Steppenwolf: ספר שיעזור לך להרהר
הרמן הסה הוא אחד הסופרים המוכרים ביותר של המאה ה-20. יצירותיו המפורסמות ביותר כוללות את סידהרת'ה, דמיאן, וכמובן, סטפנוולף.אני גם רוצה לציין שמלבד היותו סופר, הס היה גם מחברם של חיבורים ושירים רבים.
הסה הוא סופר מתועד היטב שהביע את השפעותיו ביצירתו. הוא הוקסם מהרומנטיקה הגרמנית והעריץ את גתה וניטשה. הוא גם העריץ את מוצרט והפילוסופיה ההודית והסינית השפיעה עליו מאוד. קריאת הסה היא מסע דרך כל התרבויות וההשראות הללו. זה גם מסע אל הסה עצמו, ואל הטבע האנושי.
סטפנוולף היא אחת מיצירותיה המוכרות ביותר של הס וצעירים רבים קראו אותה במאה ה-20. זה רומן קצר אך עמוק. ב- Steppenwolf, המחבר משלב כמה אלמנטים פנטסטיים עם מחשבותיו ורעיונותיו שלו. הסה מציגה לעלילה מכשיר ספרותי שאנו מכנים "כתב יד נמצא". ברומן כתב יד שנמצא, המחבר מתנתק מהספר ומופיע מחבר חדש: מחבר כתב היד. מחברים אחרים השתמשו בטכניקה זו לאורך ההיסטוריה, בעיקר סרוונטס בדון קיחוטה.
"שום דבר לא שייך לגברים אמיתיים. זמן וכסף שייכים למי שהם בינוניים ושטחיים".
-סטפנוולף-
אוטוביוגרפיה ב-steppenwolf
אנו מוצאים קווי דמיון רבים בין הדמות למחבר ב- Steppenwolf. בהקשר זה, העלילה מתאימה לכמה הערות שכתב הגיבור, הארי האלר, במהלך שהותו בחדר שכור. האחיין של בעל הבית מוצא את הפתקים ונותן הקדמה קצרה.
הגיבור מספר את שאר הספר בגוף ראשון. לספר שלושה חלקים. ראשית, "התקליטים של הארי האלר: למשוגעים בלבד". בחלק זה, הגיבור מתאר את עצמו כ"סטפנזולף". הוא מתאר את חלומותיו, הזיותיו, מחשבותיו, וגם את חילוקי הדעות שלו. החלק השני נקרא "מסכת על הסטפנולף". זהו חיבור פילוסופי ופסיכולוגי המאפשר לקורא להעמיק בעולמו של הארי ולהבין את אישיותו. לבסוף, אנו מוצאים המשך של "התקליטים של הארי האלר: למשוגעים בלבד".
כך, הרומן מכניס אותנו לתוך עולמו של הארי, לתוך מחשבותיו ורגשותיו. הוא אדם בודד שלא ממש מתאים לעולם. דמותו של הארי מזמינה הרהור. בהקשר זה, הספר מזמין אותנו למצוא משמעות לחיים בחברה המודרנית. החברה המודרנית הזו להמונים שבה נראה שאין מקום לאינטלקטואלים או למי ששונה. Steppenwolf היה כל כך פופולרי בקרב בני נוער כתוצאה מקווי העלילה הללו. אחרי הכל, גיל ההתבגרות הוא תקופה שבה אנחנו מתחילים למצוא את מקומנו בעולם ולהבין את עצמנו.
הרומן הוא סוג של אוטוביוגרפי. זהו רומן הרמטי המבקר את הבורגנות של התקופה. כמו כן, זהו ספר שמתעמק בחלק העמוק ביותר של הגיבור. הוא חוקר באישיותו ובעולמו הפנימי.
בספר זה אנו רואים דרכי חיים שונות, החל מהבידוד של הגיבור. אנחנו גם מגלים את העולם הלילי, שבו אנשים נהנים עד הקצה. הכל אפשרי, אין חוקים. הדמויות עוטפות את עצמן בענן של סמים, מוזיקה, כיף וסקס.
כמה רמזים לאופי האוטוביוגרפי של הרומן הזה הם:
- ראשי התיבות. הגיבור של סטפנוולף הוא הארי האלר. ראשי התיבות שלו עולים בקנה אחד עם אלה של הרמן הסה.
- חיים בין שני גילאים: המחבר והגיבור חיים בין שני גילאים. הם לכודים בזמן של מעבר, והם גם אנשים לא מובנים וגם אנשים בודדים.
