שקרים ברשתות חברתיות

קבעו מחברי מחקר זה כי קיימים שני סוגים של שקרים ברשתות חברתיות
במאמרם, "השפעות הונאה ברשתות חברתיות", קבעו מחברי מחקר זה כי קיימים שני סוגים של שקרים ברשתות חברתיות.

שקרים ברשתות החברתיות, כמו בתחומים אחרים בחיינו, פולשים אלינו ללא הרף. למעשה, ישנם מספר ענפי מדע המסבירים את השפעת השקרים בתקשורת היומיומית.

סוציולוגים, אנתרופולוגים, פסיכולוגים, פיזיקאים ומתמטיקאים כולם חקרו שקרים מנקודת מבטם. באופן ספציפי, הם ניסו להבין מהי מטרת השקר במדיה החברתית וכיצד השקרים הללו משפיעים עלינו. יתר על כן, הם חקרו את חלקי המוח המשתתפים בשקר.

מתמטיקה ושקרים ברשתות חברתיות

רפאל א. באריו מהמכון לפיזיקה באוניברסיטה האוטונומית הלאומית של מקסיקו (UNAM) ביצע מחקר מעניין. הוא גילה שאנשים משקרים ברשתות חברתיות בתדירות גבוהה כמו במקומות אחרים.

זה היה מחקר בינלאומי. החוקרים יישמו מודל דעה דינמי דרך רשת טלפונים גדולה שהגיעה לכל הקהילה הכלכלית האירופית. בפרט, מחקר זה ביקש לבחון את התפקיד שמשחקים השקרים ברשתות החברתיות.

שקרים ברשתות חברתיות זה משהו שכמעט התרגלנו אליו. עם זאת, באמצעות מודל מתמטי חדש זה, ניתן לקבוע מדוע אנו משקרים.

מחקר זה, שניתח את האינטראקציות בין אנשים, בוצע באמצעות מערכת שיחות שהגיעה לשבעה מיליון טלפונים.

המחקר הדגיש כי שקרים הם מרכיבים מהותיים השומרים על המהות של רוב מערכות היחסים בין אנשים. "למרות שמלמדים אותנו כילדים ששקר זה רע ושאנחנו חייבים להיות כנים, אנחנו עדיין לומדים לשקר. לפעמים בדרכים מתוחכמות, אבל אנחנו עושים את זה כל הזמן. כמו כן, זה משהו שגם פרימטים אחרים, כמו שימפנזים, עושים". אמר באריו.

סוגי שקרים ברשתות חברתיות

במאמרם, "השפעות הונאה ברשתות חברתיות", הצהירו מחברי המחקר כי קיימים שני סוגים של שקרים ברשתות חברתיות:

  • שקרים לבנים או פרו-חברתיים.
  • שקרים שחורים או אנטי-חברתיים.

מחקרים שבוצעו באירופה גילו שאנשים יכולים לשקר עד תשע פעמים בשיחה של חצי שעה.

כפי שרוב האנשים כבר מבינים, לשקרים לבנים יש קונוטציה חיובית ותמימה. עם זאת, לשקרים שחורים יש קונוטציה מזיקה ופוגענית. אנחנו בדרך כלל אומרים שקר לבן מסיבה טובה ולא כדי להשפיע לרעה על האדם האחר. מצד שני, לשקרים שחורים יש כוונות פרוורטיות.

שקרים ברשתות חברתיות זה משהו שכמעט התרגלנו אליו
שקרים ברשתות חברתיות זה משהו שכמעט התרגלנו אליו.

בין המסקנות שפורסמו בכתב העת Proceedings of the Royal Society B: Biological Sciences, גילו החוקרים כי:

  • שקר לבן (או פרו-חברתי) ברשתות חברתיות, בהן הקולטן מרוויח מהאמת החסרה, יכול: לאזן ולקרב חברות, לספק מגוון דעות לקבוצה באופן כללי ולסייע בשמירה על קשרים חברתיים רחבים.
  • עם זאת, שקרים שחורים (או אנטי-חברתיים) ברשתות חברתיות, שהם אנוכיים ושימושיים רק עבור הפולט, יכולים לשבור קשרים מכיוון שהם מעודדים חוסר אמון. במיוחד הם מזיקים כי הם גורמים לתחושת הונאה שעלולה לשבש את כל הרשת ולנתק קשרים.

למה אנחנו משקרים ברשתות החברתיות?

עם החברותא באה הונאה. המוח שלנו יכול להתמודד עם יותר מערכות יחסים עם אחרים באמצעות שקרים. אם נהיה כנים כל הזמן, הקשרים שלנו עם אחרים לא יהיו חזקים כל כך. במילים אחרות, זה כמו טכניקה שבה אנחנו משתמשים כדי להתייחס ליותר אנשים בו-זמנית.

ככל שעובר הזמן והרשת לובשת צורה של מבנה קהילתי מאוזן, אנשים לא משקרים פחות. למעשה, הם משקרים יותר. עם זאת, זה עדיין נכון שמספר השקרים האנטי-חברתיים, שמזיקים, הולך ופוחת.

אם אני משקר, אני לא אהיה מבודד

אנשים שתמיד ישרים מסתכנים בבידוד מכיוון שהם רגישים יותר לפגוע באחרים עם האמת. בפרט, אנשים אלו מתאפיינים בנסיגה מהחברה ובחוסר חברים רבים. הסיבה לכך היא שהם נוטים לומר בדיוק את מה שהם חושבים ללא חשש.

בנוסף, אנשים רבים בדרך כלל חושבים שההערות של האנשים האלה אינן הולמות או לא נוחות. לכן, להיות כנה זה לא תמיד הרעיון הטוב ביותר מנקודת מבט חברתית. עם זאת, לאנשים ישרים יש כבוד ואמון של אנשים אחרים, וזה מה שהופך את זה לסגולה.

אנחנו לא יכולים לומר שבני אדם הם שקרנים. במקום זאת, אנחנו משקרים לפעמים כי זה נוח. הסיבה שבגללה אנחנו משקרים היא שאנחנו יצורים חברתיים. החברות שלנו מורכבות מקבוצות רבות של אנשים שאיתם אנו מקיימים אינטראקציה מתמדת. יתר על כן, אנו רוצים להפיק תועלת מקבוצות אלו ככל שניתן ברמה החברתית והרגשית.

לרשתות חברתיות יש הרבה יתרונות וחסרונות. הדבר הגרוע ביותר בהם הוא שאנו מסתירים כל כך הרבה מהאני האמיתי שלנו, שבסופו של דבר, אנו יוצרים חוויות שווא.