אהבה לא קשורה לשעון או ללוח השנה

בעבר היה נפוץ למצוא נישואים עם הפרש גילים משמעותי בין שני בני הזוג. במיוחד עם גברים מבוגרים מאוד ונשים צעירות מאוד. נישואים אלו, ברוב המקרים, פעלו לא רק על פי ערכי התקופה, אלא גם על פי ההסכמות שהושגו בין משפחות כל אחד מהצדדים הנוגעים בדבר. במקרים רבים מדובר היה בשיפור מעמדם החברתי והכלכלי של הנשואים. האהבה באה עם הזמן.

עם זאת, בימינו זה נפוץ למצוא זוגות לא רק שבהם הפרש הגילאים גדול, אלא גם שבהם כל אחד מהמינים יכול להיות המבוגר יותר. למרות ששכיחות יותר שהגבר הוא המבוגר, אחוז הזוגות שבהם האישה מבוגרת עולה.

למרות שהחברה באופן כללי מפגינה יותר חופש וזכויות מאי פעם, זה בולט שסוג זה של מערכת יחסים נצפה בגישה די קדומה. הסטיגמה פחותה במקרה של גבר מבוגר עם אישה צעירה אבל הרבה יותר בולטת אם מדובר באישה מבוגרת עם גבר צעיר.

מחקרים על אהבה בגילאים שונים

חלק מהמחקרים טוענים שהפרש הגילאים האידיאלי בזוג הוא חמש שנים, על מנת שהקשר יהפוך ליציב. יש יותר סיכוי לכישלון בקשר עם זוגות שיש להם יותר מהפרש גילאים של חמש שנים, וסיכוי זה לכישלון עולה ככל שהפרש הגילאים גדל.

מחקרים אחרים, שסופקו על ידי קבוצות של חוקרים כולל פסיכולוגים, מאשרים כי זוגות עם הפרש גילים משמעותי הם תוצאה של ניסיון למלא את הריק שנוצר על ידי מחסור כלשהו במהלך הילדות. הם מסבירים שעמוק בפנים יש קונפליקטים לא פתורים, שקשורים לדמות האבהית או האימהית בהתאם לסוג הזוגיות. אם אנחנו מאמינים בפרספקטיבה הזו, אז שזוג באמת אוהב אחד את השני במצב כזה יכול להיות ממש בלתי אפשרי.

בדרך זו או אחרת, קונפליקטים לא פתורים באים לידי ביטוי בכל מערכות היחסים. בכל מקרה, האיחוד של שני אנשים, יהיה גילם אשר יהיה, מבוסס על צורך ביציבות בחייהם. היציבות הזו קשורה לאופן שבו האדם האחר משלים אתכם, מבחינת בגרות רגשית, יוקרה חברתית, יציבות כלכלית או פשוט הרצון לאהוב אחד את השני בצורה לא שגרתית.

העתיד של סוג זה של מערכות יחסים

איזה עתיד יכול להיות לזוגיות שבה הגילאים שונים מאוד? האם הם באמת יכולים לאהוב אחד את השני? אם נסתמך על הסטטיסטיקה של רוב המחקרים, לקשר מסוג זה אין הרבה עתיד.

המחקר קובע כי ההסתברות להימשך שנתיים לפחות היא פחות מ-20%. ראוי להבהיר שמחקרים אלה מוטים, מכיוון שהם עוקבים אחר קבוצות מיעוט של תרבויות ספציפיות ולכן לא ניתן להכליל.

באותם נתונים סטטיסטיים נאמר כי לזוגות שמצליחים לאהוב זה את זה עמוקות ולצאת מהמחסום של חמש השנים יש סבירות גבוהה להמשיך יחד לתקופה ממושכת. לכן, לשימוש במידע זה כאסמכתא עשויה להיות תוקף מסוים, אך עלינו לזכור שזה לא כלל.

למרבה הצער, לזוגות אלו יהיה קשה יותר ללמוד להתמודד ולהטמיע את הדחייה שמערכת היחסים ביניהם עלולה ליצור במגזרים מסוימים בחברה. עוינות זו נובעת בעיקר מדעות קדומות, ובמקרים מסוימים אף ממוקדים קרובי משפחה של בני הזוג. עם זאת, עובדה זו, במקום להחליש את הזוגיות, יכולה דווקא לחזק אותה, כי הקושי מתדלק את החשק בהזדמנויות רבות.

הדבר החשוב בכל מערכת יחסים

כששני אנשים מתאהבים, זה לא משנה בני כמה הם ומאיפה הם באים. מה שבאמת חשוב הוא האהבה שיש להם. מה שקובע זה כבוד הדדי, אמון, תקשורת טובה, הזדהות אחד עם השני, כנות, לדעת לשתף ושכל אחד מרגיש טוב עם בן הזוג ואורח החיים של בן הזוג.

בכל סוג של מערכת יחסים, שניהם חייבים לעשות את שלהם כדי שזה יעבוד. ולמרות שנכון שבמקרים רבים יש צורך בוויתורים, אסור לוותר על חופש הפרט. זו גם לא מדיניות טובה לנסות ולשנות משהו באישיות של בן הזוג.

בסופו של דבר, כל מה שחשוב הוא כמה טוב הם מרגישים אחד עם השני בסוג כזה של מערכת יחסים. אם הם באמת יצליחו לאהוב אחד את השני, ולקבל את עצמם כמו שהם, הם יצליחו. כל השאר תופסים את המקום השני. במובן זה, הזוג הוא זה שקובע את מידת ההבנה והאושר שהם רוצים להשיג, איזו רמת בגרות ועצמאות יש להם וכמה תמיכה הם נותנים זה לזה.

אי אפשר להתעלם מכך שהיתרונות של להיות נאהבים הם רבים, עם או בלי הפרש גילאים. יש הרבה אי הבנות סביב המושג "בגרות". בכל אחד מאיתנו חיים ילד וזקן, מיום היוולדנו. ללא תלות בגילנו, מה שנותן הזנה לאהבה הוא ההבנה והיכולת להשלים זה את זה. אם שני בני הזוג שונים, הם יכולים ללמוד הרבה אחד מהשני.