- רעיון ההתאבדות: הרעיון הזה של "לא משתלב" היה מגפת האינטלקטואלים במאה העשרים. הרעיון הזה נוכח מאוד בספר. רעיון ההתאבדות חוזר על עצמו והרמן הסה עצמו ניסה להתאבד.
- האישה: אחד האירועים המשמעותיים בחייו של הס היה הגירושים שלו. בספר, המחבר משקף הרבה על גירושין. הארי מספר לנו שהוא היה נשוי, אבל אשתו המטורפת הרסה את חיי המשפחה שלו. כתוצאה מכך, הוא בודד את עצמו והפך לסטפנוולף.
- הרמין: זו הדמות הנשית המשמעותית ביותר. שמה הוא הגרסה הנשית של הרמן, וזה מרמז על פיצול אישיות. היא הצד השני של הגיבורה.
תיאור זה של הגיבור מתאים לבניית ארכיטיפ האדם המיותר. ארכיטיפ זה נפוץ בספרות. הוא מצייר את התמונה של אדם תרבותי, אינטליגנטי ומלנכולי הנוטה לניהיליזם. הארי האלר חי בעולם שהוא מרגיש שהוא לא שייך אליו. הוא איש "עליון". הלר הוא אינטלקטואל שמבודד את עצמו. הגיבור חי במצב קבוע של "להיות או לא להיות". הוא תמיד מנסה להבין את עצמו. הוא סוג של המלט מהמאה ה-20.
"איך יכולתי שלא להיות סטפנוולף ונזיר מסכן באמצע העולם, שאף אחד ממטרותיו אני לא שותף, שאף אחד מההנאות שלו לא מושך את תשומת לבי?"
- סטפנוולף-
סטפנוולף, השתקפות פסיכולוגית
הספר Steppenwolf מציג את המאפיינים העיקריים של הסאטירה המניפית. הז'אנר הזה לועג לאינטלקטואלים. אנו רואים זאת בספרו של הסה, במיוחד בחלק האחרון. ואכן, הספר הוא השתקפות שמתחילה בייסוריו של הגיבור. ואז, זה לוקח אותנו לחיפוש אחר צחוק.
הארי האלר הוא אדם תרבותי וגם לא מובן. הוא משוכנע שיש בתוכו זאב ואדם. האלר איבד עניין בחיים, הוא פסימי ושום דבר מסביבו לא משמח אותו. האלר בז לעולם שבו הוא חי ולאנשים שחיים בו. עבורו, החיים חסרי משמעות. זאת עד שהוא נתקל בשלט מואר המזמין אותו ללכת למקום שנקרא תיאטרון קסם.
תיאטרון הקסם דומה לארנב שרודפת אליס באליס בארץ הפלאות. זה מושך את תשומת לבו, למרות שהוא לא מעז להיכנס בהתחלה. אליס מגיעה לעולם חדש, שונה לחלוטין מהעולם בו היא רגילה לחיות. בעולם החדש הזה, הכל אפשרי והיא נאלצת להתמודד עם דילמות רבות. היא לא מזהה את עצמה, היא כבר לא יודעת מי היא. באופן דומה, ב- Steppenwolf, אותו דבר קורה כשהארי מגלה את תיאטרון הקסם. זו תחילתו של עולם חדש שהוא עומד לגלות.
בסוף ההצגה, הארי ייפול אל חור הארנב של התיאטרון. כתוצאה מכך, הוא יתחיל את מסעו לעבר העולם החדש, הלא נודע הזה: הטבע האמיתי של הווייתו והמורכבות שלו. באמצעות משחקים, דמויות היסטוריות ומצבים מוזרים, נגלה את טבעו האמיתי של האדם-זאב הזה, שצריך ללמוד לצחוק על עצמו.
במקום הזה, הארי יבין שהוא מורכב מהרבה "אני" שחיים יחד בסוג של משחק שחמט. הוא אינו מוגבל לאדם או לזאב; ריבוי גדול של אישים הופך אותו למי שהוא.
לסיכום, steppenwolf מראה לנו מסכת לא מטפורית שבה הגיבור צריך למצוא את עצמו. זוהי עבודה הרמטית ורפלקסיבית על הצד האפל של האינטלקטואלים, המייצגת גם מצב נפשי.
"סכיזופרניה תחילתה של כל אמנות וכל פנטזיה. אפילו גברים מלומדים הגיעו להכרה חלקית בכך, כפי שניתן ללמוד, למשל, מהנסיך וונדרהורן, אותו ספר קסום, שבו התעשייה והכאבים של איש למידה, בסיוע הגאונות של מספר משוגעים ואמנים שותקים ככאלה, מונצחים".
-סטפנוולף-
