7 מיתוסים על דיכאון שלא הכרתם

האם אתה מכיר מיתוסים על דיכאון שאינם מופיעים כאן
האם אתה מכיר מיתוסים על דיכאון שאינם מופיעים כאן?

דיכאון היא מחלה הפוגעת במספר רב של אנשים בעולם. למרות היותה מחלה נפוצה יחסית בעולם המודרני, יש עדיין מיתוסים מסוימים לגבי דיכאון שצריך לפרק.

דיכאון תובע חיים רבים. שיעורי ההתאבדויות עלו, במיוחד לאחר משברים פיננסיים ומציאות הכלכלה והאבטלה.

"כשהחרדה נכנסת, כשהדיכאון מטריד, הסתכלו עליהם, אבל אל תאמצו אותם. חשבו עליהם, אבל אל תזמינו אותם."

-בעילום שם-

פעמים רבות, דיכאון נחשב למצב של אומללות. היום, נדון בשבעה מיתוסים על דיכאון. המיתוסים הללו נטועים עמוק בחברה; עד כדי כך שאולי אפילו לא נהיה מודעים להם.

1. דיכאון זהה לעצב

הראשון מבין המיתוסים הללו על דיכאון מועבר לעתים קרובות כידוע נפוץ. כשאנחנו אומרים שאדם סובל מדיכאון, אנחנו מיד חושבים שהוא אדם מאוד עצוב. עם זאת, זה לא בהכרח נכון.

כולנו מרגישים עצב ברגעים מסוימים, אבל יש עולם שלם בין עצב לדיכאון. העצב חולף, נצחי. במוקדם או במאוחר, הרגש שלנו ישתנה.

עם דיכאון, לעומת זאת, זה שונה מאוד. זה לא משהו שעובר, זה משהו שנשאר, יחד עם דברים רבים אחרים: אדישות, ריקנות, כאב... דיכאון לא בא לבד, אלא מלווה בהרבה תחושות שליליות אחרות שגורמות לסובלים כל החיים להיות אפורים. ובודד.

2. אם אני סובל מדיכאון, אני חלש

זה שאדם סובל מדיכאון לא אומר שהוא חלש. כאשר מחלה זו משפיעה עליהם, הם עשויים להיראות בעיני אחרים כמי שלא מסוגל להתמודד עם קשיים, לא מסוגל להתמודד עם האתגרים שהחיים מביאים איתו. דיכאון הוא בעיה פסיכולוגית שיכולה להפוך את חייו של אדם על פיה. יש לזה השלכות פסיכולוגיות, ביולוגיות וחברתיות.

עם זאת, סבל מדיכאון אינו מרמז על חולשה. זו לא בחירה! לאדם מדוכא אין מוח חלש. המיתוס הזה גורם לאלו הסובלים מדיכאון לבודד את עצמם ולסבול את כאבם בשתיקה, בתורו להגביר את הסבל הזה.

"אנשים שהם בסדר, מתנהגים כאילו יש להם דיכאון. אנשים שיש להם דיכאון, מתנהגים כאילו הם בסדר."

-בעילום שם-

3. דיכאון אינו משפיע על ילדים או מתבגרים

למה דיכאון לא משפיע על ילדים? ובכן, למעשה, זה כן. ילדים ובני נוער חווים בעיות רבות הן בבית והן מחוץ לבית. משפחות מפורקות, בריונות בבית הספר, חוסר הרגשה מקובלת, חוסר הבנת החיים... כל זה עלול לגרום לדיכאון אצל ילדים ובני נוער.

המידה שבה דיכאון יכול להשפיע על ילד או מתבגר אינה מובנת במלואה. לדוגמה, עדיין לא ידוע אם הם מסוגלים להרגיש דיכאון באותה מידה או עוצמה כמו מבוגרים. מה שידוע הוא שמתבגר שנוטל את חייו אינו הראשון שעושה זאת, וזה גם לא נעשה כתוצאה מרגע פשוט של עצב אלא בשל שלב קשה ביותר של דיכאון.

