פרנסין שפירו: ביוגרפיה של היוצר של EMDR

פרנסין שפירו ו-EMDR
פרנסין שפירו ו-EMDR. EMDR היא גישה טיפולית הפועלת על מערכת עיבוד המידע.
האם שמעת על חוסר רגישות בתנועת עיניים וטיפול בעיבוד מחדש, הידוע בכינויו EMDR? אם כן, אולי יעניין אתכם לקרוא על חייה של יוצרת אותו, פרנסין שפירו.

כשמדברים על סוגי הטיפול השונים בפסיכולוגיה, אנו עשויים לחשוב על פסיכואנליזה, הומניזם או טיפול קוגניטיבי התנהגותי. אכן, ישנם סוגים רבים ושונים. לדוגמה, טיפול אחד כזה הוא חוסר רגישות ועיבוד מחדש של תנועת עיניים (EMDR). שיטה זו נוצרה על ידי פרנסין שפירו.

פרנסין שפירו גילתה שתנועות עיניים מסוגלות להפחית את עוצמת הייסורים של מחשבות שליליות. למען האמת, במחקר שלה עם נבדקים שעברו טראומה במלחמה, היא מצאה ש-EMDR הפחית משמעותית את הסימפטומים של הפרעת דחק פוסט-טראומטית אצל אנשים אלה.

ביוגרפיה של פרנסין שפירו

פרנסין שפירו נולדה ב-18 בפברואר 1948 בברוקלין, ניו יורק. היא הייתה היוצרת של טיפול דה-סנסיטיזציה ועיבוד מחדש של תנועת עיניים (EMDR), לטיפול וריפוי של הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD).

שפירו קיבל תואר ראשון בספרות אנגלית ב-1968 ותואר שני ב-1974 מברוקלין קולג' של אוניברסיטת סיטי ניו יורק. בשנת 1979, היא אובחנה כחולה בסרטן השד. החוויות שחוותה בסבלה ממחלה זו וקריאה בפרסומים שונים הגבירו את העניין שלה בספרות על ההשפעות המדכאות של לחץ על מערכת החיסון. למען האמת, היא הגיעה למסקנה שיש מעט מאוד טיפולים שנועדו לעזור לאנשים עם בעיות אלו.

לכן, היא החליטה לחקור את הנהלים הקיימים לבעיות אלו ולהפיץ אותם לציבור. בשנים שלאחר מכן היא השתתפה במספר רב של סדנאות ותוכניות הוראה ועזרה עצמית להפחתת מתח. היא גם נרשמה לבית הספר המקצועי ללימודי פסיכולוגיה בסן דייגו כדי ללמוד מה נלמד בפסיכולוגיה.

פרנסין שפירו הפכה למנהלת של מכון EMDR בווטסונוויל, קליפורניה. היא גם הייתה המייסדת והנשיאה של תוכנית הסיוע ההומניטרי של EMDR. זוהי תוכנית השואפת להביא EMDR לקהילות שסבלו מאסונות טבע אך שצורכי בריאות הנפש שלהן אינם נענים עם גישות פסיכותרפויטיות אחרות לטראומה פסיכולוגית.

היא זכתה למספר שבחים, כולל פרס זיגמונד פרויד הבינלאומי המכובד. בנוסף, היא זכתה בפרס ההישג המדעי המובחן בפסיכולוגיה של איגוד הפסיכולוגים של קליפורניה, ובפרס האיגוד הפסיכולוגי האירופי 56 על תרומה יוצאת דופן לתרגול של פסיכולוגיית טראומה.

תרומות לפסיכולוגיה

פרנסין שפירו
אם כן, אולי יעניין אתכם לקרוא על חייה של יוצרת אותו, פרנסין שפירו.

פרנסין שפירו גילתה שאנשים שחווים טראומה לרוב לא מעבדים אותה במלואה. למעשה, הרגשות והזיכרונות הקשורים לטראומה קיימים לרוב, אך הם נפרדים. לכן, הסובל אינו מסוגל לבנות איתם סיפור מדויק. בנוסף, אנשים שחוו טראומה עלולים לחזור נפשית לפלאשבקים חודרניים ולסיוטים מפחידים. בתורם, אלה יכולים להוביל לחרדה גבוהה.

EMDR פותחה כדי לעזור לאנשים שסבלו מטראומה. התערבותה הצליחה להפחית את התחושות המציפות הקשורות לאירוע הטראומטי. יתר על כן, היא אפשרה למטופל לשלוט בצורה מספקת בזיכרונות והתנהגויות הקשורות לטראומה.

פרנסין שפירו ו-EMDR

EMDR היא גישה טיפולית הפועלת על מערכת עיבוד המידע. לפעמים, מערכת זו עלולה להיחסם או לתפקד באופן לא תקין מסיבות שונות. זה יכול להוביל להופעת תסמינים שונים.

המטרה העיקרית של EMDR היא להקל במהירות על הפחתת מחשבות ורגשות שליליים. בנוסף, היא מבקשת להפחית את הלחץ הפסיכולוגי הקשור לטראומה. זה משפר את איכות החיים של המטופל (גרנט, 2000).

יישומו כולל תנועות עיניים, יצירת תמונה ודחייה, מבנה מחדש קוגניטיבי, ארגון מחדש של גירויים תחושתיים הקשורים לחוויה הטראומטית, ארגון מידע רציף ותיחום מודעות לתחושות גופניות קשורות (Shapiro, 1999).

השלבים של EMDR הם כדלקמן (Lemus, 2008):

  • היסטוריה קלינית ותכנית טיפול. הערכת סימפטומים והתנהגויות לא מתפקדות.
  • הכנה. ליצור קשר טיפולי הולם, להציב ציפיות סבירות ולבצע פסיכו-חינוך והדרכה בטכניקות שליטה עצמית.
  • הערכה. זהה את הזיכרון המשמעותי ביותר. בנוסף לזהות קוגניציות שליליות ולהביע חיוביות.
  • חוסר רגישות. להביא לשינויים בחוויה החושית הקשורה לטראומה. כמו כן, הגבירו את תחושת המסוגלות העצמית והגברו את התובנה. לשם כך, המטופל מתבקש להתמקד בזיכרון המשמעותי במהלך פגישות קצרות של גירוי דו-צדדי, המורכב מטונים מהירים, הקשות או תנועות עיניים.
  • התקנה. שלבו והרחבו את ההכרות החיוביות, החליפו את השליליות.
  • סריקת גוף. לגרום לתחושות כגון מתח שריר שיורי להיעלם.
  • סגירת מעגל. לפתח תחושת שליטה עצמית ולמד להתמודד עם מצבים מטרידים.
  • הערכה מחדש. הצע יעדים ואסטרטגיות חדשות שבהן ניתן להעריך את תוצאות ההתערבות.

הפרידה האחרונה שלה

בשנותיה האחרונות קיבלה פרנסין שפירו אבחנה שנייה של סרטן. היא מתה בפתאומיות ב-16 ביוני 2019, במתקן רפואי מצפון לסן פרנסיסקו, לא הרחק מביתה, לאחר מאבק ממושך בבעיות נשימה.

למרות שהיא כבר לא בעולם הזה, המורשת שלה עדיין חיה מאוד ועוזרת מאוד לאלה שעברו מצבים טראומטיים. ואכן, ללא ספק, עבודתה ותרומתה לתחום פסיכולוגיית הטראומה לא תישכח.