4 סוגי בריונות

זוהו סוגים שונים של בריונות
ככל שהתופעה משכה יותר תשומת לב מצד ההורים, המורים והתקשורת, במיוחד מקרים קיצוניים שאף הובילו להתאבדות או תקיפות פיזיות חמורות, זוהו סוגים שונים של בריונות.

כולנו מכירים סיפור על בריונות או הטרדה בבית הספר. הילד שיכניס את ראשו לאסלה. הבחורה שספגה ביקורת על אופן הלבוש שלה. או הילד הטיפוסי שבילה את ההפסקה לבד, נעול בחדר האמבטיה או בפינה הכי נסתרת של החצר.

ככל שאנו גדלים, הרצון להתקבל על ידי בני גילנו לא תמיד מצליח ויש רבים שסובלים מהתעללות פיזית ובעיקר פסיכולוגית. האירוניה היא שמי שהם התוקפים במקרים של בריונות, גם מתקשים לרוב להרגיש מקובלים. הם מחפשים הכרה מאחרים באמצעות הפחדה או הדרה של אחרים.

בריונות מתרחשת יותר בקרב מתבגרים בגילאי 12 עד 14 שנים, גיל רגיש במיוחד מאחר שהם עוברים שינויים פיזיים ופסיכולוגיים רבים. בנות הן אלו שסובלות יותר מבריונות.

ככל שהתופעה משכה יותר תשומת לב מצד ההורים, המורים והתקשורת, במיוחד מקרים קיצוניים שאף הובילו להתאבדות או תקיפות פיזיות חמורות, זוהו סוגים שונים של בריונות.

1. הדרה חברתית

זה הסוג הנפוץ ביותר. זה מורכב מבידוד הקורבן. הילד שאסור לו לשחק עם אף אחד אחר, שאף אחד לא מדבר איתו וגורמים לו לבכות לעתים קרובות. זה הקשה ביותר להילחם בו, מכיוון שלעתים קרובות הוא שקט ולא מורגש על ידי מורים שהם דמויות הסמכות.

2. הפחדה

זה קשור להחדרת פחד. זה יכול לכלול איומים, הטרדה פיזית או הטרדה לאחר ביטול בית הספר כאשר אין השגחת מבוגר בקרבת מקום. היא מצטרפת לעובדה שהקורבן המאיים אינו מעז לספר להוריו או למורים.

3. מניפולציה חברתית

הוא מבוסס על ביקורת על הקורבן ועיוות תדמיתו. כל מה שהם עושים או אומרים זוכה ללעג. באופן לא מודע, ילדים רבים מצטרפים גם ללעג את האדם המושפע כי הם מאמינים שלאדם מגיע מה שהם מקבלים. כך, הוא מתרחב על ידי קבוצת בית הספר והקורבן רוכש את התווית "דחה", המבודדת אותם עוד יותר.

4. כפייה

המטרה היא לגרום לקורבן לבצע פעולות בניגוד לרצונו. סטוקרים מבקשים להשיג שליטה ובאמצעותה להשיג הטבות כמו גניבת בחינה למשל. עם זאת, היתרון הגדול ביותר הוא התחושה של היכולת לשלוט באדם האחר, מה שמחזק את תדמיתו של מנהיגים לאחרים.

עם כל אחד מהסימנים הללו, הן הקורבן והן התוקף צריכים לקבל תשומת לב ולמצוא אמצעי משא ומתן לסיום ההטרדה.

החדשות הטובות הן שיותר ויותר מידע זמין להורים ולמורים, כך שמה שנחשב בעבר ל"משחק ילדים" מסווג כיום כסוג של תוקפנות. רציני שאין להתעלם ממנו, בהתחשב בכך שיכולות להיות לו השלכות לא רק בהווה, אלא בטווח הארוך.