קבלת הרגשות שלנו: הצעד הראשון לקראת אושר
רגשות הם מצבים פסיכו-פיזיולוגיים קצרים יחסית שכולנו חווים. המשימה שלהם היא להעביר לך מסר ברור: קורה משהו שדורש את תשומת לבך. יכול להיות שזה קורה מבפנים או מבחוץ, אבל זה קשור אליך בצורה כלשהי.
לטוב ולרע, הרגשות מזיזים אותנו ודוחפים אותנו לפעולה. למעשה, המונח "רגש" מגיע מהמילה הלטינית emotio, שפירושה "תנועה או דחף" או "זה שמניע אותך לעבר".
מצבים רגשיים מתרחשים כאשר המוח שלנו משחרר נוירוטרנסמיטורים או הורמונים מסוימים. אלה ממירים אז רגשות לרגשות. תחושות, בניגוד לרגשות, נמשכות זמן רב יותר ונוכל לבטא אותן בקלות רבה יותר.
נוכל לסווג רגשות לפי ערכם: רגשות חיוביים בריאים (שמחה, רווחה, רוגע...), רגשות חיוביים לא בריאים (אופוריה, מאניה, היפומאניה...), רגשות שליליים בריאים (תסכול, עצב, כעס, חרטה)...), ורגשות שליליים לא בריאים (דיכאון, חרדה, אשמה...).
בדרך כלל, קל לנו לקבל מצבים רגשיים מסוימים, במיוחד אם הם חיוביים. אבל קשה לנו מאוד לסבול רגשות שליליים, בריאים או לא בריאים.
נראה שהחברה דפקה לנו בראש את הרעיון שתמיד צריך להיות לנו טוב. אבל זה לגמרי לא ריאלי ובלתי ניתן להשגה.
מצבים רגשיים באים והולכים בהתאם לנסיבות, לציפיות שלנו, לאופן שבו אנו מעבדים מידע וכו'. קיום תמידי במצב רגשי מאושר הוא גם לא מסתגל וגם לא מעשי.
למה כל כך קשה לקבל את הרגשות שלנו?
אנו חיים בתרבות של רווחה וצריכה. אנחנו מופגזים כל הזמן במסרים לא מציאותיים שמפעילים עלינו לחץ.
הודעות אלו נוטות לומר לנו שמוצר זה או אחר יהיה הפתרון לכל הבעיות שלנו. הם גם מחזקים את הרעיון שלא משנה מה קורה, אנחנו צריכים תמיד לחייך. לבסוף, הם מעריכים יתר על המידה את כמות השליטה שיש לנו על חיינו. הם גורמים לזה להיראות כאילו אנחנו צריכים לקחת את כל האשמה על העצב שלנו.
החיוביות הלא רציונלית הזו רק גורמת לנו להרגיש גרוע יותר. הדרישה שנהיה כל הזמן במצב רוח טוב יכולה למעשה למנוע מאיתנו להרגיש ככה. ואז בסופו של דבר אנחנו מסווים את הרגשות האמיתיים שלנו, כך שאחרים יראו רק את הרגשות המאושרים מבחינה חברתית.
אנחנו אומרים לעצמנו שאנחנו "לא צריכים להרגיש ככה" או "דברים משפיעים עליי יותר מדי". אנחנו אפילו שואלים את עצמנו, "האם אני חלש כי אני חרד?".
הגישה הזו פשוט גורמת לנו להרגיש רע בגלל שהרגשנו רע. זה לא עוזר לנו להגיע לשום פתרון פרודוקטיבי. ה"טריבליטיס" הכפול הזה, כפי שאמר אלברט אליס, גורם לרגשות שליליים להימשך זמן רב יותר. בהקשר זה, אפילו רגשות שליליים בריאים הופכים לא בריאים.
החברה היא לא ההשפעה הגרועה היחידה על ניהול רגשי נכון. איך חונכנו יש הרבה מה לעשות עם זה. יש היעדר משווע של אינטליגנציה רגשית בבתי ספר ובבתים. למשל, לכמה מאיתנו הזכירו ש"גברים לא בוכים"?
אסטרטגיות ללמוד איך לקבל את הרגשות שלנו
חשוב ללמוד כיצד לקבל ביעילות את המצבים הרגשיים שלנו, יהיו אשר יהיו. אם נעשה זאת נרגיש, באופן פרדוקסלי, כיצד רגשות שליליים נעלמים מעצמם.
מה שאנו רוצים להימנע הוא להזין את הרגשות שלנו במחשבות שליליות יותר. התנהגויות כמו הקורבן והתנהגויות דומות אחרות הן רק דלק למדורה. הנקודה היא שביקורת ושפיטה של עצמנו כאשר אנו חווים חרדה, עצב או כעס אינם מועילים.
הנה כמה אסטרטגיות שנוכל ליישם מיד:
תשכח מהצריך
כאשר אתה שומע את הקול הפנימי שלך התחל ב"כדאי לי..." החלף אותו בהעדפה או ב"הלוואי...". אנחנו לא יכולים לנסות כל הזמן לשלוט בכל דבר, אפילו לא במצבים הרגשיים שלנו. נוכל לשנות את המחשבות האחראיות להן רק אם נקבל את העובדה שאנו מרגישים רע ברגע זה.
אתה בן אדם ואתה צריך לקבל את עצמך ככזה
אתה לא אלוהים, או סופרמן, או אדם מושלם. אתה אנושי וכך תחוו רגשות נעימים ולא נעימים. קבל את הרעיון שאתה לא יכול להילחם נגד הטבע שלך.
הרגישו את הרגש בגוף
הזמינו את הרגש לשכון בכם. זה יכול להיות לא נוח, אבל זה לא יהרוג אותך. זה רק כמה כימיקלים בזרם הדם שלך. אל תיתן לזה יותר חשיבות מזה, אל תהיה דרמטי. תאהב את זה, קבל את זה. זה חלק ממי שאתה.
נרמל את המצבים הרגשיים שלך
בדיוק כמו שאנחנו אומרים לאנשים כשחם לנו, או קר, או כואב, אנחנו יכולים לדבר על הרגשות שלנו. גם כשהם לא הכי חיוביים. קבלת הרגשות שלנו פירושה לנרמל אותם בכל הרמות, כולל עם אנשים אחרים.
זה אולי אומר שנרגיש עוד רגש משותף: בושה. אבל זכרו שהבושה היא תוצאה של ניסיון להסתיר משהו רע. האם זה רע להרגיש רע מדי פעם?
רחוק מלהפוך אותך לאדם חלש, הרגשות שלך למעשה רק הופכים אותך לאנושי. אל תשכח את זה. אל תסתיר אותם; לחיות אותם, לחוות אותם, ללמוד מהם, ולתת להם לעורר אותך.