4. דיכאון חולף עם הזמן

הרביעי מבין המיתוסים הללו הוא שדיכאון יכול להיעלם. דיכאון זה לא משהו שעובר. זה לא משהו שיכול להיעלם בן לילה. זה משהו שנשאר ונמשך, משהו כל כך כואב ובלתי נסבל שלפעמים זה יכול אפילו להוביל להתאבדות.

הראשון מבין המיתוסים הללו על דיכאון מועבר לעתים קרובות כידוע נפוץ
הראשון מבין המיתוסים הללו על דיכאון מועבר לעתים קרובות כידוע נפוץ.

דיכאון דורש עזרה מקצועית. ללא עזרה מקצועית, זה מסובך להפליא להתגבר. בנוסף ללמידה כיצד להתמודד עם מחלה זו, עזרה מקצועית יכולה לאפשר לאדם להתגבר עליה ולנהל אותה.

דיכאון הוא לא סתם עוד מחלה. דיכאון היא מחלה שהורסת את העצמי, את הכוח, התקוות והרצון לחיות של האדם. הזמן לא מרפא הכל. זמן לא מרפא דיכאון. התעלמות ממנו לא תגרום לזה להיעלם.

5. המחלה הזאת רק בראש שלך

דיכאון, רחוק ממה שעשוי להיות האמונה הרווחת, לא משפיע רק על הנפש, אלא גם על הגוף באופן כללי. נדודי שינה, עייפות, כאבי שרירים כרוניים וכאבי ראש הם רק חלק מהתסמינים הסומטיים הפוטנציאליים. זהו אחד המיתוסים ואי ההבנות החמורים ביותר לגבי דיכאון. להאמין שזה קיים רק בתודעה זו טעות חמורה. דיכאון מגיע אל מעבר לנפש.

"וככה אני, ברגע זה או אחר, בלי שמץ של אזהרה, אני נופל לא פעם לריקנות של דיכאון".

-בעילום שם-

6. גברים לא סובלים מדיכאון

אחד המיתוסים המושרשים ביותר לגבי דיכאון הוא שהוא לא משפיע על גברים. עם זאת, למיתוס הזה אין שום בסיס. דיכאון משפיע באופן שווה על גברים ונשים. זו לא מחלה שכיחה יותר או שחוות רק נשים. המיתוס הזה קשור גם לזה על חולשה שהוזכר לעיל.

סטטיסטית, יותר נשים סובלות מדיכאון מגברים, אולם זה לא אומר שגברים לא סובלים. למעשה, דיכאון אצל גברים הוא למעשה מסוכן יותר. גברים נוטים להסתיר את הדיכאון שלהם בצורה יעילה יותר. לא פעם, מתגלה שאדם סבל מדיכאון רק כאשר מאוחר מדי להציל אותו.

7. לדבר על זה מחמיר את זה

אחד המיתוסים הנפוצים ביותר על דיכאון הוא שהדיבור עליו גורם לסובל להרגיש עוד יותר גרוע. אם אנו מחשיבים את זה כנושא שיחה "טאבו", כמובן שנמנע מהעלאתו. עם זאת, מישהו שסובל מדיכאון צריך לדבר.

זו הסיבה שפסיכולוגים ממלאים תפקיד כה חשוב. זה חשוב במיוחד אם המשפחה והחברים שלהם נמנעים לחלוטין מהנושא. זה יכול להיות משהו שמרגיש מביש, משהו שלא אמור לקרות. זה יכול להרגיש כאילו לדבר על זה מחמיר את זה. עם זאת, זה לא יכול להיות רחוק יותר מהאמת. גילוי עניין באדם הסובל מדיכאון יאפשר לך לתמוך בו ולהבין קצת יותר טוב יותר חלק מההתנהגויות החידתיות והשותקות שלו.

"בחיים שלך, יהיה לפחות רגע שבו אתה תהרוס את עצמך לחלוטין. וכשיגיע הרגע הזה, אתה תמשיך הלאה ממנו."

-בעילום שם-

האם אתה מכיר מיתוסים על דיכאון שאינם מופיעים כאן? אם כן, שתפו אותנו. זה הזמן לקבור את כל השקרים שאנו מאמינים שהם נכונים בכל הנוגע למחלה הנפוצה הזו, אך לא מובנת.

תמונות באדיבות לואיז רובינסון