הפרעת אישיות תלותית: מהי ועל מי היא משפיעה?

אנחנו מדברים על הפרעת אישיות תלותית
אנחנו מדברים על הפרעת אישיות תלותית.

חוסר היכולת להיות לבד, תלות כמעט חונקת באחרים, חוסר ביטחון, חוסר אחריות אישית ופחד אובססיבי להינטש... אלו הם התסמינים המתנקים של אחת ההפרעות השכיחות ביותר בסביבה, אבל זו שהכי פחות מוכרת ופחות מוכרת. טופל. אנחנו מדברים על הפרעת אישיות תלותית.

כדי להבין קצת יותר את סוג ההפרעה הזה, נתחיל בדוגמה פשוטה. ג'ורג' בן 42 והיום יש לו ראיון עבודה. כשהוא מסיים להתלבש באותו בוקר, אשתו מציעה לו לענוד עניבה נוספת: זו שהוא לובש כהה מדי, רצינית מדי למראה. ג'ורג' לוקח את זה די קשה, למרות שהוא לא אומר כלום, והבלבול מתחיל. עד מהרה הוא מתחיל לתהות אם החולצה והמכנסיים שבחר גם הם הנכונים, ואם הנעליים בסדר...

"מצב חייך הוא רק השתקפות של מצב הנפש שלך"

- וויין דייר -

תמיהה ותשישות

מבולבל מהספקות והפחדים, הוא אומר לעצמו שהוא לא הולך לקבל את העבודה הזו. כמעט בלי שהוא יבין, השליליות שלו מתחילה לעלות, ושולחת אותו בספירלה לאובססיה. הוא מתחיל לחשוב שאם הוא לא יקבל את העבודה הזו, סביר להניח שאשתו תעזוב אותו. עם זאת, אשתו, שכבר יודעת מה יעבור לו בראש, אומרת לו שזה לא יקרה ושהיא שם כדי לתמוך בו, שהיא סומכת עליו ושאין סיבה לפחדים לא הגיוניים האלה.

נראה שהוא מתעודד, אבל אווה, אשתו, נושמת עמוק, מרגישה שוב את עוקץ הייאוש. היא יודעת שהיא תצטרך לעודד ולתת לו חיזוקים כל היום... ואולי כל השבוע. היא יודעת שייתכן שג'ורג' לא מרגיש חזק מספיק כדי להשתתף יותר בראיון העבודה. היא גם מבינה שההתנהגות של בעלה אינה נורמלית. לפעמים מאוד קשה לה לחיות איתו והיא מרגישה יותר ויותר מותשת. היא חושבת שזו רק האישיות שלו, ושהוא לעולם לא ישתנה.

עם זאת, כאן טמון שורש הבעיה: לחשוב שסוג זה של התנהגות הוא נורמלי ושלא ניתן לעשות דבר בנידון. אנחנו פשוט מקשרים אותם עם דפוס האישיות הזה ונותנים להם לעשות מה שהם רוצים וללכת לאן שהם רוצים. אנחנו מקבלים אותם בלי להבין שמה שהם סובלים זה הפרעה, מחלה. סוג של התנהגות שמבטלת את האדם ואת סביבתו.

הפרעת אישיות תלותית או האגו השברירי

בין 10 סוגי הפרעות אישיות הכלולים ב-DSM-V (מדריך אבחון וסטטיסטי להפרעות נפשיות), השכיחה ביותר היא ההפרעה התלויה. ההפרעה מאופיינת, במהותה, בחוסר מדהים של ביטחון עצמי ובצורך המתמיד לקבל ביטחון, ביטחון ותמיכה. במהלך גיל ההתבגרות ניתן לפעמים לזהות סימנים, אבל הסימפטומים הרבה יותר קיצוניים וברורים כאשר מישהו מגיע לגיל 40.

מצד שני, כפי שציינו בהתחלה, אנשים עם הפרעת אישיות תלותית מודעים רק לעתים רחוקות לכך שמה שהם סובלים ממנו זו מחלה. הם מבקשים עזרה רק כשהם מגיעים לסוף הקשר שלהם ורואים שהם לא יכולים לשלוט במתרחש.

מאפיינים של אנשים עם הפרעת אישיות תלותית

  • חוסר יכולת להיות לבד
  • הימנעות מאחריות
  • פסיביות קיצונית
  • קושי לקבל או להתמודד עם ביקורת
  • חוסר יכולת להתמודד עם התפרקות מערכת יחסים
  • פחד אובססיבי להינטש
  • פסיביות קיצונית ביחסים בין אישיים
  • חוסר יוזמה: הם לא יכולים לקבל החלטות ללא תמיכה או עצות של אחרים

מהן הסיבות וכיצד מאבחנים אותה? על מי זה משפיע בדרך כלל?

טיפול בהפרעת אישיות תלותית
טיפול בהפרעת אישיות תלותית.

כרגע לא ידוע מה גורם להפרעה זו. ברור שזה מופיע בבגרות ושחלק מהמטופלים חווים הפרעת חרדה הקשורה לפרידה הפיזית של הוריהם בילדותם או בגיל ההתבגרות. עם זאת, יש לציין שזה לא תמיד כך.

בנימה נוספת, השכיחות המשוערת של מחלה זו באוכלוסייה הכללית היא שני אחוזים (למרות שאנו יודעים שאנשים רבים שלעולם לא מאובחנים). זה גם שכיח יותר אצל נשים מאשר אצל גברים.

כעת, לגבי אופן ביצוע האבחון הזה, חשוב להדגיש כאן את עבודתם של הרופאים. הם כמעט תמיד נקודת המגע הראשונה, הצעד הראשון לאבחון, ועליהם להפנות מטופלים אלו לאנשי מקצוע מומחים.

המטופל יעבור קודם כל בדיקת דם כדי לשלול כל אפשרות לחוסר איזון הורמונלי. לאחר מכן ינותחו התסמינים וההיסטוריה הרפואית של המטופל.

טיפול בהפרעת אישיות תלותית

כמו בכל הפרעה, כל מטופל הוא ייחודי. לפעמים, ייתכנו סיבוכים נוספים, כגון דיכאון, הפרעות חרדה, הפרעת הימנעות אישיותית וכו', אשר מגבירים עוד יותר את הבעיות הרפואיות שיש לטפל בהן.

מפתיע לראות איך כל הבעיות הרגשיות נמצאות במוחנו: אפילו תלות כמו אלכוהוליזם או עישון. אם יש לנו את המפתח הנפשי לשחרר את עצמנו, קל לעשות זאת. אבל כן: שינוי אפשר למצוא רק בתוכנו, בדרך החשיבה שלנו

- רפאל סנאנדראו -

עם זאת, יש לזכור כאן כי השילוב של פסיכותרפיה עם טיפול רפואי הוא ברוב המקרים יעיל מאוד. טיפול קוגניטיבי התנהגותי, למשל, התמקד בדפוסי חשיבה, אמונות או חוסר יכולת לקבל החלטות. הוא המוצלח ביותר. אנחנו לא יכולים לשכוח שמדובר גם בטיפולים ארוכי טווח, גישות שמשולבות לעתים קרובות בקפידה עם תרופות נוגדות דיכאון או תרופות הרגעה, וההתקדמות מוערכת באופן קבוע.

ולבסוף, אסור לשכוח את תמיכת המשפחה והחברים של החולה. מגע קרוב זה הוא הנדבך השלישי בטיפול בו על הסובל לשלב מאמץ מתמשך, מחויבות ורצון חזק להשתפר ולהילחם על איכות חיים טובה בהרבה.