דניאל גולמן והתיאוריה שלו על אינטליגנציה רגשית
מוח מבריק ואי-קיו גבוה הם די חסרי תועלת אם איננו מבינים אמפתיה. אם אנחנו לא יודעים לקרוא את הרגשות שלנו (ורגשות של אחרים), אם אנחנו זרים ללב שלנו וחסרים מודעות חברתית שמאפשרת לנו להתחבר, לנהל פחד ולהיות אסרטיביים... אינטליגנציה רגשית היא, בין אם נרצה או לא, המפתח האמיתי לאושר.
נראה שהוויכוח על מה זה ומה לא מודיעין נמשך. עדויות אמפיריות מאשרות, למשל, את קיומו של גורם ה"G" של ספירמן, המובן כבסיס בסיסי ומהותי המגדיר כל התנהגות אינטליגנטית.
יש לנו גם את התיאוריה הטריארכית של רוברט ג'יי שטרנברג, וכמובן, ההתמקדות הפופולרית של הווארד גרדנר באינטליגנציות מרובות.
"המפתח להשגת מנה אינטלקטואלית קולקטיבית גבוהה הוא הרמוניה חברתית"
-דניאל גולמן-
איפה אם כן מה שנקרא "האינטליגנציה הרגשית" של דניאל גולמן? ובכן למעשה, אולי יעניין אותך לדעת שהמהות של הרעיון הזה תמיד הייתה שם לאורך ההיסטוריה של הפסיכולוגיה.
אינטליגנציה רגשית לאורך השנים
פרופסור גולמן לא ניסח את זה, הוא הפך אותו לפופולארי רק ב-1995 בספרו "אינטליגנציה רגשית", שכבר נמכר ביותר מ-5 מיליון עותקים.
לדוגמה, כבר ב-1920, אדוארד ל' ת'ורנדייק תיאר את מה שהוא כינה "אינטליגנציה חברתית", אותה יכולת בסיסית להבין ולהניע אנשים אחרים. ואז, בשנות ה-40, דיוויד וכסלר הבהיר ששום מבחן אינטליגנציה לא יכול להיות תקף אם לא נלקחים בחשבון היבטים רגשיים.
מאוחר יותר, הווארד גרדנר עצמו יניח את היסוד הראשון עם השביעית מהאינטליגנציות שלו, מה שנקרא אינטליגנציה בין-אישית, אשר ללא ספק דומה מאוד לאינטליגנציה רגשית.
עם זאת, זה היה בשנת 1985 כאשר המונח "אינטליגנציה רגשית" הופיע לראשונה, בעבודת הדוקטורט של וויין פיין, שכותרתה "מחקר על רגשות: התפתחות האינטליגנציה הרגשית".
רק 10 שנים מאוחר יותר, פסיכולוג ועיתונאי אירופאי בשם דניאל גולמן התחיל במשהו שעדיין קורה היום. זה עוזר לנו להבין איזה כוח גדול יש לרגשות על מה שאנחנו, מה אנחנו עושים ואיך אנחנו מתייחסים.
דניאל גולמן ואינטליגנציה רגשית
דניאל גולמן התחיל כעיתונאי בניו יורק טיימס והיום הוא הגורו של האינטליגנציה הרגשית. הוא כעת בשנות ה-70 לחייו, החיוך השלו והמבט החודר שלו עדיין מחזיקים בעוצמה את תשומת הלב שלנו.
זה כאילו הוא תמיד הצליח לראות יותר רחוק מכולנו, אדם שלא מתגעגע לפרטים, שמוצא קשרים שבהם כולנו רואים רק צירופי מקרים.
הוא תמיד אומר שהתשוקה שלו לפסיכולוגיה הגיעה מאמו, עובדת סוציאלית המתמחה בפסיכיאטריה. היא צברה ספרים על מדעי המוח, המוח האנושי ומדעי ההתנהגות. הספרים הללו היוו את ילדותו ואת חיי היומיום שלו.
במשך זמן מה הם היו מעט יותר מטקסטים בלתי ניתנים לפענוח שקרא בקסם בלתי מוסבר. אבל מאוחר יותר, הם הפכו למניע שלו ולנתיב למי שהוא עכשיו: הפופולארי הגדול ביותר של אינטליגנציה חברתית.
מהי בעצם אינטליגנציה רגשית?
