קרדיופוביה - הפחד מהתקף לב

הפחד מהתקף לב נקרא קרדיופוביה
הפחד מהתקף לב נקרא קרדיופוביה.
הפחד מהתקף לב נקרא קרדיופוביה. מצב זה יכול להפריע לחיי היומיום הרגילים של האדם, וזו הסיבה שאסטרטגיה טיפולית חשובה כל כך.

הפחד לקבל התקף לב ולמות נקרא קרדיופוביה. רוב האנשים חוו את החרדה שמתלווה לתחושה שהלב שלהם פועם מהר מדי. עם זאת, החרדה והפחד הופכים לבעיה כשהם מתחילים להפריע לחיי היומיום הרגילים שלך.

ה- DSM-5 מסווג קרדיופוביה כהפרעת חרדה. חולים עם קרדיופוביה נוטים להתלונן על דפיקות לב וכאבים בחזה שאולי אינם מבוססים על המציאות. תסמינים אלו הופכים לפעמים לכרוניים. התקף חרדה בהקשר זה יכול להיות מאוד לא נעים עבור הפרט.

אדם עם קרדיופוביה תופס בדרך כלל עלייה פיזיולוגית (טבעית) בקצב הלב שלו (עקב עוררות, מתח או מאמץ גופני) כלא נורמלית.

נפוצות גם מחשבות מעליבות על קרדיופתיה כלשהי. כתוצאה מכך, הם מבקרים תכופים אצל מומחים רפואיים כדי לנסות להימנע ממה שהם מרגישים שהוא התקף לב צפוי ומוות אפשרי. אנשים עם קרדיופוביה נוטים לבקש שלל בדיקות רפואיות שבדרך כלל חוזרות שליליות.

"הפחדים שאנחנו לא מתמודדים איתנו הופכים לגבולות שלנו".

-רובין שארמה-

כמו עם פוביות אחרות, הפחד מהתקף לב נובע מחרדה. זה בדרך כלל לא הגיוני ולא קשור למציאות ולעובדות. זה גם גורם לבעיות פסיכולוגיות משמעותיות שיכולות להיות מתישות למדי עבור הפרט המושפע.

החדשות הטובות הן שכמו עם פוביות וחרדות אחרות, טיפול יכול לעזור לאנשים להתגבר על קרדיופוביה. למעשה, יש לו אחוזי הצלחה גבוהים למדי. על פי מחקר מדעי זמין, טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא גישה יעילה למצב זה ולמצבים אחרים, כגון אגורפוביה או פוביה חברתית.

תסמיני קרדיופוביה

לאדם עם קרדיופוביה יש לעתים קרובות כמה מהתסמינים הבאים. חלקם פסיכולוגיים וחלקם קוגניטיביים באופיים.

  • רמות מוגברות של חרדה.
  • הימנעות מפעילות גופנית.
  • דפוס של בעיות נשימה - קשיי נשימה או נשימה רדודה מהירה (טכיפניאה)
  • טכיקרדיה או דפיקות לב.
  • סחרחורת ו/או הקאות.
  • הזעה מוגברת.
  • פה יבש.
  • בעיות ריכוז.
  • דיבור לא קוהרנטי.
  • רעידות.
  • נרגנות.
  • מרגישה חוסר שליטה.
  • כאבי ראש.
  • התנהגויות הימנעות.

גורמים אפשריים לקרדיופוביה

הפחד לקבל התקף לב ולמות נקרא קרדיופוביה
הפחד לקבל התקף לב ולמות נקרא קרדיופוביה.

זוהי פוביה ספציפית או "מבודדת", מה שאומר שהיא עשויה לנבוע מטראומה קודמת כלשהי. טראומה או טראומה בילדות הכרוכה בפגיעה פיזית הן לרוב האשמים. באופן כללי, הטריגרים העיקריים של קרדיופוביה אינם בעלי אופי חברתי.

פסיכולוגים נוטים להסכים שגנטיקה משחקת תפקיד לפחות בפוביות מסוימות. תגובת הקרב או ברח למושא הפחד יכולה להיות שכיחה יותר אצל אנשים בעלי נטייה גנטית אליו.

חשוב לציין שאנשים עם בעיות לב בעבר נוטים יותר לפתח קרדיופוביה. במקרה כזה, לפעמים, יש מתאם אמיתי בין טריגר הפוביה לבין מצב לבבי לא תקין אמיתי.

לחינוך יש הרבה מה לעשות עם התפתחות פוביות. במקרה של קרדיופוביה, ייתכן שאחד ההורים או שניהם נתנו לילד את הרעיון שאי-סדירות בקצב הלב שלו עשויה להיות סימן לחריגות קטלניות.

טיפול בקרדיופוביה

להלן כמה מהטיפולים היעילים ביותר לאנשים החוששים ללקות בהתקף לב:

  • טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT).
  • לימוד אסטרטגיות הרפיה.
  • טיפול קוגניטיבי.
  • פסיכותרפיה.
  • טיפול קבוצתי.
  • טיפול בהיפנוזה.
  • מדיטציה.
  • פסיכופרמקולוגיה.

לסיכום, בעוד שמצב זה יכול להיות מאוד לא נוח עבור הסובלים ממנו, הם יכולים להתנחם בעובדה שהוא מאוד ניתן לטיפול. יש גם הרבה אפשרויות יעילות זמינות.

עם זאת, טיפול בפחד או פוביה לא רציונלי הוא בדרך כלל תהליך קשה ואינטנסיבי. החדשות הטובות הן שמחקרים מראים שהשפעות הטיפול נוטות להיות חיוביות וקבועות.