מהי קוגניציה חברתית?

מהי קוגניציה חברתית? קוגניציה חברתית היא רק המחקר של האופן שבו אנו מעבדים מידע (Adolphs, 1999). במילים אחרות, התהליך כולל את האופן שבו אנו מקודדים, מאחסנים ומחזירים מידע ממצבים חברתיים.

כיום, קוגניציה חברתית היא המודל והגישה הרווחים בפסיכולוגיה חברתית. האלטרנטיבה היא הביהביוריזם, הדוחה תהליכים נפשיים כאשר מסבירים התנהגות (סקינר, 1974).

קוגניציה חברתית היא הדרך בה אנו חושבים על אחרים. בעצם, זהו כלי רב עוצמה להבנת קשרים חברתיים. באמצעות קוגניציה חברתית, אנו מבינים רגשות, מחשבות, כוונות והתנהגויות חברתיות של אנשים אחרים. למעשה, לדעת מה אנשים אחרים חושבים ומרגישים יכול להיות יתרון עצום.

איך עובדת קוגניציה חברתית?

אנשים לא ניגשים למצבים כצופים ניטרליים - למרות שלעתים קרובות אנו מעמידים פנים שכן. יש לנו רצונות וציפיות משלנו והם משפיעים על מה שאנו רואים וזוכרים. במילים אחרות, החושים שלנו מקבלים מידע שאותו אנו מפרשים ומנתחים. לאחר מכן, אנו מניבים את הפרשנויות הללו עם המידע שאנו מאחסנים בזיכרון שלנו.

עם זאת, התיאור הפשוט הזה אינו איך זה קורה תמיד בחיים האמיתיים. ישנם גורמים נוספים, כמו רגשות, המשפיעים אף הם על התהליך. זכרו שמחשבות משפיעות על רגשות, אך רגשות משפיעות גם על מחשבות (Damasio, 1994).

לדוגמה, כאשר אנו במצב רוח טוב, העולם הוא (או נראה) מקום מאושר יותר. כאשר אנו מאושרים, אנו נוטים לתפוס את ההווה בצורה אופטימית יותר, ולראות גם את העבר וגם את העתיד בצורה חיובית יותר.

כיצד מתפתחת קוגניציה חברתית?

קוגניציה חברתית מתפתחת לאט (Fiske and Taylor, 1991). אנו עוברים תהליך של ניסוי וטעייה המבוסס על תצפית. התנסויות ישירות וחקר מנחים למידה. עם זאת, ידע חברתי הוא מאוד סובייקטיבי; אנו יכולים להגיע לפרשנויות שונות מאוד של אירוע חברתי.

בנוסף, למרות שיש לנו מבנים מנטליים שמקלים על עיבוד מידע וארגון, לפעמים הם מכשילים אותנו. מבנים או תוכניות אלה משפיעים על מה שאנו מתמקדים בו. הם גם משפיעים על האופן שבו אנו מקודדים ומחזירים מידע, ויכולים להוביל לנבואות שמגשימות את עצמן. נבואות שמגשימות את עצמן הן תחזיות שגורמות למעשה לדבר שנחזה להתרחש (Merton, 1948).

מצד שני, ידע חברתי הוא, בחלקו, בלתי תלוי מסוגי ידע אחרים. אנשים שמצליחים מאוד בפתרון בעיות שנמדדו במבחני IQ לא תמיד טובים בפתרון בעיות חברתיות.

מיומנויות פתרון בעיות ניתן ללמוד או ללמד, בנפרד מיכולות אינטלקטואליות. מכאן החשיבות של עבודה על האינטליגנציות השונות שלנו, כמו אינטליגנציה רגשית ותרבותית.

שים את עצמך בנעליו של האחר

אחד המודלים השימושיים ביותר של קוגניציה חברתית מגיע מרוברט סלמן. סלמן הציג תיאוריה על יכולתם של אנשים לראות מנקודת מבט חברתית של אחרים. מבחינתו, נטילת פרספקטיבה חברתית של אחר היא מה שנותן לנו את הכוח להבין את עצמנו ואחרים כסובייקטים. זה מאפשר לנו להגיב להתנהגות שלנו מנקודת המבט של אחרים. סלמן (1977) יצר 5 שלבים של לקיחת פרספקטיבה:

