הסוד ללמידת מילים חדשות

אזור המוח המעורב בצילום צורות המילים החל להגיב למילים חסרות המשמעות כאילו הן מילים אמיתיות
התוצאות הראו כי לאחר לימוד המילים השונות, אזור המוח המעורב בצילום צורות המילים החל להגיב למילים חסרות המשמעות כאילו הן מילים אמיתיות.

מדעני מוח גילו את הסוד כיצד פועל המוח שלנו כאשר לומדים מילים חדשות: על ידי ראייתן כדמויות.

אנשים לא תמיד יכולים ללמוד מילים באמצעות איות והשמעתן (השיטה האופיינית בה משתמשים בהוראת קריאה). עם זאת, ניתן ללמוד מילים חדשות אם הן מוצגות כאובייקטים חזותיים. הדבר הטוב באסטרטגיה זו הוא שניתן ללמוד את המילים במהירות וביעילות.

טבעם של ייצוגים אורתוגרפיים במוח האנושי עדיין נתון לוויכוח.

מחקר שנערך על ידי מדעני מוח גילה שהמוח מסוגל ללמוד מילים חדשות מהר מאוד מכיוון שהוא רואה את המילה כיחידה אחת, במקום כאותיות בודדות.

מה המחקר מגלה

החוקרים גילו שיש חלק במוח שהוא הוליסטי (מכוון לזהות מילים בשלמותן), במקום להתייחס אליהן כשילובים של אותיות והברות. בעיקרו של דבר, המוח יכול לצלם את המילים כדי לזהות אותן.

דיווחים אחרונים אישרו שאזור צורת המילה החזותית, הממוקם בקליפת העורף השמאלית-זמנית, מכיל מילון מונחים אורתוגרפי המבוסס על ייצוגים סלקטיביים ביותר של כל מילה שנכתבה בנפרד. תיאוריה זו מנבאת שלמידת מילים חדשות באופן סלקטיבי אמורה להגביר את הספציפיות העצבית עבור אותן מילים בחלק של המוח שבו הצורה החזותית של מילים מקורה.

חוות דעת המומחה

ד"ר מקסימיליאן רייזנהובר, מדען מוח במרכז הרפואי של אוניברסיטת ג'ורג'טאון שערך את המחקר אמר:

"אנחנו לא מזהים מילים במהירות מהאיות שלהן או מהחלקים הנפרדים שלהן, כפי שהציעו כמה חוקרים. אבל, הנוירונים של אזור קטן במוח שלנו עוזרים לצלם את המילה כולה ואת צורתה באופן שניתן להגדיר כ מילון חזותי."

חלק אחד של המוח, הנקרא "אזור צורת המילים החזותיות" חיוני ללימוד מילים חדשות.

כלול בקליפת הראייה "אזור הפנים הפוזיפורמי", שהוא החלק במוח שעוזר לנו לזהות פנים.

ד"ר רייזנהובר אומר, "אזור אחד מיועד לזיהוי פנים, המאפשר לנו לזהות אנשים במהירות, והשני סלקטיבי לזיהוי מילים שלמות, מה שעוזר לנו לקרוא במהירות."

כיצד נערך המחקר

הנקרא "אזור צורת המילים החזותיות" חיוני ללימוד מילים חדשות
חלק אחד של המוח, הנקרא "אזור צורת המילים החזותיות" חיוני ללימוד מילים חדשות.

במחקר זה, 25 משתתפים הוזמנו ללמוד מילים חדשות שהן למעשה אבסורדיות ושטויות, והם התבקשו ללמוד רק את המילים, ללא כל הגדרות.

המוח של המשתתפים נסרק לפני ואחרי אימון המילים, והשינויים נותחו.

התוצאות הראו כי לאחר לימוד המילים השונות, אזור המוח המעורב בצילום צורות המילים החל להגיב למילים חסרות המשמעות כאילו הן מילים אמיתיות.

ד"ר לורי גלזר, אחת הכותבות העיקריות של המחקר, טענה כי "מחקר זה הוא הראשון מסוגו שמראה כיצד נוירונים משנים את כוונון שלהם עם מילים נלמדות, ומדגים את הפלסטיות של המוח."

צפייה במילים כדמויות עשויה, על פי נתונים שנאספו, לעזור לאנשים הסובלים מלקויות למידה בכך שהיא מציעה להם דרך קלה יותר לצפות וללמוד מילים חדשות.

למעשה, ד"ר ריזנהובר משוכנע שאנשים שאינם יכולים ללמוד מילים באמצעות פונטיקה ואיות (שיטת ההוראה האופיינית), יכולים ללמוד מילים חדשות כאילו היו אובייקטים חזותיים; זו יכולה להיות אסטרטגיה טובה ללימוד מילים חדשות במהירות וביעילות.

החלק במוח שלנו שמנתח את הצורה החזותית של המילה לא מתעניין איך המילה נשמעת.

העובדה שסוג זה של למידה מיוצר רק בחלק קטן מהמוח היא דוגמה טובה וברורה לפלסטיות של המוח.

סיכום

נראה שלמידת מילה מנפחת באופן סלקטיבי את הספציפיות הנוירונית עבור מילים חדשות באזור צורת המילה החזותית, ומוסיפה מילים אלו למילון החזותי של המוח.

קישור למחקר המלא:

המחקר פורסם ב-"The Journal of Neuroscience"(http://www.jneurosci.org/content/350,5965.full.pdf+html)