זוהה גורם הסיכון העיקרי להפרעות נפשיות

גורם הסיכון העיקרי להפרעות נפשיות
גורם הסיכון העיקרי להפרעות נפשיות.
מחקר שנערך לאחרונה באירופה מבטיח כי חוויות שליליות במהלך הילדות הן גורם הסיכון העיקרי להפרעות נפשיות. יש לכך השלכות עמוקות, הן בבריאות הפיזית והן בבריאות הנפשית.

במידה רבה, פתולוגיות נפשיות נותרות בגדר תעלומה למדע. הגורמים למצבים אלו מחפשים ללא הרף בתחומים רבים, מגנטיקה ועד חברה. לאחר עבודה ממצה, קבוצת חוקרים הגיעה למסקנה כי גורם הסיכון העיקרי להפרעות נפשיות הוא חוו מצוקות במהלך הילדות.

כשמדברים על מצוקה בגיל צעיר, תמיד יש רמיזה למצבים של התעללות, בין אם זה פיזי או פסיכולוגי, כמו גם לחוויות טראומטיות, כגון אובדנים או ליקויים משמעותיים. מדהים איך מדע פורמלי ופסיכואנליזה נפגשים שוב בשלב זה.

הקביעה כי מצוקה מוקדמת היא גורם הסיכון העיקרי למחלות נפש מגיעה ממחקר שנערך בבית הספר לרפואה של Dell באוסטין, טקסס. ד"ר צ'ארלס נמרוף, Ph.D., פרופסור ויו"ר המחלקה לפסיכיאטריה במרפאת Mulva של Dell למדעי המוח ומנהל המכון לחקר מצוקות בחיים המוקדמים הובילו את המחקר.

"הדרך הטובה ביותר לעשות ילדים טובים היא לשמח אותם."

-אוסקר ויילד-

גורם הסיכון העיקרי להפרעות נפשיות

המדענים שהובילו את המחקר הזה לא רק ציינו שמצוקות בילדות הן גורם הסיכון העיקרי למחלות נפש. הם גם ציינו שלחוויות אלו יש השלכות חמורות אחרות.

ראשית, לילד שעבר חוויות קשות או טראומטיות יש תוחלת חיים קצרה יותר מאשר לילד שגדל בסביבה יציבה. המחקר מקשר בין התעללות בילדים להתפתחות שלאחר מכן של פתולוגיות כמו השמנת יתר, שבץ מוחי, סוכרת, סרטן ובעיות לב וכלי דם.

מנקודת מבט פסיכיאטרית, לילדים שעברו התעללות יש סיכון גבוה יותר לפתח התמכרויות, במיוחד שימוש לרעה באלכוהול. הם עלולים לסבול גם מדיכאון ומכל מיני הפרעות נפשיות. יתר על כן, המחקר גם מצביע על כך שקשה יותר לטפל באלה עם סוג זה של היסטוריה טראומטית.

נתונים מטרידים

מחקרים מצביעים על כך שלפי הערכות שנעשו עד כה, אחד מכל ארבעה ילדים הוא קורבן של התעללות או הזנחה כלשהי. המקרים השכיחים ביותר הם המקרים שבהם יש התעללות רגשית, הזנחה או נטישה.

המדענים שהובילו את המחקר הזה לא רק ציינו שמצוקות בילדות הן גורם הסיכון העיקרי למחלות נפש
המדענים שהובילו את המחקר הזה לא רק ציינו שמצוקות בילדות הן גורם הסיכון העיקרי למחלות נפש.

על פי הנתונים שנאספו, לפחות 46% מהחולים עם דיכאון ו-57% מאלה עם הפרעה דו קוטבית יש סוג זה של היסטוריה. הנתונים גם קבעו שככל שההתעללות מתרחשת מוקדם יותר, כך העקבות שהיא משאירה חמורים יותר. בנוסף, הרבה יותר קשה לעזור לחולים הללו.

באופן דומה, חומרת ההתעללות שעברו ומשך הזמן משפיעים עליהן מאוד. בכל מקרה, חוקרים מדגישים את העובדה שכל צורות ההתעללות במהלך הילדות גורמות לשקע קבוע. הם מתעקשים שזהו, ללא ספק, גורם הסיכון העיקרי למחלות נפש.

טיפול בילדים שעברו התעללות

אחת העובדות שהמחקר הזה מצביע על כך היא שלמרות שהתעללות רגשית והזנחה הן שתי הצורות הנפוצות ביותר של התעללות, הן גם הכי פחות מטופלות בזמן. הסיבה לכך היא שמדובר בצורות מחתרתיות של אלימות שאינן משאירות עקבות בולטים לעין.

למעשה, רבים מהילדים שנתפסו להתנהגויות אלו לעולם לא מתייעצים עם איש מקצוע בתחום בריאות הנפש כשהם מבוגרים. זה בגלל שהם לא מאמינים שהם קורבנות להתעללות.

בסופו של דבר הם מתאכזבים מהחיים או מהביצועים שלהם. עם זאת, הם לא מחפשים סיבות בפעולות העבר של המבוגרים שהיו אחראים עליהם. רבים מאמינים שהתעללות מתרחשת רק כאשר יש אלימות פיזית.

עובדות מפתיעות לגבי גורם הסיכון להפרעות נפשיות

אחת מפיסות המידע המפתיעות ביותר במחקר זה היא שהיא קשורה לטראומה גנטית בין-דורית. קורבנות השואה היהודית שרדו את התופעה חקרו בהרחבה. זה קשור לשינוי שזוהה בזרע ובביציות של אנשים שעברו טראומה פסיכולוגית קשה.

מומחים מציינים שבמקרים אלו, ובאמצעות מנגנונים אפיגנטיים, השפעת הטראומה מועברת גנטית לדור הבא. זה יגרום לאנשים רבים לפתח סוג מיוחד של מתח החופף ללחץ פוסט טראומטי.

לבסוף, החוקרים הדגישו את השינויים במוחם של ילדים שעברו התעללות. הם נוטים להיות בעלי נפחים נמוכים יותר של חומר אפור, כמו גם דקים יותר בקורטקס הקדם-פרונטלי הגבי והגחוני. המחקר מציין שעדיין נדרש מחקר נוסף בנושא כדי להעמיק את הממצאים הנוכחיים.