האם מונוגמיה היא יותר אידיאל מאשר מציאות?

מדענים אלה גילו שמונוגמיה מינית אכן נראית כאידיאל יותר מאשר מציאות
מדענים אלה גילו שמונוגמיה מינית אכן נראית כאידיאל יותר מאשר מציאות.

אפילו בחברות שלכאורה מונוגמיות, בגידה נפוצה. בממלכת החיות, מונוגמיה היא מאוד היוצא מן הכלל ולא הכלל. יש כמה שנשארים נאמנים, אבל הסיבות לכך הן רחוקות מלהיות רומנטיות. הבנה מדוע מונוגמיה לא עובדת עבור בעלי חיים יכולה להציע תובנה לגבי יחסי אנוש.

למרות אינספור שירים, שירים, רומנים, אופרות, דרמות, מיתוסים ואגדות על אהבה רומנטית, מעט מאוד מדענים העניקו לנושא את תשומת הלב הראויה.

עם זאת, מדענים מאוניברסיטת קיימברידג' הצליחו לפענח מה גורם ליונקים לאמץ מונוגמיה כאסטרטגיית רבייה. מדענים אלה גילו שמונוגמיה מינית אכן נראית כאידיאל יותר מאשר מציאות. בואו נעמיק יותר.

"המונוגמיה של גברים רבים מבוססת על עצלות, זו של נשים רבות, בהרגל."

-ויקטור הוגו-

גורמים גנטיים ופסיכולוגיים של מונוגמיה

מונוגמיה הוא מושג שפירושו שגבר או אישה יכולים להחזיק רק בן זוג מיני אחד בכל פעם. למעשה, בני אדם הם אחד מהמינים הבודדים העוסקים במונוגמיה. עם זאת, רוב הזמן זה לא עובד.

לא כולם בוגדים, אבל לפי מחקריו של פרופסור טים ספנסר, אנחנו מתוכננים כך מבחינה גנטית. זהו הגורם החשוב ביותר הקשור לבגידה: 40% מהבגידות נגרמות מגנטיקה.

ספנסר חקר 1600 זוגות תאומים וגילה שבגידה מושפעת מאוד מגנטיקה. לכן, המסקנה ההגיונית היא שהתנהגות זו נמשכת מכיוון שבמובן אבולוציוני היא מועילה.

"המונוגמיה של גברים רבים מבוססת על עצלות
"המונוגמיה של גברים רבים מבוססת על עצלות, זו של נשים רבות, בהרגל."

בכל הנוגע לגורמים פסיכולוגיים המשפיעים על נאמנות, אנו יכולים להסתכל על סיפוק רגשי, אישי ומיני. לאדם שנהנה מדפוסים שגרתיים ומבוססים יהיו פחות דחפים לרמות. זה, בשילוב עם רמות גבוהות של סרוטונין, הופכים את הנאמנות לאופציה המהנה ביותר. מצד שני, אנשים שמחפשים תחושות עזות יותר ובעלי רמות נמוכות יותר של סרוטונין ודופמין נוטים יותר לבגידה.

מחקר של הפרופסורים סטיבן גנסטאד, רנדי ת'ורנהיל וכריסטין גרבר מאוניברסיטת ניו מקסיקו הראה שנשים פעילות מינית יותר כמה ימים לפני ובמהלך הביוץ. זו לא בעיה כל עוד העניין המיני הוא כלפי בני הזוג שלהם. עם זאת, תוצאות המחקר מראות שנשים מגלות עניין מיני גדול יותר כלפי גברים אחרים, ולא בן זוגן, כשהן פוריות.

מונוגמיה מינית מול מונוגמיה חברתית

על פי מחקרים אחרונים, סביר להניח שיונקים יהיו מונוגמיים חברתית אך לא מינית. עם זאת, ישנם יוצאי דופן. כבר קבענו שמונוגמיה תלויה בגורמים פסיכולוגיים וגנטיים.

מונוגמיה חברתית היא העמדת פנים שיש רק בן/בת זוג אחד תוך שהיא למעשה בוגדנית מאחורי גבו של אותו אדם. לדברי כמה מחברים, זוהי אסטרטגיית הרבייה הטובה ביותר. זה מאפשר לך להעביר את הגנים שלך לדור הבא ולהיות שם מישהו לגדל את הילדים.

מחקר שפורסם לאחרונה ב- Journal of Couple and Relationship Therapy טוען כי בין 45 ל-55% מהנשים בוגדות. לדברי ג'ניס ספרינגס, סקסולוגית ומחברת הספר After the Affair: Healing the Pain and Rebuilding Trust, בגידה משפיעה על כמעט שליש מהזוגות. בממוצע, סטטיסטיקת בגידות מראה ש-60% מכלל הגברים בוגדים וש-40% מהנשים גם כן.

זה מראה שלפחות בן זוג אחד בגד ב-80% מהנישואים. כשמסתכלים על זה ככה, מונוגמיה מינית היא יותר אידיאל מאשר מציאות. עם זאת, מונוגמיה חברתית היא המודל הרווח לגידול ילדים בחברה המערבית. מה דעתך על זה?