצה לשפר את כל מה שהשכלתה הכינה אותה אליו, רוזה חייבת להמציא את עצמה מחדש כמפרנסת הראשית. Belén cuesta עושה עבודה נהדרת ומשדר את השבריריות, החוזק והמחויבות של רוזה ככל שחולפות השנים.

אם יש נקודת מפנה בחייה של רוזה, זו ההטרדה המינית והאונס שלאחר מכן היא סובלת ממשמר אזרחי. הוא הלקוח שלה בסדנה. יום אחד, יש מאבק שבו רוזה מסרבת ליצור איתו כל סוג של קשר. כל זאת בזמן שהיגיניו, שרואה הכל ממקום המחבוא שלו, צריך להכיל את עצמו כדי לא להתגלות.

היג'יניו מתוסכל באופן גורף כשההשפלה מצטברת ומגיב די פרימיטיבי למה שקרה. הוא יוצא ממחבואו כדי לקיים יחסי מין עם אשתו בסצנה די לא נוחה שגובלת באונס.

כשהמשמר האזרחי חוזר כמה ימים לאחר מכן, הוא תוקף את רוזה והיגיניו לא יכול לעצור אותו. הסיבה לכך היא שכך יהפוך את המנורה ושורף את מקום המחבוא שלו. כשהוא סוף סוף יוצא לעזור, זה רק כדי להרוג את המשמר האזרחי. לרוע מזלו של Higinio, הוא תמיד יתהה אם האב הביולוגי של ילדו היה הוא או לא.

התעלה האינסופית וכוחה של האהבה

ההופעות של שני הגיבורים מוסיפות נופך של מציאות לסיפור. השקט והערכים המסורתיים של היג'יניו מוסיפים הרבה משמעות לתפקידו.

באופן בלתי נמנע, רוב הפעולה מתרחשת באור עמום, המשמש לעתים קרובות בניגוד לשמש האנדלוסית המסנוורת. חלק גדול ממנו מתרחש דרך חזיונות לא ברורים מנקודת המבט המפחידה של היגיניו. יחד עם הצופה הוא מנסה לגלות מה קורה בעולם. אסטרטגיה זו יוצרת מתח, אך גם רגש.

למרות הסבל, החושך והרוע האנושי שהסרט משקף, התעלה האינסופית הוא סרט חיובי. היא מספרת, ללא רגשנות, עודפות או קלישאות, שאהבה יכולה להיות מפלט שיעמוד לכל החיים.

התהליך הכולל של הסרט מתחיל במה שבקושי נראה לעין לקראת מה שנכון לראות. בכל הטוהר, זה כל מה שמסתתר מעיניו.