4 ערכים השולטים בחיינו אך גורמים לנו אומללות

למרות שכל הערכים שמנהלים אותנו חשובים בעולם של היום
למרות שכל הערכים שמנהלים אותנו חשובים בעולם של היום, חשוב שנבין את משמעותם.

נרצה או לא, אנחנו חיים בתקופה שבה ערכי האדם תפסו את המושב האחורי. חלק עצום מהעולם ומהחיים שלנו סובבים סביב כוח וכסף. ההיגיון מאחורי זה יצר הרבה התנגדות, אבל הערכים שמנהלים אותנו עדיין נשארים במקומם.

פעמים רבות אנו מניחים שההיגיון של העולם הנוכחי הוא ההיגיון האפשרי היחיד. אבל זו פשוט לא האמת. למרות שהערכים השולטים בנו קשורים לייצור ולמסחר, אנחנו יכולים גם להיות ביקורתיים כלפיהם ולא לאפשר להם לשלוט בנו לחלוטין.

זה לא שהערכים השולטים בנו לא חשובים. הם. העניין הוא שאם נניח שהערכים האלה הם הנכונים היחידים, הם בסופו של דבר מגבילים אותנו. זה משאיר אותנו נסערים וחסרי שביעות רצון. לכן חשוב לזהות את אותם ערכים ולא לאפשר להם לפלוש לכל חלקי חיינו. הערכים האלה שולטים בנו, אבל לא עושים אותנו מאושרים.

1. יעילות

העולם של היום דורש יעילות. אנשים כל הזמן מדברים על חשיבות ההישג, הצורך להתמקד ביעדים ובהצלחות שלנו. אין בזה שום דבר רע. אבל מה שלא נכון זה להשקיע יותר מדי מחשבה ברעיונות האלה. אל לנו להעריך את היעילות עד כדי כך שאנו נותנים לחיינו להסתובב סביבה.

יעילות היא ערך השולט בנו מכיוון שהוא עוזר לשמור על הכלכלה חזקה. חברות רוצות אנשים יעילים כי משתלם יותר להחזיק אדם יעיל בשורותיהן. יעילות מבטיחה ביצועי עבודה טובים יותר ומעניקה לך מקום מיוחס בהיררכיה של החברה.

עם זאת, זה לא אומר שהדבר החשוב ביותר בבני אדם הוא היעילות שלהם. אנחנו לא מכונות ולכן אנחנו פחות או יותר יעילים בהתאם לנסיבות. זה לא הופך אותנו לפחות בעלי ערך.

2. פרודוקטיביות

זה לא שהערכים השולטים בנו לא חשובים
זה לא שהערכים השולטים בנו לא חשובים.

פרודוקטיביות קשורה לתוצאות הקונקרטיות שאנו מסוגלים לייצר. אדם פרודוקטיבי הוא מישהו שמסוגל לעשות משהו בפרק זמן קצר יותר מאחרים. הם, בתורם, מקבלים יותר כסף או יותר הטבות בגלל הפרודוקטיביות שלהם. אדם פרודוקטיבי הוא מישהו שהוא "שימושי". עם זאת, כמעט תמיד מתייחסים ל"שימוש" זה כאל שירות כלכלי.

יש "אנשים פרודוקטיביים", "גילאים פרודוקטיביים" או "אנשים שימושיים". מה שאנחנו לא מדברים עליו הוא שבני אדם הם הרבה יותר ממה שהם מייצרים. אנחנו צריכים לזכור שאנחנו לא מכונות להפקת כסף או מכונות כדי להגדיל את הרווחיות של אנשים אחרים. התמקדות רק בזה פירושה שחשיבותו של אדם מבוססת על כמות הכסף שהוא מרוויח או איכות עבודתו. אם נתמקד רק בתחומים אלו בחיינו, לעולם לא נחווה אושר.

3. כמות

החברה של היום אובססיבית במיוחד לגבי כמות. הכל נמדד והמילה "יותר" הפכה לדת עבור רבים. דברים בלתי מוגבלים לא נמדדים במונחים של חלומות או מטרות, אלא במונחים של כמה אתה יכול לייצר או לצבור. שיהיה לנו יום טוב אם נשיג "הרבה". יש לנו שנה טובה כשאנחנו משיגים "הרבה". חייו של אדם זוכים להערכה כאשר הם השיגו מטרות "רבות".

עד כמה רלוונטית כמות הדברים שיש לנו או מייצרים? זה חשוב בדרך כלל מבחינת הכלכלה. שם הכמות הופכת לערך השולט בנו. מנקודת מבט אנושית יותר, הכמות נוטה להכות את הראש באיכות. הרבה נעשה, הרבה מושג, או הרבה נצבר על חשבון הקרבה של תחושת הסיפוק העמוקה כשאנחנו משיגים או משיגים משהו בעל ערך.

4. מהירות

מהירות הפכה למטרה בתחומים רבים. ההנחה היא לגרום להכל לקרות במהירות "הדבר הנכון" או "הדבר היעיל ביותר". הרעיון הוא להיות מסוגל לעשות יותר דברים בפחות זמן. זו הסיבה שלקחת הפסקה או להירגע של 5 דקות גורם לאנשים מסוימים לחוש חרדה. או שלוקח יותר זמן להשלים משימה מתסכל אותם.

מהירות היא ערך נוסף השולט בנו אך אינו מוביל לרווחה. כמו בכמות, עם המהירות דברים קורים כל כך מהר שזה גורם לנו להרגיש שאנחנו משועבדים לשעונים שלנו. מהירות היא דבר טוב, אבל לא כשאנחנו נהיה אובססיביים לגביה. אלו האובססיביים למהירות מאבדים את יכולתם לחוות באמת כל רגע ורגע. הם גם מתקשים להבין את המשמעות והחשיבות של התנסות בכל שלב בתהליך.

למרות שכל הערכים שמנהלים אותנו חשובים בעולם של היום, חשוב שנבין את משמעותם. אנחנו לא צריכים לקבל אותם באופן פסיבי פשוט כי הם מה שהתרבות אומרת שחשוב.