להיות במקום לעשות: הפתרון לבעיות רבות

יש לנו בעיות שלא נפתרות או בעיות ששמנו בצד במקום לפתור
יש לנו בעיות שלא נפתרות או בעיות ששמנו בצד במקום לפתור.

אחת השאלות הראשונות שאנו שואלים את עצמנו כשיש לנו בעיה היא: מה עלי לעשות? ובאופן מיידי, אנו חושבים על החלופות האפשריות השונות לפעולה. עם זאת, בעיות מסוימות לא ניתנות לפתרון כך. יש לנו בעיות שלא נפתרות או בעיות ששמנו בצד במקום לפתור. הסיבה לכך היא שאנו מתמקדים בעשייה במקום להיות.

באופן עקרוני, זה אולי נשמע קצת מופשט. עם זאת, במציאות, זה רעיון מאוד קונקרטי. חלק מהבעיות לא נפתרות כי הפתרון אינו טמון בפעולה ספציפית. בעיות מסוג זה דורשות שינוי, בין אם במיקוד שלנו, בגישה שלנו או בהיבט כלשהו באישיות שלנו. זו הסיבה שלפעמים הפתרון טמון בהוויה במקום לעשות.

"הרבה פעמים אנשים אומרים שאדם זה או אחר עדיין לא מצא את עצמו. אבל העצמי הוא לא משהו שמוצאים, זה משהו שיוצרים."

-תומס סאז-

"עשייה" הופכת חסרת תועלת כאשר הבעיה היא ב"הוויה". חשבו, למשל, על מישהו שמנסה שוב ושוב לגרום לבן זוגו לשים לב אליו יותר. לעתים קרובות הם מתלוננים על כך בפני בן הזוג שלהם. הם גם עשויים להסכים לנסות להיות פחות נזקקים. בן הזוג שלהם יכול אפילו לומר שהם ינסו יותר. עם זאת, הם אף פעם לא פותרים את הבעיה. הסיבה לכך היא שהדבר הטוב ביותר לעשות הוא לא להתלונן (לעשות). במקום זאת, הם יכלו להסתכל פנימה על מה שעומד מאחורי הצורך שלהם בתשומת לב (הוויה).

להיות במקום לעשות בנסיבות שונות

לפעמים, אנחנו לא יכולים להגדיר בעיה. לעתים קרובות, אנחנו אפילו לא יכולים לציין מה בעייתי במצב. הרבה פעמים אנחנו מרגישים רק את הרצון להדוף אותו ולהיפטר מהנושא. אנו רואים בבעיה אך ורק מטרד או איום שיש לטפל בו בהקדם האפשרי.

משמעות הדבר היא שלעתים קרובות אנו ממהרים כאשר אנו מתמודדים עם מצב קשה. אנו נכנסים לפעולה או מגיבים מיד. אנחנו לא לוקחים את הזמן לנתח את המצב לפני שמגיבים. אנשים רבים אינם מסוגלים לחכות. אנו חיים בעידן שאינו מתמקד ב"בני אדם". במקום זאת, הוא מתמקד ב"עשייה של בני אדם".

להיות במקום לעשות
להיות במקום לעשות.

עשיית משהו בדרך כלל פותר את רוב הבעיות המעשיות והחומריות. אם הכיור דולף, עליך לתקן אותו. זה לא מצריך הרהור נוסף. יש בעיה גלויה ופתרון ברור. יש לנו כבר פרוטוקולים מבוססים לפתרון הבעיה. אולם מול בעיות מופשטות יותר המצב שונה. אין פתרון מבוסס. זה כאשר ההוויה הופכת חשובה יותר מעשייה.

היחס לבעיה הוא אישי

לכל אחד יש דרך מסוימת להגיב לבעיות. יש אנשים שרואים בבעיות אתגרים שמעוררים אצלם עניין. אנשים אחרים רואים בהם סיכונים שצריך להתמודד איתם. זה כאשר "להיות במקום לעשות" נכנס לתמונה. זה המקום שבו אנשים יוצרים את העמדות שלהם כשהם מגיבים לקשיים.

יש הרבה מה להרוויח מהתבוננות והערכת הגישות שלנו כאשר אנו מתמודדים עם בעיה. האם השקפה בונה יותר תעזור לנו לפתור אותה? האם עסקנו בנושא הזה בעבר? האם היינו יעילים בפתרון זה בעבר? האם התגובה הראשונה שלנו עושה את אותו הדבר שעשינו לפני זה לא עבדה?

להיות במקום לעשות אומר שעלינו לרדוף אחר התשובות הללו. אנחנו צריכים להסתכל פנימה על מה שאנחנו מרגישים וחושבים. אינסטרופקציה צריכה להיות הבסיס להתמודדות עם בעיות. סביר להניח שהאופן שבו אנו מתמודדים עם הבעיה והיחס שלנו אליה יובילו לפתרון או לא.

התבונן, קבל והבין

להיות במקום לעשות כרוך בביטול התגובה האוטומטית שלנו לקשיים. אם מישהו תוקף אותך, לפעמים התגובה הטובה ביותר היא לא לתקוף בחזרה. כאשר אתה נכשל במשהו, ייתכן שהתגובה הטובה ביותר היא לא לנסות למזער או להסתיר את הטעות שלך. אם יש לך בעיות בזוגיות, סביר להניח שהפתרון הטוב ביותר הוא לא לנדנד לבן הזוג שלך.

אל לנו לתת לעצמנו להיסחף לתגובות המיידיות שלנו. אנחנו גם צריכים להימנע ממהר לקרבות. התשובה היא גם לא להפנות עורף לבעיות. במקום זאת, עלינו להסתכל על המצב בראש פתוח, ללא שינוי בדעות קדומות או דעות קדומות. אנחנו צריכים לקבל שיש לנו בעיה. זה לא אמור לגרום לנו לחרדות. במקום זאת, עלינו להשתמש בתצפיות שלנו כדי להנחות אותנו. זה עוזר לנו להבין מה באמת קורה.

במילים אחרות, הצעד הראשון בפתרון כל בעיה צריך להיות התמקדות בהוויה. אם ניקח את הזמן להתבונן פנימה לפני שנפעל, סביר להניח שנהיה מרוצים מהתוצאה. להיות במקום לעשות. מצאו את עצמנו לפני שעושים את הצעד הבא. הסתכלות פנימה במקום החוצה. קודם כל עובדים על עצמנו כדי שנוכל למצוא פתרונות טובים יותר.