כשחלומות בהקיץ מוגזמת הופכת לבעיה?

חלימה בהקיץ מוגזמת היא הפרעה שבה אנשים מבלים חלק גדול מחייהם שקועים בפנטזיות מורכבות ומגוונות
חלימה בהקיץ מוגזמת היא הפרעה שבה אנשים מבלים חלק גדול מחייהם שקועים בפנטזיות מורכבות ומגוונות.

חלימה בהקיץ מוגזמת היא הפרעה שבה אנשים מבלים חלק גדול מחייהם שקועים בפנטזיות מורכבות ומגוונות. הניתוק הזה מהמציאות מפריע לחלוטין לאחריותו של האדם, כולל האחריות הקשורה לעבודה.

כולנו חולמים בהקיץ, אין בכך ספק. בואו נהיה כנים: זה עוזר לנו לברוח מהשגרה שלנו ומהלחץ של הבעיות שלנו על בסיס יומיומי. לאפשר לעצמנו לקחת את ההימלטות הדייקניות אך המתגמלות הללו, רחוק מלהיות משהו פתולוגי, זה בעצם בריא ותרגיל הכרחי.

המוח שלנו צריך את הפנטזיות האלה ואת העולם הדמיוני הזה שאנחנו הולכים אליו כדי להפיג את הלחץ שלנו ולמצוא מקום לשקף ולהרחיב את היצירתיות שלנו. המוח אוהב לשוטט. למעשה, ישנם מספר אזורים במוח, כמו קליפת המוח והמערכת הלימבית, המעודדים את השיטוט הזה. זה מאפשר לנו לנהל טוב יותר את הרגשות שלנו ולקבל החלטות טובות יותר.

כעת, רובנו יודעים לשלוט ברגעים שבהם המוח הופך לא יציב. עם זאת, חלק קטן מהאוכלוסייה אינו מסוגל לשלוט בדחף הזה, עד לנקודה שבה הם מבלים זמן רב בנפרד מהמציאות. הם שוקעים בעולמם שלהם ומזנחים את חייהם האמיתיים. זהו מצב קליני שכדאי ללמוד עליו.

חלימה בהקיץ מוגזמת, לכודה בפנטזיות כפייתיות

אין שום דבר רע בפנטזיות. עם זאת, כאשר התנהגות זו הופכת כפייתית, היא עלולה לסכן אותנו. פנטזיות מתמשכות היא לרוב הפרעה בסיסית שיש להבהיר אותה. לחיות עם המצב הזה זה לא קל. בשל כך, ישנם פורומים רבים וקבוצות תמיכה כגון "רשת המוחות הפרועים" שבה חולים רבים חולקים חוויות, מידע ועצות.

מצד שני, יש צורך לציין שנכון להיום, המדריך האבחוני והסטטיסטי של הפרעות נפשיות V (DSM-V) עדיין לא כולל הפרעת חלומות בהקיץ. עם זאת, הודות למקרים קיימים ומחקרים שונים, במיוחד אלה שבוצעו על ידי ד"ר אליעזר סומר מאוניברסיטת חיפה, סביר מאוד שהפרעה זו תופיע ב-DSM בשנים הקרובות.

חלימה בהקיץ מוגזמת, לכודה בפנטזיות כפייתיות
חלימה בהקיץ מוגזמת, לכודה בפנטזיות כפייתיות.

ד"ר סומר הוא פסיכיאטר שמאז 2002 מתאר מקרים, תסמינים ובוחן גישות טיפוליות. עכשיו בואו נראה את התמונה הקלינית שמטופלים עם חלומות בהקיץ מרבים להציג:

  • הם יוצרים נרטיבים פנימיים מורכבים מאוד, עד כדי מתן צורה לדמויות מוגדרות למדי מהפנטזיות שלהם.
  • הם חיים את הפנטזיות שלהם בצורה חיה מאוד. למעשה, מקובל שהם מעוררים ומעבירים הבעות פנים בהתאם לפנטזיות שלהם.
  • הם מקדישים הרבה מזמנם לפנטז, לחלום וליצירת עולם מקביל. לעתים קרובות הם מזניחים נושאים חשובים כמו אכילה ורחצה.
  • הם אינם מסוגלים לקחת אחריות על לימודיהם, העבודה, היחסים הבין אישיים וכו'.
  • כמו כן, הפנטזיות הללו פועלות כמו תהליכי התמכרות אותנטיים. לפתע לעזוב או להפריע לפנטזיה שלהם גורמים להם להרגיז ולחרדה.

כיצד מטפלים בחלומות בהקיץ?

ד"ר סומר פיתח סולם המשמש לאבחון סוג זה של מצב קליני. הוא כינה את זה "סולם חלומות בהקיץ לא מסתגל (MDS) " שהוא תקף ויעיל ויכול לבצע אבחנה מדויקת. בל נשכח שלעיתים ניתן לבלבל את ההפרעה הזו עם מצבים אחרים כמו סכיזופרניה או פסיכוזה, מחלות שמאופיינות גם בפנטזיות קבועות וגם בתחושת חוסר מציאות.

מצד שני, לפני שמחליטים על הטיפול שאדם עם מצב זה צריך לעקוב, יש צורך לדעת את הסיבה השורשית (מה עורר אותה). חלומות בהקיץ מתרחשים לעיתים קרובות עם מציאויות פסיכולוגיות מורכבות מאוד שיש לשים לב אליהן ולתחום אותן.

  • אנשים שסבלו מאירוע טראומטי משתמשים לעתים קרובות בחלומות בהקיץ כבריחה.
  • דיכאון יכול גם לגרום למצב זה.
  • אנשים עם הספקטרום האוטיסטי (ASD) נוטים גם לפנטז לעתים קרובות.
  • הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית והפרעת אישיות גבולית מציגות גם סימפטומטולוגיה זו.

לאחר שאיש מקצוע הרפואה הבין את הטריגרים, צרכי המטופל ובסך הכל הגדיר את המצב, יבחרו בגישה תרופתית ו/או פסיכותרפויטית. באופן כללי, אנשים ראו תוצאות טובות עם השימוש ב-fluvoxamine, סוג של תרופות נוגדות דיכאון. בהתייחס לתגובה הפסיכולוגית, טיפול קוגניטיבי התנהגותי ידוע גם כמועיל.

זה מה שהפסיכולוג יעבוד עם המטופל:

  • עודדו אותם לתחומי עניין חדשים, מטרות מוטיבציה ומגע עם המציאות.
  • קבע לוח זמנים, ציין מה מצופה מהם בכל רגע ביום על מנת שיוכלו לשלוט ולנהל את הזמן שלהם.
  • זהה את הטריגרים שגורמים לחלום בהקיץ.
  • שפר את יכולתם למקד את תשומת הלב שלהם.

לסיכום, למרות שההפרעה הזו עשויה להיראות יוצאת דופן, ניתן לומר בבטחה שאין דבר יותר מתיש מאשר לחיות מחוץ למציאות שלנו. אי השתתפות בחיים האמיתיים שלנו גם מרחיקה אותנו מעצמנו. האמת היא שלאף אחד לא מגיע לחיות כך.