טרור בברצלונה: כשדברים רעים קורים לאנשים טובים
גם אם הרשע יטביע אותם, הטוב תמיד יחזיר אותם. יש שרשרת זהב סביב כולנו שבמוקדם או במאוחר תהפוך את כולנו לאנשים חזקים ואמיצים יותר.
הם אומרים שלטרור יש נשק מעבר ללקיחת חיים ולגידול כאוס. הנשק הנוסף הזה הוא להחדיר פחד פסיכולוגי באנשים.
הפחד הזה נותן להם כוח על הקורבנות שלהם. זה גורם להם לוודא שחוטי האימה הבלתי נראים ישנו את אורח חיינו ויחשפו את הצורך שלנו להרגיש בטוחים.
ב-17 באוגוסט האחרון, שוב חווינו את אותה תחושה. זה היה אחרי שני פיגועים חדשים בברצלונה וקמברילס, ספרד.
שוב, צערנו על אובדן החיים. חייהם של אנשים יפים וטובים. ילדים קטנים. אמהות ואבות. של סבים וסבתות, חברים ואזרחים של 18 מדינות שנהנו ממש עוד אחר צהריים באחד מהרחובות היפים של עולמנו.
הרשע הגיע לבקר שוב. ולמרות שזה לא חדש או ייחודי, למרות שיש עשרות אנשים שמתים בכל יום באותן נסיבות בכל העולם, זה יותר מזה.
כיצד עלינו להגיב למצבים אלו? לפסיכולוגים המתמחים בתחום הטרור יש רעיון. ג'ף גרינברג, שלדון סולומון וטום פישצ'ינסקי מזהירים אותנו שהדברים האלה משנים אותנו בצורה מאוד ספציפית...
אנשים טובים מתאחדים במצבים רעים
בימים אלה הרשתות החברתיות מתמלאות בתמונות של חתולים. למה? הרבה מאוד משתמשי טוויטר חברו יחד למטרה אחת מאוחדת: לעצור את התפשטות התמונות של הקורבנות. במקום זאת, בואו נשתף תמונות של החתולים שלנו.
הם גם רוצים להאט את הסינון האפשרי של מידע שעשוי להיות שימושי עבור טרוריסטים. וזה חורג מההתקפה האחת; אנשים מגלים סולידריות, דאגה יפה לשכנם.
אזרחי ברצלונה מציעים לאנשים שזקוקים לה מקום לינה, התחבורה היא בחינם, וגם העסקים עושים את שלהם.
המצבים האלה עוזרים לנו לראות משהו. למרות הכאוס, הטרגדיה והאימה, מעשי הנדיבות הם מה שמכבדים אותנו בסופו של דבר. אלה שמראים לנו איך, יותר ממה שהיינו חושבים, העולם שלנו מאוכלס בעיקר באנשים טובים.
זה בדיוק מה שאומרים המומחים, כולל אלו שהוזכרו לעיל.
דוקטור ג'ף גרינברג הוא פסיכולוג באוניברסיטת אריזונה. הוא מסביר שאחרי מעשה טרור כזה, אנחנו מכניסים מנגנוני הישרדות תרבותיים לתנועה.
מעט מאוד פעמים גורמות לנו להרגיש שבריריים ופגיעים כמו אירועים אלה. אין דבר הרסני כמו להרגיש שתחושת הביטחון שלנו היא הונאה. או שהטרור הוא חסר אבחנה כמו שהוא בלתי צפוי.
אבל בהקשרים האלה, רחוק מלהזין שנאה או גישה נקמנית, משהו מאוד מעניין קורה עם אנשים. אנחנו מרגישים יותר תחושה של קהילה.
ומעל לכל, אנשים מחפשים דרך לבנות מחדש את היציבות - והרבה יותר מסתם לבנות מחדש בניין מפורר.
מה שהם מחפשים יותר מכל זה לשחזר את היציבות הרגשית שלהם ואת הביטחון במי שאנחנו. חברה שעדיין מאמינה בשלום ובכבוד.
אנשים שלמרות שנפצעו מרוע נורא, ממשיכים לסמוך על טובת האנושות.
לומדים למזער ולמקסם את התגובה שלנו לטרור
פסיכולוגים ופסיכיאטרים המתמחים בפסיכולוגיה של הטרור מציעים שבמצבים אלה, עלינו ליישם שני סוגי תגובה.
המשך לקרוא כדי לגלות מה הם.
בואו ננסה למזער...
- בואו ננסה למזער את החשיפה שלנו לתמונות של התקיפות, אבל לא למידע. רוב כלי התקשורת ינסו לשלוט בגישה לתמונות הגרועות ביותר ממעשי הטבח. אבל במוקדם או במאוחר נראה משהו שישפיע עלינו מאוד. אז בואו נמנע מהם. בואו נשתף תמונות של חתולים.
- אנחנו גם צריכים למזער את מחשבות השנאה שלנו. אני גם חיוני למזער את תחושת הפחד ככל שנוכל. אנחנו לא יכולים לתת לטרור לנצח אותנו.
בואו ננסה למקסם...
- בואו ננסה למקסם את מעשי התמיכה והנדיבות שלנו.
- התרומות שלנו. בין אם באמצעות מדיה חברתית או הודעות תמיכה או אפילו הנוכחות שלנו, על ידי עזרה (הצעת מקומות לינה, תרומת דם...).
- חיוביות. נפסיק להיות קורבנות ובמקום זאת נעודד תמיכה אותנטית, סולידריות וקהילה.
למרבה הצער, דברים רעים קורים אפילו לאנשים טובים. אבל יש הבדל לאנשים שמבינים שאלימות היא סוג של שפה ודיכוי.
הם מבינים שהטוב אינו יודע כניעה, ולעולם אינו נכנע. נקום שוב כדי להגן על הערכים שלנו, והשלום יהיה הדגל שאנו מניפים.