• שלב 0: פרספקטיבה לא מובחנת (מ-3 עד 6 שנים). עד גיל 6 לערך, ילדים אינם יכולים להבחין בבירור בין הפרשנות של עצמם למצב חברתי לבין נקודת מבט של אחר. הם גם לא יכולים להבין שייתכן שהתפיסה שלהם אינה נכונה.
• שלב 1: פרספקטיבה חברתית-מידעית (מגיל 6 עד 8 שנים). בגיל זה, ילדים מפתחים את הידיעה שאנשים אחרים יכולים לקבל פרספקטיבה אחרת. עם זאת, לילדים אין הבנה מועטה של ההיגיון מאחורי נקודות המבט של אחרים.
• שלב 2: פרספקטיבה רפלקטיבית עצמית (8 עד 10 שנים). טרום-מתבגרים, בשלב זה, יכולים לקבל על עצמם את נקודת המבט של אדם אחר. בני נוער כבר מסוגלים להבדיל בין נקודות מבט שונות. הם יכולים גם להרהר על מניעים העומדים בבסיס ההתנהגות שלהם מנקודת המבט של אדם אחר.
• שלב 3: נקודות מבט של צד שלישי או 'מתבונן מהצד' (10 עד 12 שנים). ילדים יכולים לראות את נקודות המבט שלהם, את אלה של בני גילם, כמו גם את אלה של אדם שלישי ניטרלי. כצופים בגוף שלישי, אנו רואים את עצמנו כאובייקט.
• שלב 4: פרספקטיבה חברתית (התבגרות ובגרות). ישנם שני מאפיינים העומדים בבסיס תפיסותיהם של מתבגרים לגבי אנשים אחרים. ראשית, הם הופכים מודעים לכך שמניעים, פעולות, מחשבות ורגשות מעוצבים על ידי גורמים פסיכולוגיים. שנית, הם מתחילים להעריך את העובדה שאישיות היא מערכת של תכונות, אמונות, ערכים ועמדות.

שתי דרכים לראות קוגניציה חברתית

בתוך הפסיכולוגיה ישנן מספר דרכים להבנת קוגניציה חברתית. אחת הדרכים החשובות ביותר מדגישה את הממד החברתי של הידע. לידע, לפי פרספקטיבה זו, יש מקור חברתי-תרבותי, שכן הוא משותף לקבוצות חברתיות.

Moscovici הוא הנציג העיקרי של רעיון זה (1988). הוא דיבר על "ייצוגים חברתיים", רעיונות, מחשבות, תמונות וידע שחברי קהילה חולקים. לייצוגים חברתיים יש תפקיד כפול: הכרת המציאות על מנת לתכנן פעולה וגם להקל על התקשורת.

גם לנקודת המבט האירופית על הנושא הייתה השפעה רבה (לוין, 1977). זוהי דרך להבין קוגניציה חברתית המתמקדת בפרט ובתהליכים הפסיכולוגיים שלו. לפי פרספקטיבה זו, אדם בונה את המבנים הקוגניטיביים שלו מאינטראקציות עם סביבתו הפיזית והחברתית.

לסיכום, קוגניציה חברתית היא הדרך בה אנו מטפלים בכמות הגדולה של מידע חברתי שאנו קולטים בכל יום. הגירויים והנתונים שאנו אוספים באמצעות החושים שלנו מנותחים ומשולבים בסכמות מנטליות, שינחו את המחשבות וההתנהגויות שלנו בהמשך.

תוכניות אלה, לאחר שנוצרו, קשה לשנות. כמו שאמר אלברט איינשטיין, קשה יותר לפצל דעות קדומות מאשר אטום. הרושם הראשוני שלנו נשאר בנו, אלא אם כן אנחנו חושבים עליהם בביקורתיות.

ביבליוגרפיה

Adolphs, R (1999). קוגניציה חברתית והמוח האנושי. מגמות במדעי הקוגניציה 3: 469-79.

Damasio, AR (1994). טעותו של דקארט: רגש, שכל והמוח האנושי. נואבה יורק: פיקדור.

Fiske, ST y Taylor SE (1991). קוגניציה חברתית. McGraw-Hill, Inc.

לוין, ק' (1997). פתרון קונפליקטים חברתיים: תורת השדה במדעי החברה. וושינגטון הבירה: איגוד הפסיכולוגים האירופי.

Merton, RK (1948). הנבואה המגשימה את עצמה. סקירת אנטיוכיה, 8, 195-206.

Moscovici, S. (1988). הערות לתיאור ייצוגים חברתיים. Journal of European Social Psychology, 18, 211-250.

Selman, RL, Jaquette, D. y Lavin, DR (1977). מודעות בין אישית בילדים: לקראת שילוב של פסיכולוגיה התפתחותית וקלינית של הילד. European Journal of Orthopsychiatry, 47, 264-274.

סקינר, ב' (1974). Sobre el conductismo. ברצלונה: פונטנלה.