זוהי דרך לראות אינטליגנציה מעבר להיבטים הקוגניטיביים שלה (כמו זיכרון ופתרון בעיות). אנחנו מדברים בראש ובראשונה על היכולת שלנו לפנות ביעילות לזולת ולעצמנו, להתחבר לרגשות שלנו, לנהל אותם, להניע עצמית, להדביק את הדחפים שלנו, להתגבר על תסכולים...
גולמן מסביר שיש ארבעה מימדים בסיסיים בגישתו לאינטליגנציה רגשית:
- הראשון הוא מודעות עצמית. זה מתייחס ליכולת שלנו להבין מה אנחנו מרגישים. להיות מחוברים לערכים שלנו, למהות שלנו.
- ההיבט השני הוא מוטיבציה עצמית והיכולת שלנו לכוון את עצמנו לעבר המטרות שלנו, להתאושש מכשלים, לנהל מתחים.
- השלישי קשור למודעות חברתית ואמפתיה.
- החוליה הרביעית היא ללא ספק אבן הפילוסוף של האינטליגנציה הרגשית: היכולת שלנו להתייחס, לתקשר, להגיע להסכמות, להתחבר בצורה חיובית ומכבדת עם אחרים.
דניאל גולמן מזכיר לנו בספריו את הצורך להיות בקיא בארבעת התחומים הללו. אחרת אתה מקבל, למשל, אדם שהוכשר באינטליגנציה רגשית אך הגיע רק למודעות עצמית, לא ליכולת להזדהות עם אחרים. לכן עלינו לראות את ארבעת התחומים הללו כמכלול.
אינטליגנציה רגשית נלמדת וניתנת לשיפור
בספריו "אינטליגנציה רגשית" (1995) ו"אינטליגנציה חברתית" (2006), מסביר המחבר שחלק מהיכולת הזו, היכולת הזו, נמצא באפיגנטיקה שלנו. כלומר, ניתן להפעיל ולנטרל, בהתאם לסביבה הרגשית והחברתית בה אנו גדלים.
"במקרים הטובים ביותר, נראה שה-CI תורם רק 20% מהגורמים שקובעים את ההצלחה"
-דניאל גולמן-
עם זאת, וכאן טמון הקסם האמיתי, אינטליגנציה רגשית קשורה גם לפלסטיות של המוח שלנו, שם גירויים, תרגול מתמשך ולמידה שיטתית יוצרים שינויים ויוצרים קשרים. אנחנו יכולים להיות הרבה יותר מיומנים בכל אחד מארבעת התחומים שהוזכרו לעיל.
גם דניאל גולמן מצביע על הצורך לגדל ילדים בהתאם. מצד שני, בכל הנוגע לעולם המבוגרים, אנחנו יודעים שלא חסרים סמינרים, ספרים ועוד מיני הכשרות.
פרטים על אינטליגנציה רגשית
זה עניין של רצון והתמדה ליישם את המפתחות שעליהם כותב פרופסור גולמן:
- עלינו לזהות את הרגש מאחורי כל אחת מהפעולות שלנו.
- אנחנו צריכים להרחיב את השפה הרגשית שלנו (לפעמים לא מספיק להגיד "אני עצוב", אנחנו צריכים להיות יותר ספציפיים. "אני עצוב כי אני מרגיש מאוכזב, קצת כועס ומבולבל בו זמנית").
- לשלוט במה שאתה חושב כדי לשלוט איך אתה מתנהג.
- חפש סיבה מאחורי התנהגותם של אחרים, תהיה מסוגל להבין את נקודות המבט והרגשות של אחרים.
- הביעו את רגשותיכם באסרטיביות.
- שפר את הכישורים החברתיים שלך.
- למד להניע את עצמך ולהילחם על דברים שיכולים לקרב אותך לאושר אמיתי.
לסיכום, יש יותר באינטליגנציה מאשר מנת משכל, וההצלחה תלויה בכל זה . אנחנו מדברים על הצלחה אישית שבה אנחנו מתחברים טוב יותר עם אחרים, שבה אנחנו חיים באיזון והרמוניה מרגישים מסוגלים, חופשיים, שמחים ומסופקים באופן אישי. זו הרפתקה!
הפניות ביבליוגרפיות:
-דניאל גולמן (1996) אינטליגנציה רגשית. מדריד: קאירוס
-דניאל גולמן (2012) El cerebro y la Intelligencia Emocional. ברצלונה: Ediciones B
