אנשים טובים מביאים לך אושר, אנשים רעים מלמדים אותך לקחים

אנו נשארים עם האושר והתורות שאנשים טובים מביאים לנו
עם זאת, מכיוון שכל זה אינו אפשרי, אנו נשארים עם האושר והתורות שאנשים טובים מביאים לנו, והלקחים שאנו לומדים כאשר אנשים מתנהגים כלפינו רע.

לו רק היה מדחום שיכול למדוד טוב ורע. אילו רק היינו יכולים לזהות אנוכיות בשנייה שהיא מופיעה. אם רק נוכל להשתמש במדידות האלה כדי לקבל החלטות טובות ביחס לאנשים סביבנו.

עם זאת, מכיוון שכל זה אינו אפשרי, אנו נשארים עם האושר והתורות שאנשים טובים מביאים לנו, והלקחים שאנו לומדים כאשר אנשים מתנהגים כלפינו רע.

כי אם דבר אחד ברור, זה שאף אחד לא לגמרי טוב או רע, אלא, כולנו לפעמים בוחרים בהתנהגויות הלא נכונות ומתעדפים את הרגשות הלא נכונים במערכות היחסים שלנו.

בכל מקרה, לכל אירוע ולכל אדם שיעבור את דרכנו תהיה הזדמנות ללמד אותנו משהו שהיינו צריכים ללמוד, גם אם הם לא נתנו לנו את מה שרצינו.

לאנשים שגורמים לנו לגדול: חיוכים

אנשים טובים הם אלה שמשדרים אצילות, ענווה וכנות. הם אלה שהחזירו אותנו יחד עם החיוכים שלהם. הם נדירים, אבל הם יכולים למלא אותנו בלבם היפה.

עלינו להציע לאנשים הללו הדדיות, תשומת לב וחיבה, כי הודות למחוות שלהם, חיינו מלאים בכנות ואמפתיה, שהם עמודי תווך חיוניים של אושר.

"יש אנשים, מעט מאוד אנשים, שכשהם מחייכים ממלאים את פניהם בהיעדר זדון שלא מגיע בדרך כלל ממבוגרים. הבעת חסד שמתפרקת מנשקם. האנשים שעושים את זה, כשהם מחייכים הם גורמים לך למעוד לקראת רווחה והתקשרות מיידית. הם נותנים את נשמתם אליך כי הם יכולים".

לאלו שגורמים לנו כאב: להתראות

ישנם גם אנשים שהכתימו את מערכות היחסים שלהם באנוכיות ולעיתים בזדון (אינטרסים אישיים, עבירות, ביקורת, אכזבות וכו'). אלה האנשים שמלמדים אותנו את החשיבות של השארת סימנים על אנשים, לא צלקות.

אם רק נוכל להשתמש במדידות האלה כדי לקבל החלטות טובות ביחס לאנשים סביבנו
אם רק נוכל להשתמש במדידות האלה כדי לקבל החלטות טובות ביחס לאנשים סביבנו.

כך או כך, חוויות רעות הן מציאות שעלינו לנסות לחיות איתה, ועלינו לנסות להשתמש בהן כדי להפיק לקחים מהחיים שעוזרים לנו לחזור למסע שלנו.

לא כדאי להתפתל מכאב, להרהר ללא הרף על מה שהיינו צריכים לראות אבל לא ראינו או לא רצינו להאמין. כאשר נוצר מצב שנובע ממערכת יחסים או חילופי דברים שליליים, זה גורם לנו למצוקה. במקום להמחיז, עדיף לקחת את זה כחוויה לימודית.

במובן זה, עלינו לחקור את הרעיון שהתמודדות עם הדברים הטובים שקורים נוטה להיות משימה קלה. עם זאת, לקבל את זה שאנחנו צריכים להתרחק מדברים מסוימים זה באמת מסובך.

כל מצב, כל אדם, ולכן, כל תחושה מלאה בניואנסים עזים המנחים את הלמידה שלנו לקצב כזה או אחר, וגורמים לנו להעריך את השיעורים המטהרים את הבגרות הרגשית שלנו.

במהלך חיינו, אנו מוצאים את עצמנו במערכות יחסים חיוביות ושליליות כאחד, מה שהופך את בניית חברויות אחרות למשמעותית יותר, בוגרת ומשקפת יותר. לכן, ככל שאנו מתבגרים, אנו מתחילים להעריך איכות על פני כמות החברים והאנשים שיש לנו לצידנו. אנחנו מתחילים לקשר את עצמנו לאלה שאנחנו מזדהים איתם יותר.

טוב לב והדדיות מבוססים על כבוד לאנשים אחרים ועל בניית ידידותיות. זהו הבסיס של כנות, של רגשות המגיעים מהלב ועוזרים לנו להקים קבוצה בליגה א' שעוזרת לנו להתמודד עם החיים.

אל לנו לשכוח את מה שאמרנו בהתחלה, שאנשים הם לא שחור ולבן, אלא שלכולנו יש גוון שונה. למרות שיש אנשים שלא תמיד מתנהגים טוב, יכול להיות שזה בגלל שבזמן הזה, או מתישהו לפני כן, הם קיבלו החלטה גרועה.

כמו שאומרים, כל מערכות היחסים הכושלות כואבות, אבל לאבד משהו שבמציאות לא היה טוב לנו זה בעצם ניצחון, לא הפסד. אז אנחנו צריכים תמיד להעריך את מה שמציע לנו למידה והדדיות, או ליתר דיוק, דברים שמוסיפים לחיינו, לא לגרוע.